בריאות בשגרה ובמלחמה

בריאות 2023 דצמבר בשגרה ובמלחמה

ללדת תוך כדי מלחמה: שמחה מהולה

בחרדה יעל ולצר חוזרים לתפקוד: הצצה לנעשה במערך השיקום בישראל ענתי גילעד יפה שעה אחת קודם: אבחון מוקדםשל מחלות לב וסרטן מציל חיים

ד"ר שירלי הרשקו: "לתחושות של עצב, פחד ואובדן יש השלכות על כל תחומי החיים". פרופ' דני ברום, ד"ר קובי טראומה לאומית חלק בלתי נפרד מכל מלחמה

שטיין וד"ר הרשקו מתייחסים ומייעצים יעל ולצר

מחלקתמוספיםמיוחדים

דבר העורכת

טראומה ופוסט טראומה בצל המלחמה: 04 מאבחנים ומטפלים הצצה למערך השיקום הכללי מעצמת שיקום: 10 והגריאטרי בישראל מעל מחצית ממקרי המוות נגרמים מניעה תחילה: 14 ממחלות לב וסרטן סיפורה של יולדת ועצות של היריון ולידה במלחמה: 18 מנהל מחלקה ד"ר אבי אייל על ציפויי שיניים בוהקות למרחוק: 20 שומרים על הלחות בעונה הקרה שמנים לפנים: 24 להרגיש את האיכות, להתפעל נעלי ספורט: 26 מהעיצוב מחסנים את הילדים לשפעת ומונעים חיסון עכשיו: 28 אשפוזים מיותרים

העיקר הבריאות – כל השאר בונוס

מיוצר על ידי בכל בוקר, כשאנחנו קמים על רגלינו ויכולים להחליט על פעולותינו בעצמנו, צריך לומר "מודה אני". בכל ערב יש להודות על עוד יום שעבר, ולשאת תפילה, שכך יהיה גם מחר. בכל מקום וזמן עלינו לזכור את הפרופורציות. נכון שיש חשיבות לבית, משפחה, עבודה, חברים, מצב כלכלי, הגשמה עצמית, אבל אי אפשר להגיע לכל אלו ללא בריאות תקינה. מאחלת לכולכם בריאות שלמה וטובה – כל השאר זה בונוס. שלכם, יעל ולצר מי לא מכיר את שלב ה"קוטרייה", שמגיע לא אחת בשיחות עם חברות. אותה חלופת "משפטים פולניים": להתלונן ולשתף במה קשה, למה וכמה, עד כדי תחרות של מי "מנצחת". נכון, תמיד אפשר למצוא על מה להתלונן, לעיתים זה אפילו סוג של כיף. עד שמגיע תורה של ה"חברה המוכיחה": "אתן בריאות? קמות על הרגליים? תגידו תודה", היא אומרת לקול הנהון המשתתפות. כמה זה נכון בסופו של יום, תמיד ובוודאי בימים אלו. מאז השבת השחורה, שבה נכנסנו כולנו למציאות קשה ולא הגיונית שנפלה על מדינתנו, ההרגשה היא שאי אפשר עוד להכיל. התמונות הקשות, מחיר המלחמה, תחושת חוסר הוודאות, כל אלו גורמים לכאב, לעצב וחרדה, עד כדי מיחושים פיזיים שונים. אלו בדיוק הרגעים שבהם מבינים את עוצמת הביטוי "העיקר הבריאות", ולנושא זה מוקדש המוסף. הכתבה המרכזית עוסקת בטראומה ופוסט טראומה, לעולם חלק מאירועים קשים שמגיעים אל האדם במפתיע. כתבה אחרת מביאה את מורכבות ההיריון והלידה בימי מלחמה, ועוד אחת מציגה את מצבו של תחום השיקום בארץ. כתבות נוספות עוסקות בנושאים קצת יותר "קלילים", שמתחברים לבריאות. אחת על בחירה נכונה של נעלי ספורט, כדי להמשיך להקפיד על ספורט כדרך חיים וכמזור לגוף ולנפש, והאחרת על שמנים לפנים, כחלק משגרת טיפוח. "הבריאות היא העושר האמיתי, לא חתיכות של זהב וכסף", אמר מהטמה גנדי, שנחשב אחד המנהיגים המוערכים ביותר בהיסטוריה. כמה נכון.

תוכן

סמנכ"לית לוח ומוספים מיוחדים: יפית יפרח יעל ולצר עורכת: ענתי גילעד כתבת: עדינה נביאן מנהלת מכירות: אלי שריד מנהל תפעול ולוגיסטיקה: זוהרה זולברג, בטי כספי ורוית אלמוג הפקה: יונת דביר עיצוב גרפי: ז'נה גלצר גרפיקה: 03-6929228 ליצירת קשר חייגו: כתובת המערכת: ראשון לציון 1 נח מוזס shutterstock צילומים: ד"ר שירלי הרשקו, פסיכותרפיסטית, בשער: מומחית בכירה בהפרעות קשב וריכוז אינגה אבשלום שיליאן צילום:

