27.10.23
"אנשים קיבלו החלטה תוך רגע לעשות קעקוע" בימים הראשונים של המלחמה הציע גולן דגמי, באר־שבעי לשעבר המתגורר במושב גילת, לקעקע אנשים על רקע אירועי המתקפה הרצחנית בעוטף עזה בתמורה לכך שיקנו סיגריות לחיילים ‰ הוא קיבל פניות רבות, בהתחלה מצעירים, ובהמשך ‰ "הודעתי שכרגע אני לא עושה קעקועים בכסף", הוא מספר על הבקשות של אנשים 50־ גם ממבוגרים שחצו את גיל ה להתקעקע, "מה שקרה בעוטף עזה נגע בכולם"
ענר חיים
מדינה במלחמה קעקועי זיכרון
7.10 המתקפה הרצחנית בבוקר ה־ על יישובי עוטף עזה גרמה לאנ־ שים רבים להגיב בצורות שונות.
ישנם אנשים שמסתגרים בתוך עצמם מאז אותו יום, וישנם אחרים שלא מפסיקים לשוחח על כך. כל אחד וההתמודדות שלו. אחת התופעות שתפסו תאוצה מאז אותו יום הוא אנשים רבים שמבקשים להתקעקע על רקע האירועים המזוויעים. מקעקעים רבים הציעו לאנשים להגיע להתקעקע, חלקם בחינם וחלקם בתשלום, ואכן ברש־ תות צצו קעקועים של מסיבת ה"נובה" או קעקועים של דיוקנים של אנשים שנרצחו בצורה אכזרית באותו היום. פניות רבות ה � ) הוא אחד המקעקעים ש 39 גולן דגמי ) ציע לאנשים להגיע להתקעקע אצלו. הוא תושב מושב גילת, באר־שבעי לשעבר, שבימי הלחימה בדיוק מצא את עצמו בין מעבר דירות. דגמי הוא מנהל אחזקה בפנימייה ךיל־ דים ונוער בסיכון בבאר־שבע. הקעקועים זה משהו שהוא עושה בעיקר לאחר שעות העבודה. "כשהתחילה המלחמה הייתי באמ־ צע מעבר דירה וכל הציוד של הקעקועים היה ארוז בקרטונים. ראיתי שהמון אנשים צמאים לקעקוע של מגן דוד ומפת ארץ ישראל, ודברים שקשורים ליום הנורא הזה", הוא מספר ל"ידיעות הנגב" איך נולד הרעיון להציע לאנשים להתקעקע. "היו הרבה יוזמות ברשת. מי שרוצה להתקעקע, מי שרוצה להנציח, מי שרוצה לשלם, ומי שלא. אני אמרתי שאפתח את הציוד והצע־ תי שמי שיתקעקע אצלי יקנה בתמורה סי־ גריות לחיילים. אני מתנדב בתחנות ריענון לחיילים, וראיתי שבסוף מה שחסר להם זה אוכל וסיגריות. פרסמתי את ההצעה שלי וקיבלתי הרבה תגובות, הרוב טובות וחלקן פחות. ביקשתי מאנשים לא להיכנס לקטע של הדת מבחינת ההלכה ומה שהיא אומרת על קעקועים. היה מי שטען שדווקא עכשיו אסור לעשות קעקועים, אבל ביקשתי לא להיכנס למקומות האלה". באחד הפוסטים הראשונים שפרסם דגמי נוצר שיח סביב הנושא ההלכתי, ודגמי נאלץ לסגור את הפוסט לתגובות, ובהמשך למחוק אותו. "פרסמתי פוסט חדש בדף הפרטי שלי וזה ממש תפס", הוא מספר. "הגיעו אליי אנשים לבית וקעקעתי אותם בתנאי שדה. אחרי זה עשיתי עוד יום של קעקועים בבאר־שבע. האמת שאני לא מצליח למצוא זמן להמשיך, הלוואי שיכולתי. אני מקבל המון פניות נו־ ספות של אנשים שרוצים להתקעקע ומעו־ ניינים לשלם, אבל הודעתי שכרגע אני לא עושה קעקועים בכסף".
