3006_WMNegRe001

אלי בן מוחה: "מה שצריך לעשות זה לשנות את השיטה: לגבות ולקחת מחירי בסיס לפי גודל הנכס, לפי מספר החדרים בכל בית ודירה, לדאוג לדיור ציבורי ובנייה רוויה, ופשוט לתת צ'אנס לצעירים"

האטה מורגשת ), רווק, תושב קיבוץ אור הנר, 32 אמיתי בוכריס ( בעליה של חברת הבנייה "זאב בנייה ויזמות", הוא בעל תואר ראשון בהנדסת בניין ותואר שני בה ־ נדסה אזרחית. בעבר עבד בחברות בנייה גדולות, בהן "סולל בונה" ו"י.ח. דמרי". בארבע השנים האחרונות בוכריס עצמאי, וזה ארבע שנים הוא חבר בארגון הקבלנים בנגב. כיום הוא עוסק בת ־ חום הבנייה הפרטית ומבני תעשייה. מה מצבו של ענף הבנייה בנגב בימים אלה? "אחרי תקופה של שגשוג מטורף ותנופת בנייה עצומה בשבע־שמונה השנים האחרונות, ובמיוחד בפריפריה, כאשר חלה בנייה של המון בתים צמודי קרקע, אז כרגע אני מרגיש שיש האטה. בעיקר בגלל כל מה שקשור לריביות והאינפלציה שמ ־ טפסת ולא עוצרת. כרגע בהחלט מרגישים האטה מאוד גדולה והרבה מאוד מתלבטים ולא בטוחים מתי להתחיל בבנייה ואם לחכות לירידה במחירי חומרי הגלם. מאז הקורונה חלה עלייה של מאות אחוזים בעלות חומרי הגלם, דבר אשר הביא לה ־ תייקרות מטורפת. כמובן שגם המצב של הריבית והאינפלציה הוא מצב בעייתי, ואנשים לא יודעים אם להתחיל לבנות בכלל". איך אפשר לצמצם את ההגירה השלילית של צעירים? "חד משמעית - הורדת מחירי הקרקעות והדי ־ רות. לתת לצעירים הטבות מס ולדאוג למקומות עבודה חדשים. מי שעובד בתחום ההיי־טק בורח למרכז כי פה התחום הזה יותר קשה, אבל אם יקימו פה חברות גדולות, הכל יהיה הרבה יותר פשוט וקל. שיציעו מחירי דיור אטרקטיביים, שיסגרו הסכמים עם חברות היי־טק גדולות, וכך יעסיקו עובדים בתחום. רוב האנשים שבורחים הם הייט ־ קיסטים ואני מכיר אותם. הדבר הכי נכון לעשות הוא ליצור כדאיות לחברות היי־טק ולדאוג להט ־ בות מס. אולי עושים את זה בפועל, אבל לא מס ־ פיק". יושבים על הגדר על ההשפעה של עליית הריבית וגל ההתייקרויות על ענף הבנייה בנגב, בוכריס אומר, "מדובר על אחוז 70–60 השפעה ישירה הגורמת לירידה של בהתחלות בנייה. בכלל, כל גל ההתייקרויות והע ־ לויות הגבוהות גורמים לאי יציבות בקרב הציבור. אנשים מפחדים להתחיל לבנות כי אי ודאות גורמת לאנשים להירתע מתחילת תהליך הבנייה. המון אנ ־ שים יושבים על הגדר ומחכים עד שהכל יתבהר בלי

שדחו את הבנייה כי הם לא יכולים לעמוד בעליית המחירים. היה לקוח שהמשיך בכל הכוח למרות העלייה, הוא נפגע, אבל המשיך. הרבה עזבו את הבתים שלהם כי לא עמדו במחירי המשכנתה". מחירים מזנקים לשאלה, כיצד הבנייה מסביב לבאר־שבע משפי ־ עה על השכונות הוותיקות בעיר, אבו עפש משיב, "יש לשאלה הזאת כמה תשובות. זה יכול להיות חיובי - השכונות החדשות מאיצות את השכונות הישנות להתחדשות. בצד השלילי, הביקוש הוא יותר בשכונות החדשות, המחירים בשכונות הח ־ דשות מאמירים ומזנקים וגבוהים פי כמה וכמה מאשר בשכונות הוותיקות. כמובן שנוצרים יותר עומסי תנועה, אבל אני חושב שזה טוב לשטחי המסחר. אולי נוצרת חוסר נוחות עבור תושבי שכונות ותיקות כאשר משאיות עוברות דרכן או שמוקם להם אתר בנייה בלב השכונה או בסמוך לה. תושבים שחיו בעבר בקצוות העיר אט אט נכנסים ללב העיר בגלל תנופת הבנייה מסביב". מה אתה חושב על תוכנית פינוי־בינוי? "התוכנית מעולה ומבטיחה למי שנפגע מההריסה של המבנה או הדירה, שהמבנה יהיה שווה הרבה יותר. בתוכנית הזאת כולם מרוצים, בין שמדובר בקבלן ובין שמדובר בדיירים". לאן מועדות פניו של ענף הבנייה בנגב? "ענף הבנייה רק ימשיך להתפתח ובמיוחד בנגב ובדרום. לא מכבר שמעתי שמקימים עוד עיר וכפרים ליד רביבים שזה מעולה ומעלה את רמת הביקוש פי שניים. ענף הבנייה הוא ענף ענקי שאין לו סוף ושרק הולך גדל ומתעצם עם הזמן". כמו כן ביקש אבו עפש להוסיף, "ארגון הקבל ־ נים תרם לי המון ידע ואני רואה את החברות שלי בארגון כדבר מחזק מאוד". בניינים חדשים. הולכים לכיוון חיובי, אבל בתקופה האחרונה יש קצת ירידה בגלל הריביות והאינפלציה. הביקושים קצת ירדו, יש לקוחות שאפילו דחו את הבנייה בגלל האינפלציה" איימן אבו עפש: "תחום הבנייה הולך וגדל, כל הזמן יש התפתחות והרחבות, שכונות חדשות,