מחלקת מוספים מיוחדים

מיוצר ע"י

מיוצר ע“י

ליווי היריון ולידה לאורך כל הדרך

במערך אם ויילוד בביה"ח הציבורי אסותא אשדוד שמים דגש על תמיכה מקיפה - רגשית, נפשית ומיילדותית. הצוות רואה לנגד עיניו את היולדת ומשפחתה כמכלול הוליסטי

צילום: באדיבות אסותא אשדוד

לקבל הדרכה מהאחות המטפלת בה גם על התינוק. בפן הנפשי אנו מעניקים את שירות "פרויקט עטופה" הייחודי, שבו נבנית תוכנית אישית לנשים שע ־ ברו חוויות טראומטיות בעבר. הנשים זוכות לליווי צמוד של צוות רב־מקצו ־ עי: מיילדת מוסמכת שעברה הכשרה מתאימה, רופאה בכירה, עו"ס ופסיכו ־ לוג כבר בשלב ההיריון ובמטרה לאפשר התמודדות יעילה וחוויית לידה חיובית. חדש וייחודי לאסותא אשדוד: קיסרי בדרך שלך - בחירת רופא מנתח השירות כולל הכנה טלפונית (טרום ני ־ תוח) על ידי רופא בכיר ומיילדת וכא ־ מור, בחירת מנתח מתוך רשימת הרו ־ פאים הבכירים שלנו. הכתבה מטעם אסותא אשדוד

דה, במחלקת היריון בסיכון ובמחלקת אם ויילוד ואפס הפרדה. בחדר הלידה מתאפשרות לידות מים בכל שעות הי ־ . אנו מספקים את הבריכות חינם ממה, במערך קיימת מחלקת אפס הפרדה לנ ־ שים המעוניינות בכך ושמצבן הרפואי מאפשר זאת. באפס הפרדה שוהה התי ־ נוק עם האם והמלווה מרגע הלידה עד לשחרורם הביתה. כל הפעולות והבדי ־ קות נעשות בנוכחות האם. אפס הפרדה מתאפשר גם בניתוח קיסרי, שם נשאר התינוק עם האם בחדר הניתוח ולאחר מכן בהתאוששות. במחלקה שירות יוע ־ ימים בשבוע ומרפאת הנקה 7 צות הנקה לאחר השחרור. האחיות במחלקת אם ויילוד מיומנות לטפל גם באם וגם בתי ־ נוק, כך שלאורך האשפוז יכולה היולדת

באופן נכון ויעיל, באופן מעמיק ובטוח את חוויית הלידה, להעלות מודעות לק ־ שיים שהיו בתהליך הלידה, למצוא כלים להתמודדות, ולסייע בהפחתת המצוקה אצל יולדות הנמצאות בתקופה של קושי רגשי מול עצמן והסביבה. השירות ניתן ליולדות שילדו באסותא ובבתי חולים אחרים. – לידה היא תהליך משולב טיפול אישי גוף־נפש. אנו משלבים שימוש במוזיקה בחדר לידה, ובשמנים לקידום הלידה, כל זאת במטרה ליצירת אווירה נעימה ומרגיעה. כל יולדת מקבלת קיט, הכולל כיסוי עיניים, נעלי בית ואטמי אוזניים, שיאפשרו לה שמירה על מרחב שקט ונעים. שירות רפואה הוליסטית, הכולל דיקור סיני ושיאצו, ניתן בחדרי הלי ־

לאורך ההיריון, בלידה ולאחריה זו ־ כות היולדות בבית החולים אסותא אשדוד למעטפת רחבה ומכילה: קורסי הכנה ללידה מותאמים אישית: קורסי הכנה ללידת מים, לניתוחים קיסריים, ללידות טבעיות, לאימהות בזוגיות יחי ־ דנית או לזוגות חד־מיניים ולקהילה הח ־ רדית. הקשר השוטף ממשיך גם לאחר השח ־ רור הביתה. היולדות מוזמנות לסדנאות לאחר לידה, בהן: עיסוי תינוקות, התפ ־ תחות הילד, הדרכה להצלת חיים, סדנת שינה, ייעוץ הנקה, רצפת אגן, תזונת תי ־ נוקות ושיתוף חוויית הלידה, להעמקת הידע בתחומי הלידה והטיפול ביילוד. החודש נפתח שירות חדש "עיבוד לידה" על ידי מיילדת. מטרת הפגישה לעבד

2023 דצמבר ׀ בריאות ׀ 2

הלחץ התקפי את לעצור ! תרופות בלי והחרדה

קלמיגו

, ובקלות במהירות עמוקה לרגיעה להגיע אפשר קלמיגו באמצעות מלאה ובדיסקרטיות זמן לאורך . חדש ישראלי פיתוח

: בגוגל חפשו נשימתי ביופידבק מכשיר - קלמיגו תרופות ללא וחרדה מתח להפחתת

1700-505-508

גוף נפש ׀ בריאות

"זר לא יבין זאת" טראומה ישראלית

באוקטובר נמצאת מדינת ישראל, על 7 מאז אזרחיה, במצב של טראומה. איך מתנהלים במציאות של חרדות וכאב, ומתי יגיע שלב הפוסט טראומה, שהוא גם תחילת הריפוי? לשאלות אלו נדרשו פרופ' דני ברום, ד"ר קובי שטיין וד"ר שירלי הרשקו. וכן, יש מצב לאופטימיות, גם אם זהירה

