18.11.22 ראשון

ראשון לציון ׀ הווידוי המצמרר של תושבת העיר שחיה באלימות קשה הוא תמיד אמר 'ביום שאת הולכת, אני מחסל את הילדים ואת ההורים שלך'"

קרן (שם בדוי) מספרת בראיון מטלטל איך נפלה קורבן פעמיים הגזרות שהטילו עליה בני זוגה, הפחד ● לאלימות במשפחה שילדיה ייפגעו, האלימות הכלכלית, והרגע ההוא שבו פגשה חברת וגם: עומס התיקים במרכז העירוני ● ילדות שהצילה את חייה לטיפול במשפחה והמאמץ לשמור את הנושא על סדר היום

/ חופית כהן –אולאי / / צילום: אבי ג יל עו ז י /

המאבק באלימות במשפחה

שום דבר לא הכין את קרן (שם בדוי) מראשון לציון למסע החיים הקשוח שנכפה עליה. "אני בת בכורה במש ־ פחה מזרחית חמה, אבל גם תמימה, ההורים שלי אנשים טובים ומהמקום הזה הם לימדו אותנו שטבע האדם טוב, שצריך לשפוט את כולם לכף זכות ואם יש מישהו שמתקשה, אנחנו צריכים לחמול עליו ולנסות לסייע לו. זו עניין משמעותי בחיי כי כשעמד ־ תי בחופה האמנתי בכל ליבי שאני יכולה לתקן את בעלי". כך היא מספרת השבוע ומגוללת את סיפורה הכואב איך בשתי מערכות היחסים המשמעותיות שלה נפלה קורבן לאלימות קשה, עד שנאלצה לברוח למקלט לנשים מוכות. לקראת היום הבינ ־ לאומי לאלימות כלפי נשים בשבוע הבא, "ידיעות ראשון", מביא את סיפורה של קרן ואת חלקו של המרכז העירוני לטיפול בא ־ לימות במשפחה, בהצלת חייה וחיי ילדיה. "הרהורים בדרך לחופה" בתיכון. 17 קרן הכירה את בעלה בגיל "הוא תמיד היה מרכז העניינים", היא מס ־

הוא רכש רכב ובשלב כל ־ שהו פשוט ריסק אותו, ויום אחד הוא גם ריסק את הבימ ־ בה של הילדה. הוא היה דוחף, מקלל מאיים ועושה הכל כדי לפ ־ גוע בי. כך נראו חיינו. חניקות ואיומים

פרת השבוע, "זה שמצחיק וסוחף את כולם והוא אהב אותי בטירוף, כך כולם אמרו, באמת שהאמנתי שזכיתי בטוב ביותר. בדיעבד כבר אז התחילו סימנים. כבני נוער עבדנו בעבודות מזדמנות, הוא היה יושב בקניון עם משקפי שמש וכובע ומש ־ קיף עליי בזמן המשמרת, בודק עם מי אני מדברת ומה אני עושה, כמובן שראיתי בזה מחמאה, שהוא לא יכול דקה בלעדיי. הוא גם היה ידוע בקרב החבר'ה כ'חמום מוח', אבל זה אף פעם ללא הופנה אליי, להיפך. אליי הוא התייחס הכי יפה". אחרי שש שנות זוגיות, הם החליטו להינשא, אבל גם כשהיא לבשה שמלה לבנה הלב שלה לא היה שלם. "אני זוכ ־ רת את עצמי בדרך לחופה, מביטה במראה ואומרת לעצמי 'מה את עושה כאן?' ואז ממשיכה לכיוון המדרגות לחופה כי האמ ־ נתי שאני מסוגלת לתקן אותו, שנים כע ־ סתי על עצמי שהמשכתי, שבאותו רגע לא עצרתי הכל. בהתחלה הכל היה טוב, קנינו דירה, בילינו כמו זוג צעיר ונכנסתי לה ־ ריון שמהרגע הראשון הבהיל אותו. עם כל הבדיקות התמודדתי לבד, הוא לא הצליח להחזיק עבודה, היה לו קושי עם מסגרות,

"הוא שלט בהכל, למרות שלא עבד, הוא פיקח על כל שקל שנכנס ויצא מהחשבון, הוא קבע מה אני והילדים נלבש, מי ייכנס לבית ואפילו באיזה זווית

"כשסבא שלי היה חולה ורציתי ללכת לבקר הוא איים שיחסל אותה אם אצא מה ־ דלת ויחסל אותי כשאחזור. לא סיפרתי לאף אחד, לא רציתי שידעו, אבל בתוכי זה חלחל ויום אחד בעודי יושבת על הספה עם הילדה הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי 'מה הקשר בינינו לבינו?' למחרת השגתי הסכם גירושים והגשתי לו ואז התחילה האלימות הקשה יותר. הוא חנק אותי, איים שאם אנסה לעזוב ירצח אותי והניף סכין. המשפחה שלו לא הפנימה, הם התעקשו שאני מגזימה, אבל אני רציתי גירושים. הצגתי לפניו תמונה מושלמת, שאשאיר לו את הדירה והוא יחיה כמו רווק, אני אגור לבדי בשכירות, וכך הוא קיבל תחושה של מנצח. עד הרגע האחרון לא ארזתי תיק ולא

הספות יעמדו"

8

18.11.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות