18.11.22 ראשון

גם אנחנו הלומות קרב עד ‰ לורן דגן צרחה בלילות, ירדן אשכנזי התעוררה מסיוט עם זיעה קרה ואור אוחיון עדיין סוחבת פציעות נפשיות תערוכה חדשה מעבירה את הפוקוס לצלקות של הנשים ‰ היום נשמע רק קולם של גברים נפגעי פוסט–טראומה

קובץ // צילומים: רונן פדידה – סיגל בר

לורן דגן עמוס ותמר ברק

תקיפה במחסום בקלקיליה ח � ) מגדרה, שירתה כלו 37 לורן דגן־עמוס ) מת בקרקל, נשואה ואם לשניים ביצעתי יחד עם חבריי בגדוד 2005 "ביוני קרקל בידוק במחסום היציאה מקלקיליה. אחת החיילות הבחינה בשתי נשים פלסטי ה ניות וביקשה מהן להזדהות, אבל הן תקפו אותה. כשניסיתי לסייע לחיילת הותקפתי בעצמי, כשברקע היו הוראות איסור על ירי מחשש להפעלת מטען על גופה של אחת הנשים. בגלל החשש שהולך להיות פיגוע, כיתרו את המחסום והרחיקו את כולם. "בסופו של דבר נשארתי מול שתי הנשים הפלסטיניות לבד וספגתי מכות חזקות. לאחר חודש בשיקום הבנתי מהוריי שאני צורחת בלילות. לא הצלחתי לישון. הם הח ה ליטו לשלוח אותי לטיפול. כשהשתחררתי מהצבא נסעתי לטיול בהודו וכשחזרתי ממנו נרשמתי ללימודים. בקרוב אני מסיימת דו ה קטורט במחלקה למדעי המדינה בבר-אילן, אבל עדיין מלוות אותי התחושות הקשות". ה � לורן מצולמת עם עו"ד תמר ברק, ש  שנה עם אחותה מיכל את 20 קימה לפני כ־ עמותת "שיעור אחר", שמגייסת אזרחים ללמד בבתי ספר מוחלשים.

אור אוחיון ושירה פאיאנס־בירנבאום

ליפול בין הכיסאות ) מראשון לציון, שירתה 25 אור אוחיון ( באריות הירדן, לומדת כלבנות טיפולית ואילוף כלבים ח � עברתי פיגוע דקירה. הצל 17 "בגיל תי לברוח מהסכין, אבל האירוע חיזק בי את התחושה שאני חייבת להיות לוחמת בצה"ל. התגייסתי לגדוד הלוחמים המ ה עורב אריות הירדן ומשם הכל השתנה. הפוסט־טראומה החמירה בעקבות מקרים שעוררו אותה, בין אם במפגש עם עצו ה רים, כשראיתי שוב מחבל מול העיניים או כשעמדתי במחסום והייתי עדה לניסיון דריסה. כשניסיתי לשים סוף לסיוטים העיפו אותי מהפלוגה והרגשתי שניתקו אותי ממי שהפכו להיות המשפחה השנייה שלי. בנוסף, עברתי הטרדה מינית, אבל הנושא לא טופל ונפל בין הכיסאות. עד היום אני סוחבת איתי פציעות נפשיות וגופניות". ר � אור מצולמת עם שירה פאיאנס־בי  נבאום, הנשיאה העולמית של סימפייר, שמציעה פלטפורמת סימולציית סייבר.

ירדן אשכנזי ואסתר ברק־לנדס

נוהל פינוי פצועים ב � ), מבת ים, שירתה כקצינת מ 29 ירדן אשכנזי ) צעים בגולני, סטודנטית לתואר שני "במבצע 'צוק איתן' הייתי קצינת המבצעים של בחטיבת גולני. ניהלתי את חמ"ל הגדוד 13 גדוד בנגמ"ש על גדר המערכת תוך ניהול פינוי פצועים, איתור נעדרים והרוגים וניהול תמונת המצב המש ה איבד בלחימה בעזה שמונה לוחמים, 13 תנה. גדוד ועוד רבים נוספים נפצעו פיזית ונפשית. ר � , לילה לפני ערב ראש השנה, הת 2014 "בשנת גשתי מהמחשבה שסוף־סוף אהיה בחג בבית ואלך לישון מחויכת ומחובקת עם בן זוגי. כמה שעות לאחר מכן, לראשונה בחיי, התעוררתי מחלום בתוך שלולית של זיעה קרה וגשם בלתי נשלט של דמ ה עות. ניסיתי בשקט להבין אם אפשר לקרוא למה שחלמתי סיוט, כי לא היו בו מפלצות, שדים או מח ה בלים. רק שולחן חג לבן וחגיגי. אנשים לבושים לבן התכנסו אט־אט ורק כיסא אחד נותר יתום ומולו אמא שכולה. באותו לילה הבנתי שלעולם לא אשמח יותר כמו שהייתי רגילה. מאז עברתי מסע ארוך של גילוי ההתמודדות הטראומטית שלי, כל פעם נחשפה עוד שכבה. "היום אני מעבירה הרצאות על תפקיד הקמב"צית בחירום לקצינות מבצעים לעתיד, מנטורית ללוחמות משוחררות בעמותת נט"ל וסטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה שיקומית, בתקווה שאוכל לטפל בהלומי קרב. אני עדיין לא מוכרת במשרד הביטחון, אך מטופלת ביחידה לתגובות קרב". 50 ירדן מצולמת עם אסתר ברק־לנדס, אחת מ־  הנשים שנבחרו למשפיעניות בישראל, נשיאת העוסקת בקידום נשים לעמדות Prowoman ובהייטק בפרט. בכירות בעולם העסקים בכלל

נשים בחזית "הלם קרב משויך לרוב לגברים בלבד. למרות שהנושא לא מדובר כלל, יש לא מעט נשים שסובלות גם הן", ויוזמת התערוכה "ציפור SOS ISRAEL אומרת יערית שושן, בעלת משרד פרסום חברתי, מייסדת ארגון הנפש". "אלה נשים שהשתתפו באירועים מבצעיים וביטחוניים קשים, חוו מוות של חברים ומשלמות לאורך השנים מחיר נפשי כבד". על הצילומים מספרת שושן: "הגענו לסטודיו עם הלוחמות שלנו וברגע שנדלקו האורות ראינו פלא של ממש: הבעת פניהן השתנתה והוארה בבת אחת. זה לא קשור לתאוות פרסום אלא לתחושה בסיסית פשוטה: כל אחת מהן הרגישה שהיא לא שקופה ודחוקה לשוליים אלא נמצאת במרכז, רואים אותה, מקשיבים לה ומבינים את התחושות שלה. פתאום המסר שלהן עובר וקולן נשמע". הנשים הלומות הקרב הצטלמו לתערוכה לצד נשות עסקים בכירות. "מעבר להעלאת המודעות לנושא הכאוב, המטרה הייתה גם להוביל לשינוי תעסוקתי שיתמוך במי שנפלטו ממעגל העבודה", אומרת שושן.

25

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 18.11.2022