bdc 21.1.22

גל רודף גל

"בגל השני התנפצה המציאות על פניי". ד"ר אורי גלנטה

להתכונן לגרוע מכל ואף שהוא מקווה † מתאר את השוני בין גלי הקורונה ד"ר אורי גלנטה שאת הגל הזה נעבור יחסית בשלום, הוא מוכן לכל תרחיש

והתמותה הייתה גבוהה ביותר. 70 ל־ 40 בטיפול נמרץ נע בין אנחנו, אנשי הטיפול הנמרץ, שמוכנים לעשות הכל בשביל החולה הקשה ביותר, ניזונים ומתחזקים מהצלחותינו, מה ־ חולים שהצלחנו להציל. הצלחות אלה הפכו מועטות ביותר והייאוש החל לחלחל לליבנו. הרגשנו שלא משנה מה אנחנו עושים, אנחנו מאבדים את החולים. גם נוכח שיעורי התמו ־ תה הגבוהים, הקושי הפיזי והמנטלי, חשקנו שיניים והמש ־ כנו קדימה. הבנו כי תמיד יש תקווה וגם חולים שבעבר היו מוגדרים חסרי סיכוי, אם תמשיך ותילחם עליהם, לא תוותר ולא תאבד תקווה - יכולים להבריא. הגל השלישי והרביעי פרצו בצל החיסונים ולכן רוב החולים ולא 50–18 שהגיעו לטיפול נמרץ קורונה היו צעירים בני מחוסנים. תחושת הכאב מההבנה שהכל יכול היה להימנע היא גדולה. מוות של צעיר מקורונה רק כי לא היה מחוסן, הוא מוות מיותר. לפני שהספיק הגל הרביעי להסתיים, החל הגל החמישי ובי ־ חידה לטיפול נמרץ פנימי עדיין שוכבים חולים מונשמים ומחוברים לאקמו שאושפזו בגל הרביעי, לפני חמישה חוד ־ שים, וכבר מתחילים להגיע חולים מהגל החמישי. אני מקווה שנוכח החיסון והיות האומיקרון אלים פחות מה ־ זנים הקודמים, נוכל לעבור את הגל הזה בקלות יחסית. אך המגפה הזו לימדה אותי להתכונן לגרוע מכל". * ד"ר אורי גלנטה הוא רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ פנימי ומנהל השירות לאקמו וכשל נשימתי

"במהלך שנותיי כרופא, וודאי כרופא טיפול נמרץ, טיפלתי בהרבה חולים עם מחלת ריאות קשה. ביחידה לטיפול נמרץ פנימי בסורוקה הנשמנו חולים במצבי קיצון, חיברנו חולים לאקמו. לכן כשפרצה מגפת הקורונה ושמענו על מחלת הריאות הקשה הנגרמת ממנה, לא חשבתי שמדובר במשהו שונה ממה שכבר חווינו בעבר במגפת שפעת החזירים או במגפת הסארס. הגל הראשון של הקורונה אימת את תחושותיי אלו. לטיפול נמרץ קורונה הגיעו כעשרה חולים, רובם הסתדרו אפילו ללא הנשמה ולא חשתי כי מדובר בשוני גדול מהמוכר. הטיפול בחולים הנמצאים ביחידה מבודדת, השליטה מרחוק, הריחוק של החולה ממשפחתו היו האלמנט המשמעותי יותר בטיפול. למדנו וכתבנו את 'תורת הלחימה' של עבודה בי ־ חידת טיפול נמרץ מרחוק כשהחולה מבודד, מצולם ומנוטר, והצוות נמצא חלק גדול מהזמן מעבר למסך הטלוויזיה. כשאזרחי ישראל עמדו במרפסות ומחאו כפיים, הרגשתי בעיקר נבוך, כי לא חשבתי שעשינו משהו שונה מהרגיל. אז בגל הראשון במחלקת הקורונה אושפז כל מי שחיובי. בפרוץ הגל השני התנפצה המציאות על פניי. ניהלתי אז את מח ־ לקת הקורונה ואת טיפול נמרץ קורונה. בגל השני אושפזו רק אנשים חולים והם היו חולים מאוד. כמות החולים הלכה וגדלה, ובהתאם לכך פתחנו אתר חדש לטיפול נמרץ קורונה. הגל השני אופיין בכמויות חולים גדולות ובאחוזי תמותה גבוהים של החולים הקשים ביותר - המונשמים והחולים הזקוקים לאקמו. היינו אז טרם עידן החיסון, גיל החולים

"לפני שהספיק הגל הרביעי להסתיים, החל הגל החמישי וביחידה לטיפול נמרץ פנימי עדיין שוכבים חולים מונשמים ומחוברים לאקמו שאושפזו בגל הרביעי"

21.1.2022 ˆ ידיעות הנגב 36