3006_WMNegRe001

"עלייה משמעותית בשיעורי דיכאון וחרדה" במרכז לבריאות הנפש בבאר ־ שבע מדווחים על עלייה מתמדת במספר האשפוזים והפניות עלה 2021 בשנת ‰ למיון ובשנה 15,803 ־ המספר ל שעברה כבר הגיע המספר מקרים 15,994 ־ ל המציאות הסוציו־אקונומית, המתח הביט ־ חוני ומצב הרוח הלאומי עושים את שלהם. נתוני המרכז לבריאות הנפש בבאר־שבע שהועברו ל"ידיעות הנגב" מצביעים על עלייה בשנים האחרונות בשיעור המטופ ־ לים בתסמינים של דיכאון וחרדה. עמד מספר 2018 מהנתונים עולה כי בשנת האשפוזים ומקרי המיון במרכז לבריאות . שנה לאחר 12,799 הנפש בבאר־שבע על 2020 ובשנת 13,694־ מכן עלה מספרם ל . בשנת 14,986־ הגיע מספר המקרים ל ע � ובשנה ש 15,803־ עלה המספר ל 2021 מקרים. 15,994 ברה כבר הגיע המספר ל־ הבשורה הרעה בהקשר זה היא הנתון החצי המראה שעד ימים 2023 שנתי של שנת אלה הגיע מספר מקרי מיון והאשפוז במרכז .8,744־ לבריאות הנפש בבאר־שבע ל המשמעות - אם מגמה זו תימשך עשוי 17,000 מספר המקרים להגיע השנה לכ־ ואף יותר מזה, עלייה בשיעור של כעשרה אחוזים בהשוואה לנתוני השנה שעברה. "אנחנו רואים שבכל שנה נרשמת עלייה בכלל הפניות למרכז הרפואי", מציינת ד"ר רות זקס־אוחיון. "צפינו את העלייה הזו כבר לפני כשלוש שנים עם פרוץ מגפת הקורונה. מצאנו אז עלייה משמעותית ומובהקת בשיעורי דיכאון וחרדה. אנשים חוו בדידות, פחד מתחלואה בעידן הקורו ־ נה וחוסר ודאות. זה היה טריגר משמעותי לפיתוח סימפטומים של דיכאון וחרדות". הנתונים החצי שנתיים של השנה לא מב ־ שרים טובות. "נכון. אם המגמה הזו תימשך נוכל להגיע אלף מקרים של פניות למרכז 17 למעלה מ־ לבריאות הנפש. כנראה שכל הלחץ והמתח הביטחוני תורמים לכך". ד"ר זקס־אוחיון מציינת עוד כי הנתונים מתייחסים לאבחון של המטופלים עם שח ־ רורם מהמרכז לבריאות הנפש כמי שסוב ־ לים מדיכאון ומחרדה. "זה מחייב המשך טיפול ומעקב", היא מדגישה, "אם המצב הוא אקוטי, מקבלים המטופלים טיפול מיידי אצלנו כדי לייצב את מצבם. אם המצב הוא לא אקוטי, המשך הטיפול נעשה במסגרת הקהילה או במסג ־ רת טיפול במרפאות החוץ שלנו ללא צורך אחוז מהמטופלים 20 באשפוז. בדרך כלל, כ־ נזקקים לאשפוז".

