לימודים פלוס

לימודים פלוס מרשתת

SHARE תעשו ומישהו יתעשר

כניסת עולם האקדמיה לטיקטוק יצרה, לצד טרנדים חזקים בלמידה, תופעת בריונות, שיימינג ולשון הרע. זה קורה גם בפייסבוק, בוואטסאפ ובטוויטר. מה עושים? - כל הדרכים להתגונן

הפוסטים הרעילים שהוא כותב ו/או עם הסרטונים הפוגעניים שהוא מצלם ומעלה לרשת, לתפוצה רחבה בתוך שניות. זה נכון לגבי הפייסבוק, הטוויטר והוואטסאפ. ומה שנראה רע, נשמע רע ומרגיש רע - מסתיים לרוב בלשון הרע. בהיעדר ספר חוקים וירטואלי, חל על המרשתת החוק היבש בנושא לשון הרע. ואם לשפוט לפי כמות התביעות שמוגשות לבתי המשפט, נראה כי בעידן הדיגיטלי יש מי שלמדו להפוך את העלבון שלהם לכסף. אגב - לא תמיד בצדק. בזירת האקדמיה נראה, כי ציבור הסטודנטים מוביל בכמות תביעות הדיבה שמוגשות נגדו ברשת, ובהקשר זה חוטף מכל הכיוונים. סטודנטים תובעים סטודנטים, מרצים תובעים סטודנטים ואפילו מוסדות אקדמיים תובעים סטודנטים. עורכי הדין שרעף ולמברג מביאים כדוגמה תביעת דיבה של מרצה בפקולטה למשפטים באחת האוניברסיטאות בארץ נגד סטודנטית שלו. מדוע הוא תבע אותה? עו"ד שרעף: "משום שלטענתו, היא הוציאה את דיבתו בפרסומים פוגעניים שכתבה נגדו בפייסבוק, בהם הוא צוין על ידה כמטרידן מיני".

הזו מסתובבת לבד XXX נכתב: "תראו איך ה־ ומחפשת גברים". מיותר לציין, שכל אותם סרטונים מכפישים הועלו על ידי פרופילים פיקטיביים, שנועדו להסתיר את זהות יוצריהם. אבל מה הסיבה האמיתית לפרסומם? עו"ד אסף שרעף, המתמחה בפתרון שאלנו את משברים ולשון הרע, ואת עו"ד רחל למברג, המתמחה בלשון הרע והגנת הפרטיות. לדברי עו"ד שרעף: "זה נראה כמו ניסיון להלך אימים על אותן נשים, כדי לבלום את התקדמותן ולמנוע מהן לרכוש השכלה גבוהה". מדוע בעצם? עו"ד למברג: "מדובר בצעירים שכנראה מתנגדים לשיפור מעמד האישה בחברה הבדואית, ולכן הם מפעילים נגדן אלימות מגדרית מקוונת על ידי אותם סרטונים פוגעניים". להפוך את העלבון לכסף אפליקציית הטיקטוק היא זירה חדשה יחסית במרשתת, אבל סובלת מאותם תסמינים של אחיותיה. מאחר שהמקלדת זמינה לכולם, יכול כל מי שמקיש על זנבו של העכבר, להגיע עם

ממוקדת ויישומית, נולדה שם גם תופעת בריונות היא אפליקציה המאפשרת TikTok ושיימינג. למשתמשים ליצור קטעי וידאו קצרצרים של תוכן ַ א ה ּ ו ׂ ש ְ נ ִ שניות, לערוך ולשתף אותם. ל 3-60 הפוגעני אין שליטה על הפרסום, שיכול בתוך שניות להתפשט כמו אש בשדה קוצים ולהסב לו נזק רציני. עד כמה הדבר הזה יכול להיות גם מסכן חיים, תעיד הדוגמה הבאה: לפני כשנתיים החלה להתפשט בטיקטוק תופעה שהטילה אימה ופחד על סטודנטיות בדואיות מהפזורה בנגב. צעירים מהמגזר צילמו אותן ללא רשותן או ידיעתן, והעלו את הסרטונים לטיקטוק בצירוף כתוביות מכפישות ובוטות ובליווי מוזיקה פוגענית. כך למשל, באחד הסרטונים נראית סטודנטית שהמתינה לאוטובוס בתחנה הממוקמת מחוץ לאוניברסיטה, ובכתוביות המלוות לסרטון נכתב: “תראי איך את מחייכת אל הגבר שבמכונית, את לא מכובדת”, בסרטון אחר נראית סטודנטית צעירה כשהיא נוסעת במונית שירות בדרכה ללימודים, ובכתוביות נכתב: “הבחורה הזאת מתאפרת רק כדי לפתות את הנהג”. סטודנטית נוספת תועדה בזמן שהמתינה לאוטובוס בתחנה ליד המכללה שבה היא לומדת, ובכתוביות

בעידן הדיגיטלי הסרטונים המופצים ברשתות החברתיות, שינו את הדרך שבה אנו מתקשרים ולומדים. פלטפורמות, כמו (המאפשרת Khan Academy ו־ YouTube צפייה בשיעורים מוקלטים), שיפרו את צריכת סרטוני הווידאו גם למטרות חינוכיות. בטיקטוק זיהו את המגמה ובעקבות הסגר העולמי שיצרה מגפת הקורונה, השיקה ענקית המדיה החברתית . LearnOnTikTok את ערוץ # מדובר בפרויקט חינוכי ענק, שבמסגרתו טיקטוק מוסדות חינוך ואקדמיה 800 פנתה ללמעלה מ־ ברחבי העולם (כולל בישראל) וכן לאנשי ציבור, אתרים היסטוריים, מוסדות תרבות ומומחים בתחומם, במטרה ליצור תוכני למידה איכותיים, יצירתיים ורלוונטיים עבור הערוץ. מיליון דולר הושקעו בו עד כה, 50 לא פחות מ־ מיליון דולר שהוקצבו לערוץ לטווח 250 מתוך מיליארד צפיות, גם 22.6־ הרחוק. ועם יותר מ המוסדות להשכלה גבוהה בישראל הבינו, כי הוא כוח שאי אפשר LearnOnTikTok ערוץ # להתעלם ממנו, ומשתפים איתו פעולה. אלא שלצד הטרנדים החזקים שמתייחסים ללמידה

2023 מאי וּ פלוס לימודים וּ 8