לדעת מה יקרה בעתיד, אם בכלל. מה שכן, תקופה כזו יכולה גם להביא איתה המון עסקאות מעניינות אם מאתרים ומזהים אותן בזמן". מה דעתך על תוכנית פינוי־בינוי? "לדעתי, זו תוכנית נהדרת ובכלל המדינה צריכה עוד יותר לרצות ולתמרץ את הדיירים ואת החברות. בעיניי זה נפלא שמורידים בניינים ישנים ומקימים במקומם בניינים חדשים. בראייה לעתיד - זה ימנע אסונות רבים מכיוון שבכל המבנים החדשים יש מי ־ גון מתקדם, ממ"דים והבניינים מוקמים חזקים יותר נגד רעידות אדמה. עם זאת, המדינה צריכה לקחת את תוכנית פינוי־בינוי במלוא הרצינות ולהדק את הפיקוח היות שיש בתוכנית הזאת המון פרצות". איך הבנייה מסביב לבאר־שבע משפיעה על השכונות הוותיקות? "הבנייה היא בהחלט מבורכת, אבל בו בזמן צרי ־ כים להשקיע ולא להזניח את השכונות הוותיקות שידעו ויצליחו להכיל את כל מה שקורה מסביב. בראש ובראשונה צריך לדאוג לתשתיות. הרי המש ־ וואה היא פשוטה - אם מכפילים את כמות התושבים והתשתיות נשארות כמו שהן, זה יוצר כאוס ענק וחוסר שליטה. חסרות חנויות, מערכות חינוך, שטחי מסחר ועוד הרבה יותר. אמורים לשלב בין השניים: בו זמנית ויחד עם תנופת הפיתוח בשכונות החד ־ שות, אל לנו להזניח את פיתוח השכונות הוותיקות כי הן עלולות לקרוס ולא לעמוד בעומסים". איך מתמודדים עם תופעת הפרוטקשן? "חוויתי על בשרי בקשה לפרוטקשן כאשר לפני כשנתיים פנו אליי בבקשה כזאת. לצערי הרב, בע ־ קבות אי המשילות וחוסר הנכונות של משטרת יש ־ ראל לעזור, נאלצתי להתמודד עם זה לבד, כאשר סייעו לי גורמים חיצוניים עם הבקשה לפרוטקשן. מספר רב מדי של פעמים נגנב לי ציוד מכל מיני אתרי בנייה ופרויקטים ברחבי הנגב המערבי, ומ ־ שילות וביטחון אין". ומה לגבי הקבלנים הלא חוקיים והבנייה הפי ־ ראטית? "יש הרבה מאוד בנייה פיראטית, במיוחד בת ־ חום הבנייה הפרטית. מה שאנשים לא מבינים הוא שאם חס וחלילה קורה משהו, לאף אחד אין כיסוי או ביטוח והבונים והקבלנים יועמדו לדין וייענשו בחומרה". עתיד ענף הבנייה בנגב - לאן? "בכל מה שקשור לקרקעות במדינת ישראל, מדו ־ בר במוצר מתכלה. ככל שיעבור הזמן, יהיה יותר קשה לבנות בתים פרטיים. בעקבות כך, בזמן הק ־ רוב של כשנתיים־שלוש, התנופה תימשך והטירוף יעלה. יהיה קשה מאוד להשיג קרקעות במדינת יש ־ ראל לבנייה פרטית".

תנופה לצד האטה

60

30.6.2023 ˆ ידיעות הנגב