רצים ומחפשים מחסה. המצב הביטחוני משפיע על המצב הנפשי

מובילים בדיכאון ר' אינו לבד בסיפור הזה. על פי נתוני 25.8 , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחוז מתושבי הנגב והדרום חשים תחו ־ שת דיכאון, השיעור הגבוה ביותר בי ־ שראל. מבין הערים הגדולות בארץ, באר־ אחוז 29.3 שבע מובילה עם שיעור של מתושבי בירת הנגב שחשים דיכאון לעיתים קרובות. ד"ר זקס־אוחיון, מה גורם לשיעור הגבוה ביותר של תחושת דיכאון בקרב תושבי הנגב בהשוואה לתושבי אזורים אחרים בארץ? "לדיכאון גורמים רבים, ביניהם גור ־ מים תורשתיים, ביוכימיים, הורמונליים ופסיכולוגיים. כל אלה אינם מבדילים את תושבי הדרום משאר תושבי הארץ. עם זאת, מחקרים רבים קשרו מצב סוציו־ אקונומי וחרדה לסיכוי לפתח דיכאון. מצב סוציו־אקונומי נמוך יכול להוביל לדיכאון בשלל מסלולים שונים. רא ־ שית - עוני וקשיים כלכליים מובילים לעלייה בתחושת החרדה והפחד וירידה בתחושת הביטחון האישי. בנוסף, המ ־ חסור במשרות והזדמנויות בפריפריה, בהשוואה למרכז, עשויים לעורר תחו ־ שת חוסר תקווה ופסימיות וליצור מעין מעגל של חרדה ופסימיות אשר עשויים להוביל לאפיזודה דיכאונית בהמשך. גם גורמים בריאותיים שונים נקשרים בסיכוי לפתח דיכאון ומבדילים אזורים משכבות אוכלוסייה חלשות יותר מכלל החברה". אי הביטחון האישי באזור הנגב יכול להגביר את תחושת הדיכאון? "תחושת אי הביטחון האישי מובילה לרמה גבוהה של עוררות וחרדה. מאחר שזו מובילה לתחושת חוסר שליטה וחוסר אונים, הדבר יכול להוביל להת ־ פתחות של דיכאון. השילוב בין דיכאון אחוז ממקרי 40 וחרדה שכיח למדי וכ־

"תחושת אי הביטחון האישי מובילה לרמה גבוהה של עוררות וחרדה. מאחר שזו מובילה לתחושת חוסר שליטה וחוסר אונים, הדבר יכול להוביל להתפתחות של דיכאון" "באופן ספציפי בדרום, גם ללא השסעים בחברה הישראלית, יש בסיס לעוררות גבוהה, חרדה וחוסר אונים הודות למצב הביטחוני אקונומי. ־ והסוציו כל פקטור נוסף על כך, כגון השסע בחברה הישראלית, יכול להעלות את המתח ולהחמיר את המצב הקיים"

הדיכאון מלווים בחרדה גבוהה. אי לכך יש בסיס טוב להניח שניתן לייחס את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המראים כי האחוז הגבוה ביותר של תחושת דיכאון נמצא במחוז הדרום, לתחושת העוררות הגבוהה הנגרמת מהאקלים הביטחוני הסוער שמאפיין את האזור". תחושת שליחות ), תושבת 36( ד"ר רות זקס־אוחיון נתיבות, נשואה לדוד, לוחם אש במק ־ צועו ואמא לשלוש בנות, עלתה מליטא בהיותה בת שלוש. בילדותה ונעוריה גרה במודיעין ולאחר שירותה הצבאי החליטה לעבור דרומה ולהתחיל ללמוד. היא בעלת תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט מהמחלקה למדעי המוח והקוגניציה באוניברסיטת בן־גוריון, ובמקביל, גם החלה לעבוד כחוקרת ומ ־ רצה באוניברסיטת בן־גוריון ובמכללת אחוה. לפני כשנה נכנסה לתפקיד ראש היחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית במר ־ כז הרפואי לבריאות הנפש בבאר־שבע, ונוסף על כך, היא בעלת קליניקה פר ־ טית לנוירופידבק, מרצה ומנחה סטוד ־ נטים במחקר. מדוע בחרת לעסוק דווקא בתחום של נוירופיזיולוגיה קלינית? "תחילה חשבתי שאני רוצה להיות פסיכולוגית, אך כבר בשבוע השלישי לתואר הראשון, בשיעור פסיכולוגיה פיזיולוגית, כאשר למדנו על המוח, ידעתי שזה מה שאני הולכת לעשות, ולשם כיוונתי את כל המאמצים שלי. העבודה שלי מורכבת ממחקר, טיפול קליני והוראה, ואני אוהבת כל חלק מזה. המחקר מספק את יצר הסקרנות שתמיד היה לי, וגם מרגיש שככה אפשר לעזור לאנשים בקנה מידה רחב. ההוראה חשו ־ בה כי ידע זה דבר שצריך לחלוק ולא

ידיעות הנגב ˆ 30.6.2023 75