צילומים באדיבות גולן דגמי | " גולן דגמי. "עושים מה שאפשר
אחרים אולי לשכנע אותם לחכות עם קע־ קועים שנחשבים ל'קשים', כאלה שמופיעים בהם שמות או קעקועים גדולים שמכסים את כל היד. אולי עוד שנה תתעורר אצל אנשים כאלה פוסט־טראומה. אני העדפתי לעשות דברים שהם באמת קטנים. דגל ישראל. מגן דוד. המפה של הארץ, עם ידיים בתוכה, עם משפטים שאנשים ביקשו". בשורה התחתונה יש משהו שהניע אותך לעשות את כל זה. "אני יצאתי על אי התאמה מהצבא, ובי־ מים כאלה אני מצטער שלא עשיתי שירות משמעותי. התמונות מהעוטף נוגעות בי במקום שאני רוצה להתגייס ולתרום. את־ מול ישבתי על המנגל בצומת גילת ובמשך כמה שעות רק הכנתי המבורגרים לחיילים. אתה רוצה להרגיש שאתה כן עושה משהו. כמו שאמרתי, בסוף זה נגע בכולם. אני רוצה לעשות לעצמי גם קעקוע, אבל אני מתכנן וחושב שיהיה לי זמן לתרום דם, ואי אפשר לתרום דם אחרי שעשית קעקוע". ההתגייסות של האוכלוסייה מרגשת מאוד. "בתוך העבודה שלי של האחזקה אני מבין בעבודות עץ. הייתי בתחנות ריענון השבוע וראיתי מילואימניקים יושבים על דשא. אמנם סידרו להם דשא סינתטי, אבל עדיין אפשר יותר. הרמתי קצת טלפונים, פרס־ 15 מתי שני פוסטים ודאגתי שיתרמו להם פינות זולה. יביאו את העץ אליי ואני אחבר הכל על הזמן שלי כדי שהם יוכלו לשבת על ספסל ולא על הרצפה. עושים מה שאפשר כדי לעזור, אין לנו הרבה ברירות".
"אני יצאתי על אי התאמה מהצבא, ובימים כאלה אני מצטער שלא עשיתי שירות משמעותי. התמונות מהעוטף נוגעות בי במקום שאני רוצה להתגייס ולתרום. אתמול ישבתי על המנגל בצומת גילת ובמשך כמה שעות רק הכנתי המבורגרים לחיילים"
מגוון קעקועים שדגמי עשה בשבועיים האחרונים
קעקוע מעכשיו לעכשיו
לדבריו, האירוע היה בעוצמות חזקות. "אנשים רצו קעקוע מעכשיו לעכשיו. קי־ בלתי פניות ממילואימניקים שיצאו לאפטר ורוצים להגיע באותו רגע לעשות קעקוע, אבל בגלל שהציוד שלי היה ארוז, לא הייתי מוכן לזה. פנה אליי חייל מילואים מצאלים שביקש לעשות קעקוע והיה אצלי תוך עשר דקות. עשיתי לו קעקוע של מדינת ישראל עם מגן דוד ושתי חרבות". היו בקשות שלא הסכמת לקעקע? "היו כמה, כן. מישהו רצה שארשום בתוך המפה כמה פסוקים מתוך התנ"ך, ולא הסכ־ מתי. היה קעקוע שרצו לרשום שם של שני נרצחים, אבל העדפתי לא לעשות את הק־ עקוע הזה. ראיתי בסוף שהם עשו את הקע־ קוע. בסוף מי שבא לבקש קעקוע, אם אתה לא תעשה לו את הקעקוע, הוא יעשה את זה במקום אחר. ראיתי בקבוצות למקעקעים סקיצות שעלו עם הרקע של ה'נובה' ושמות של נרצחים. אמרתי שלדעתי יש אנשים שביקשו לעשות קעקוע, אבל חושבים כרגע מהרגש ולא מהראש. הצעתי למקעקעים
לדבר דגמי, הפניות הראשונות הגיעו מצעירים, אבל בהמשך מנעד הפונים נהיה מגוון. "פונים בעיקר צעירים, אבל יש גם מבוגרים וגם לא מעט נשים, אפילו כאלה , שרצו לקעקע מפה 50 שחוצים את גיל של המדינה עם משפטים כמו 'אין לי ארץ אחרת'". איך אתה מסביר את הצורך של האנשים לעשות קעקוע? "קעקוע היום נהיה כמו כל דבר בחיים. קע־ קוע מזמן הפך להיות סוג של קישוט, כמו עגיל. אנחנו כבר לא בימים שרק עברייני צעצוע היו מתקעקעים. זה כבר לא במקום הזה. הכל גם אינסטנט היום, אנשים לא חו־ שבים הרבה. קיבלו החלטה תוך רגע לעשות קעקוע. כולם מתקשטים בקעקועים, ומה שקרה בעוטף עזה זה יום שנגע בכולם. אין אחד שישן טוב בלילה מאז. אין אחד שלא קם בלילה לוודא שהדלת של הבית שלו נעולה".
ידיעות הנגב ˆ 27.10.2023 15
Made with FlippingBook - Online catalogs