3006_WMNegRe001

אמיתי בוכריס: "חוויתי על בשרי בקשה לפרוטקשן כאשר לפני כשנתיים פנו אליי בבקשה כזאת. לצערי הרב בעקבות אי המשילות וחוסר הנכונות של משטרת ישראל לעזור, נאלצתי להתמודד עם זה לבד, כאשר סייעו לי גורמים חיצוניים"

ייפגעו וכל המשק עלול לקרוס. אם הקבלנים וכל העוסקים בענף הבנייה לא יתקוממו, לא יזוז כלום וזה עוד יתפוצץ לכולנו בפנים". מוותרים על החלום איימן אבו עפש, נשוי ואב לארבעה ילדים, תושב שגב שלום, הוא קבלן צעיר בעל חברה שמתמ ־ חה בבניית בתים פרטיים. את החברה שלו, "ראיין הנדסה", פתח לפני כארבע שנים אחרי שסיים לי ־ וילות 200 מודי הנדסה. החברה בנתה כבר יותר מ־ והיא בונה באזור באר־שבע, הערבה, ועוד. "כולי תקווה להיכנס לעוד תחומי בנייה, קיבוצים, הרח ־ בות יישובים, ועוד", הוא אומר. איך אתה רואה את ענף הבנייה בנגב? "תחום הבנייה הולך וגדל, כל הזמן יש התפתחות והרחבות, שכונות חדשות, בניינים חדשים. הגרף רק עולה, זה לא משהו שעוצר, כל הזמן יש ביקוש. הולכים לכיוון חיובי, אבל בתקופה האחרונה יש קצת ירידה בגלל הריביות והאינפלציה, האחו ־ זים רק גדלים, הביקושים קצת ירדו, יש לקוחות שאפילו דחו את הבנייה, והכל בגלל האינפלציה. 8–7 ההתייקרות הממוצעת של בתים עמדת על אחוזים. למרות זאת, בעיניי יש ביקוש. אני מר ־ גיש את זה יום יום. יש המון אנשים עשירים שבו ־ נים מהכסף שלהם וכל מה שקורה מסביב עם כל ההתייקרויות לא מפריע להם". איך לדעתך אפשר לצמצם את ההגירה השלי ־ לית של צעירים מהנגב? "לא שמעתי על התופעה הזאת. אם יש ביקוש אז למה לעזוב?". ומה לגבי ההבטחות הלא ממומשות בדבר הטבות מס ומענקים לתושבי הנגב? "הטבות מס משפיעות לטובה, מדובר בפו ־ טנציאל טוב וחיובי. אני מכיר הרבה אנשים מהצפון, מאזור עפולה, שעברו לאזור עוטף עזה. יש פוטנציאל עצום וכל זה קורה בגלל הטבות המס". איך עליית הריבית וגל ההתייקרויות משפיעים על ענף הבנייה באזור? "הרבה לקוחות מתעניינים בבנייה והם עזבו או דחו את החלום בגלל הריביות והאינפלציה. יהיו לנו הפתעות בהמשך, ולא נוכל להמשיך. מחיר הבנייה צמוד למדד הבנייה, אז תמיד יהיו הפ ־ תעות. הייתה עליית מחירים משמעותית בבטון, בעץ, ועוד, כל חודשיים־שלושה יש עלייה במ ־ חירים ומעבירים את זה ללקוח. בסופו של דבר, הלקוח הוא זה שמחליט אם להמשיך בבנייה או לא. בשנתיים האחרונות היו לי ארבעה לקוחות יו"ר ארגון הקבלנים בנגב, אלי אביסרור: "הירידה בביקושים במיוחד בבאר־שבע בגלל שהיא לא מקבלת את המענקים, בעוד בערי הדרום האחרות מקבלים את הטבות המס, ולכן באר־שבעים מעדיפים לעבור לפריפריה מסביב: נתיבות, אופקים וערים אחרות"

