1702_קש

מה דעתכם על המוזיקה הישראלית של היום - נועה קירל, עומר אדם? מת ־ חברים? זכאי: "אני לא מתחבר. יש לי קצת געגועים לטקסטים האיכותיים שאיתם צמח הזמר העברי שהמשוררים הגדולים של פעם כתבו. יש שם איכויות שהיום קשה מאוד למצוא. גם את נעמי שמר לא שומעים הרבה היום והיא הגדולה מכו ־ לם. הדור מתחלף וכל אחד עם האהבות שלו והסגנונות שלו". ראובני: "אני אוהבת את נועה קירל. אני אוהבת שיש ויזואליה יפה. היא פרפורמרית. בדרך כלל אני מתחברת לשירים. יש שירים של עומר אדם שמ ־ רגשים אותי ויש כאלו שאני לא מת ־ חברת אליהם. לעומר אדם ולירן דנינו יש שיר בשם 'סיפור ישן' שהוא כל כך יפה. אני עובדת על השיר הזה עם הת ־ למידים שלי. בשורה התחתונה - לגופו של שיר". דודו, אם עומר אדם יציע לך לשיר איתו דואט, תסרב לו? זכאי: "בשמחה, אבל קודם הייתי מבקש ממנו שישלח לי בבקשה את המילים. אם אני מתחבר - בבקשה. להקת הדג נחש התקשרו אליי וביקשו להכניס שיר שלי בתוך השיר שלהם. אמרתי להם: 'לכו על זה' וזה יצא טוב". דורית, הולך דואט עם נועה קירל? ראובני: "ברור שהייתי שמחה לעשות דואט עם נועה קירל או עומר אדם. זה תמיד טוב להשתלב עם עוד זמרים". איזה יוצר חסר לכם היום? זכאי: "מורי ורבי יאיר רוזנבלום ונעמי שמר הגדולה מכולם. יש הרבה יוצרים שהם יסודות הזמר העברי שבהחלט חסרים לי אישית בנוף. הקלטתי עכשיו שני שירים שטרם הוקלטו של שייקה פייקוב. הוא השאיר לנו המון שירי שנה לא כותבים 25 אהבה לארץ הזאת. יותר שירי אהבה לארץ ישראל. חלק מזה קשור לשינויים הגדולים שעוברים על החברה הישראלית. הזמר הפך להיות אישי. ישראל היא אחת הארצות שכתבו עליה הכי הרבה שירים ושירים נפלאים. השירים האלה הם חלק ממני וחלק מה ־ תרבות שגדלתי בה ולכן זה חסר לי. זה גם מסמל משהו - הפסקנו להיות אנחנו והתחלנו להיות כל אחד לחוד. מפולגים ומשוסעים. התרבות הישראלית נהיית סקטוריאלית וזה מפריע לי. אבל זו המ ־ ציאות ואני חי איתה". ראובני: "כל מי שכבר לא איתנו, הכו ־ תבים והמלחינים ובעיקר אלו שמתו בטרם עת כמו יאיר רוזנבלום". דודו, טוב לך בקיבוץ? זכאי (צוחק): "נהדר לי בקיבוץ. פעם הייתי צריך לבקש אישור לשיר את השיר 'טוב לי בקיבוץ'. לפני הרבה שנים זה לא היה ברור כל כך העניין הזה. היו אומרים שזה פייק ניוז. היום רשימת ההמתנה למצטרפים לקיבוצים הולכת ומתארכת אז אפשר לשיר בחופשיות רבה את השיר 'טוב לי בקיבוץ'". דורית, את מתגעגעת לקיבוץ שער העמקים? "מתגעגעת. בעיקר לחברים שלי מה ־ קבוצה. לא נשאר לי שם אף אחד. אני כל כך קיבוצניקית - משכימה קום, עובדת, חרוצה וזה בזכות הקיבוץ. הלב שלי מלא לקיבוץ הזה ולחברים שלי".

