1009_WMNatRe001

בן ממן. "המטרה שלי היא להביא גאווה למדינת ישראל באמצעות הנבחרת". משמאל: צילום: | . לפני הפציעה באדיבות בית"ר טוברוק

גול מכריע אחרי תהליך שיקום ארוך, ומסע גיוס כספים שעדיין מתקיים בימים אלה על מנת לרכוש לו פרוטזות מיוחדות במאות אלפי שקלים, בן עלה למגרש במדי נבחרת הקטועים הלאומית בתפקיד חלוץ כשהוא השחקן הצעיר ביותר בקבוצה, ואף הבקיע שער גורלי מול נבחרת אוקראינה בטור ־ ניר מוקדמות היורו. איך הרגיש לך האימון הראשון? איך היה לחזור אל המגרש? "הרגשתי כמו מלך. כי אני באתי מעולם הכדורגל ושאר השחקנים לא. מצד שני זה היה לי ממש קשה להתרגל בגלל ששברתי את הכתף בתאונה, וגם כי אני משחק עם רגל ימין, אז פתאום אני צריך להחליף את הרגל הדומיננטית, שתמיד הייתה שמאל". מה ההישג שגורם לך הכי הרבה גאווה? "הגביע שזכיתי בו אחרי שהבקעתי גול בנבחרת הקטועים. כי אחרי כל מה שע ־ ברתי, זה הניצחון שלי. גם בלי המגבלה, לא חשבתי שאני יכול לייצג את ישראל בנבחרת בשלב כל כך מוקדם בחיים. ועוד קיבלתי גביע על זה שהבקעתי גול מול אוקראינה, שזה בכלל מטורף בעיניי". במבט קדימה, יש כבר חלומות? "אני מקווה להגיע למונדיאל, אני מק ־ ווה לקטוף עוד תארים בכדורגל, מה שא ־ לוהים יחליט. שמתי לב גם שמלא אנשים לא יודעים בכלל שהנבחרת קיימת, ואני רוצה שהיא תחלחל לתודעה. שכל גול שאני אכניס או שהנבחרת תבקיע, התוד ־ עה תתגבר. כמה שנשיג יותר, אני מאמין שיותר אנשים יכירו אותנו. וזאת המטרה שלי. להביא גאווה למדינת ישראל באמצ ־ עות הנבחרת, ושכל ישראל תכיר אותנו". "אני דוגל במשפט - אם תרצו אין זו אגדה", מוסיף אביו של בן, שי ממן, "הוא היה מורדם חודשיים בבית חולים. ברגע שהוא התעורר, אני נתתי לו מילה שאני מעמיד אותו על הרגליים. מעבר לזה, כל הקודקודים של המדינה שמעו על הסיפור שלו. צריכים לעזור לו גם בטוב וגם ברע. אם היה לילד הזה עוד כמה חודשים לפני התאונה, הוא לא היה נופל מערן זהבי. אני כבר רשמתי אותו לאירופה בחוזה מאוד גדול. אבל מה שהוא לא עשה על שתי רג ־ ליים, אלוהים מביא לו על רגל אחת. הנב ־ חרת הזאת היא קטנה וחדשה. כל השחקנים שמשחקים שם - אין להם ידע בכדורגל. בן מלכד אותם, הוא ספורטאי בנשמה. הוא היה יכול להרים ידיים ולהגיד לי 'אבא אני לא רוצה לשחק יותר'. אבל אני דחפ ־ תי אותו להמשיך לעשות מה שהוא אוהב, והוא עשה את זה. הוא הגיע איתם ליורו, ומהיורו הוא יעלה אותם הלאה. מבחינתו - החיים ממשיכים, וגם מבחינתנו".

"אני מקווה להגיע למונדיאל, אני מקווה לקטוף עוד תארים בכדורגל, מה שאלוהים יחליט. שמתי לב גם שמלא אנשים לא יודעים בכלל שהנבחרת קיימת, ואני רוצה שהיא תחלחל לתודעה. שכל גול שאני אכניס או שהנבחרת תבקיע, התודעה תתגבר"

"אמא שלי אמרה לי 'בן, עברת תאונה קשה, אבל אין לך מה לדאוג, הכל בסדר, אתה חי, אתה נושם, אתה בריא'. לא הבנתי למה היא בוכה. אז היא אמרה לי שקטעו לי את רגל שמאל. אחרי כמה ימים התחלתי לעכל שאין כדורגל, וזה שבר אותי"

13

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 10.9.2021