אבל זה פשוט לא משתלם", הוא אומר. "אם הקרקע יקרה מלכתחילה וכולם מרוויחים, אז המדינה לא צריכה לממן. מתי כן היא צריכה לממן? במקומות הזולים יותר, לא באזור המרכז אלא בכל האזורים הרחוקים מהם. מה שכן, צריך לטפל בזה בצורה רוחבית ועקבית כמו שצריך. בינתיים מה שקורה בשטח הוא שנכנסים לשכונות צפופות ומגדילים את הבניינים. בונים בניינים כשאין תשתיות, אין ביוב, אין מערכות ואין כלום, הבניינים צומחים באוויר ואין את הקרקע המתאימה לכך אין כלום מסביב: לא חניונים, אין חינוך, אין מסחר ואין פא ־ רקים". איך הבנייה מסביב לבאר־שבע משפיעה על השכונות הוותיקות? "לדעתי, הבנייה הזו היא מבורכת והיא לא תוק ־ עת כמו שרבים אולי חושבים. מבורכת גם הבנייה באזורים רבים ברחבי העיר כגון עמק שרה, כלניות וסיגליות. מה שכן, צריך לחשוב על התשתיות ועל פיתוח ותנופת בנייה מהבסיס ומהיסוד. בלי בסיס אין כלום. ואז נוצרות תשתיות לא ראויות - הרבה פקקים בכבישים, אין מערכת חינוך מוסדרת, אין מסחר, ועוד". מה אתה חושב על תופעת דמי החסות (פרוט ־ קשן)? "מדובר בתופעה שהיא הכישלון הכי גדול של מדינת ישראל. כולם, כולל המשטרה והעבריינים, כולם בידיים של הפרוטקשן. אם גונבים לי ואני הולך למשטרה, אבל זה לא מעניין אף אחד, אנחנו בבעיה מאוד גדולה. המשטרה בעצמה גם פוחדת, אין מספיק כוח אדם ואף אחד לא רוצה לגעת בזה או לקבל אחריות. השוטרים אולי חזקים על אזרחים שחוצים כביש באור אדום או כשהם מטפלים בסכסוך בין זוגות, אבל לתת מענה לביטחון האישי? אין. אנחנו משלמים פרו ־ טקשן מתוך פחד, והמשטרה עוצמת עיניים. ברגע שהמשטרה לא עושה כלום, אז תופעת הפ ־ רוטקשן מתרחבת, והגובים בעצמם מתרבים, יורים עליך ומאיימים עליך, ומה תעשה, תירה עליהם בחזרה?". איך ייראה עתידו של ענף הבנייה בנגב? "ענף הבנייה יעבור שנתיים קשות אם לא יתחילו לתת סיוע. אנחנו כולנו נלך לאבדון כשענף הבנייה המגלגל מיליארדים בשנה קיבל מכה חזקה מאוד בכנף, ויהיה קשה מאוד להתאושש ממנה. אנו עדים להרבה פשיטות רגל של קבלנים, קבלנים שרוצים להצליח פשוט קורסים ונופלים. המדינה צריכה לקבל אחריות. לצערי, רק הקבלנים הכי חזקים ישרדו, כל השאר מסביב לא יחזיקו מעמד. בעתיד האנשים לא יקנו, יחזירו משכנתאות, ואז הבנקים

עובדי כפיים כדוגמת פחחים, חשמלאים, עובדי תע ־ שייה ומסחר, אבל לא נותנים את האפשרויות האלה ולא נותנים להתקדם". בן מוחה מזכיר את המצב באירופה, "באירופה יש דירות מוגנות, השכירות קבועה, ואי אפשר לשחק עם זה. שם הכל מעוגן בחוק עם טיפול ראוי וסכו ־ מים הוגנים ומכבדים, אבל פה בארץ כל היושבים בכנסת צוחקים עלינו, דואגים לעצמם ביום שאחרי, ולא אכפת להם בכלל מהצעירים. הכל מתייקר בשוק סביבנו ואנחנו, הקבלנים, בקושי מצליחים להרוויח עשרה אחוז. דיבורים ודיבורים והבטחות ללא כיסוי". ואם כבר הזכרת הבטחות בלי כיסוי - מה דעתך על ההבטחות הלא ממומשות בדבר הטבות מס ומענקים לתושבי הנגב?
"אני חושב שהטבות מס זאת עבו ־ דה בעיניים ופשוט לצחוק לאנשים בפנים. אנחנו לא צריכים את זה. אנשים הם לא מסכנים, אבל נניח לק ־ חתי משכנתא של מיליון שקל ואז אחזיר שני מיליון שקל, זה מטורף. מה שצריך לעשות זה לשנות את השיטה: לגבות ולקחת מחירי בסיס לפי גודל הנכס, לפי מספר החדרים בכל בית ודירה, לדאוג לדיור צי ־ בורי ובנייה רוויה, ופשוט לתת צ'אנס לצעירים. הט ־ בות מס? לא נותנות לנו כלום, בפועל צריך להוציא קרקעות למכרז ולאשר בנייה של דירות מסודרות. בעקבות כל הבירוקרטיה שיש פה, לא מעט הופכים לרמאים, ים של כסף מתגלגל ולא נותנים לאנשים לחיות והופכים אותם למסכנים. בשורה התחתונה צריכים להוציא את ענף הבנייה מהמשק". איך עליית הריבית וגל ההתייקרויות משפיעים על ענף הבנייה בנגב? "כל עליות המחירים מייקרות את העלויות של הבית. המחירים עולים בכל התחומים. כשהכל עולה, אז פונים ולוקחים מימון מהבנקים, והשיטה אצלם היא מאוד ברורה: אתה צריך אותי, אבל אני לא צריך אותך. הבנקים מנצלים אותנו וגובים פריים גבוה של אחוז וכל הכסף בכלל הוא מבנק ישראל. הבנקים 12 צריכים למכור את הכסף במחיר הוגן ולא בתוספת של עמלות בשמיים. בגלל זה תמצאו היום קבלנים בפשיטת רגל, הרבה קבלנים שזכו בקרקעות, אבל רוצים למכור אותן, וכל זה בגלל שזה לא משתלם והריבית לא משתלמת. גם אם קבלן יסיים לבנות את הבניין הוא עוד יצטרך לשלם עליו הרבה אחרי סיום הבנייה, כמה אפשר לעשוק?". רק החזקים ישרדו גם תוכניות כמו פינוי־בינוי הן לא פתרון בעיניו של בן מוחה. "בגדול, אני נגד פינוי־בינוי", הוא מצהיר. "עושים את זה בדרך כלל באישור של קרקע יקרה. חושבים שהקבלנים ירוויחו והדיירים ירוויחו

תנופה לצד האטה

58

30.6.2023 ˆ ידיעות הנגב