ראובני: "אני אוהבת את נועה קירל. אני אוהבת שיש ויזואליה יפה. היא פרפורמרית. בדרך כלל אני מתחברת לשירים. יש שירים של עומר אדם שמרגשים אותי ויש כאלו שאני לא מתחברת אליהם. לעומר אדם ולירן דנינו יש שיר בשם 'סיפור ישן' שהוא כל כך יפה"

זכאי: "יש לי קצת געגועים לטקסטים האיכותיים שאיתם צמח הזמר העברי שהמשוררים שם איכויות שהיום קשה מאוד למצוא. גם את נעמי שמר לא שומעים הרבה היום והיא הגדולה מכולם. הדור מתחלף וכל אחד עם האהבות שלו והסגנונות שלו" הגדולים של פעם כתבו. יש

מחוץ לפריים-טיים מאז שדרכיהם נפרדו אחרי כשנה של הופעות משותפות, כל אחד המשיך בק ־ ריירה משלו וצבר המון שירים אהובים. מה האחד חושב על השנייה ממרחק הזמן? זכאי מפרגן לשותפתו: "דורית היא זמרת נפלאה. אני מעריך מאוד את היכולות שלה", אמר זכאי. לדעתך היא מוערכת מספיק? "יש לדורית שירים שיש להם קהל גדול. כרגע זה לא בא לידי ביטוי בת ־ חנות שידור, אבל הוא מגיע להופעות. זה שזה לא בתקשורת זה סיפור אחד. האופנות מתחלפות והדור הצעיר אוהב לשמוע דברים אחרים, אבל יש לנו את הקהל שלנו. אני מקווה ששירי ארץ יש ־ ראל לא ימותו כשאנחנו נפסיק לשיר אותם. ואני מעריך שהם לא". דורית, דודו זוכה להערכה ראויה? ראובני: "דודו הוא זמר אהוב. קולו היפהפה לא השתנה עם השנים. הוא שר עם אותם סולמות ועם אותו הרגש. סוג החומרים שלו - גם השירים החדשים - קולע לטעם של הקהל שרוצה לשמוע תוכן ומוזיקה טובה. בזה כוחו. הוא תמיד

זוכה לאהבה ולאהדה עצומה. דודו הוא איש עבודה בקיבוצו. הוא מנהל, היה מזכיר, איש כלכלה. הוא גם שידר בר ־ דיו. הוא כל הזמן במדיה ויחד עם זה גם כל פעם נסוג ממנה כי הוא תורם את כל יכולתו לקיבוץ". בניגוד לעבר, רואים אתכם כבר פחות בטלוויזיה. זה מפריע לכם? זכאי: "לא מפריע לי שאני לא בטל ־ וויזיה. היום אין מקום לזמרים ותיקים כי הכול זה ריאליטי ותחרויות כמו 'הכוכב הבא' או 'הזמר במסכה'. הטלוויזיה מחפ ־ שת רייטינג וזה לא התחום שלי. מי שרו ־ צה לשמוע אותי מוצא את ההזדמנויות". לעומתו, לראובני זה חסר. "ברור שזה מפריע לי, והאמת שהיום כבר אין תוכ ־ ניות אירוח. יש רק תוכניות בוקר ואליהן אני הולכת בכל פעם שמזמינים אותי. זו הבמה היחידה. בפריים-טיים זה רק ריאליטי. לדור הוותיק אין דרך להביע את עצמו בהווה, אלא אם הוא מוזמן לתו ־ כנית בוקר. אני תמיד הולכת עם גיטרה כדי לשיר גם. חבל שאין מקום לארח את כל האמנים. חסרות תוכניות אירוח". אתם עדיין מוזמנים להופיע בימי עצמאות?

ראובני: "כן. בעצמאות הקרוב דודו ואני נופיע בכרמיאל ואחר כך ניסע להופעה במודיעין. לי לא קרה שלא הופעתי ביום העצמאות למרות שלא אכפת לי ביום העצמאות לשבת בבית. יום לפני זה, ביום הזיכרון, אני מופי ־ עה ללא הפסקה. בימי עצמאות רוצים להשמיע זמר עברי ויש במות לאמנים הוותיקים". חברה שסועה הז'אנר של ראובני וזכאי כבר מזמן לא נמצא בפריים-טיים של הטלוויזיה והר ־ דיו. מצד אחד ההופעות שלהם מלאות, אך במדיית ההמונים הם נוכחים מעט מאוד. "לא ששכחו אותנו לגמרי ברדיו", קובע זכאי, "בסופי שבוע חלק מתחנות הרדיו משדרות שירים ישנים. אבל זה חלק מהשינויים של המדיה והתרבות הישראלית". ראובני: "לא שכחו אותנו. יש קהל. יש אנשים שרוצים לשמוע את החומ ־ רים האלה. אנחנו בסוג של הישרדות כדי לשמור על הנכסים האלה שצברנו לאורך השנים".

19 ידיעות טבריה, קרית שמונה ˆ 17.2.2023