יעל ולצר

כיים או קוצר נשימה או רעד והזעה. כשמר ־ גישים שהסכנה עברה, מתחיל תהליך העיבוד. כשמגיעים למקום הזה, אנחנו עלולים להר ־ גיש, שעוד רגע הזוועה עלולה לקרות שוב. אז אנחנו צריכים לבנות לעצמנו סיפור, שאומר שזה באמת קרה, ואני צריך ללמוד לעשות כך או כך או להימנע כדי שזה לא יקרה שוב". תן דוגמה לסיפור כזה. "למשל, אנשים בונים סיפור שהסכנה תלויה במקום. זה לא סיפור אמיתי והגיוני, אבל זה עובד. זה סוג של אשליה חדשה, שעבורם היא בסדר, כדי להתגבר על הפחד. יודעים לב ־ נות את הסיפור בצורה די ספונטנית גם בלי להיות מודעים לזה. כדוגמה אנשים, שעברו אירוע אלימות ברחוב בערב, יחששו מהערב ולא ייצאו לרחוב בשעות האלו". יש מפונים, שמבקשים מהם או שהם עצמם רוצים לחזור לביתם שנחרב ונמצא במקום שבו קרה להם אסון. האם הם ירגישו בטוחים לחזור ולגור בו? "הסבירות היא שלא יהיה מי שייכנס לבית, שבו הוא שהה בממ"ד בזמן שמחבלים הסתו ־ בבו בו בלי פחד, וירגיש בטוח". מה עושים? "השאלה הראשונה היא, האם זו באמת חרדה? זו שאלה קשה, כי בשלב זה כבר אין סיבה אמיתית לדאגה, כרגע המצב בטוח ואין עוד מחבלים בסביבה". 90% הטענה המחקרית היא שקרוב ל־ מהאוכלוסייה ירפאו עצמם לבד, כמו במ ־ לחמות קודמות. מה יהיה על אלו שיישארו בתוך הטראומה?

מנגנון מעניין, שמנטרל כמה חלקים מהמוח, כי בזמן שאתה נמצא בסכנה, אתה לא צריך את השפה הגבוהה, אלא לפעול. זה מתרחש כמעט אוטומטית ומביא לכמה קיצורי דרך בהפעלת המוח והגוף. הצבא יודע לעצב קצת את התכונה הזו, וכך חייל יכול להסתער במ ־ קום לברוח. אני לא חושב שיש מישהו בישראל שלא עבר באיזה שלב בחייו אירוע טראומתי או שלא עמד בפני סכנת חיים במהלך חייו. השאלה חשובה היא, איך מתמודדים עם מה שקרה אחרי שהאירוע הסתיים". מתי מגיע האחרי הזה? "אנחנו מתחילים להרגיש ברגע שמרגישים שהסכנה עברה. אז מתחילים להרגיש פיק בר ־

שעושים בה. ההרגשה היא שכל המדינה זקו ־ קה לטיפול ואין זה כך. כולנו עברנו כל מיני דברים קשים בחיים, ומה שקרה פה בשבעה באוקטובר הוא איום ונורא, אבל רוב האנשים יודעים להתמודד עם זה, גם אם התחושה בה ־ תחלה היא שאי אפשר לקבל את זה ואי אפשר לחיות עם זה. זה מאפיין כל טראומה קשה". למשל? "כל אדם שמרגיש שהוא נמצא בסכנת חיים, מפתח סוג של תגובה אוטומטית, שנמצאת בתוך מערכת העצבים: 'מוד ההישרדות'. למשל כשמישהו עובר תאונה, בהתחלה הוא לא מרגיש כלום, אלא עושה משהו כדי להציל את עצמו. רק אחר כך הוא מתחיל להרגיש. זה

רצף האירועים שמתרחשים בי ־ 7 שראל מאז השבת השחורה, באוקטובר, לא דומה לשום דבר אחר שחווינו במדינה מאז הק ־

מתה. חלק ניכר מהאזרחים, בכל מקום בארץ ובוודאי ביישובי העוטף והצפון, נמצאים מאותו היום בחרדה מתמשכת. הרגשת הכאוס, ההפקרות, חוסר האונים והעצב, בצד התמו ־ נות והסרטונים של מעשי הזוועה הנוראיים, שנעשו על ידי חמאס, חיות האדם, והמחיר האנושי הקשה שגובה מלחמת "חרבות ברזל", יצרו בקרב האזרחים מציאות טראומתית מת ־ משכת. מומחים לטיפול בטראומה ובפוסט טראומה מסבירים, שהשלב הפוסט טראומתי מגיע רק כשהמצב נרגע. חשוב לציין, שבמחקרים שנ ־ עשו בנושא לאורך שנים נמצא, כי עם הזמן התחושה הפוסט טראומתית, משמע תגובה מתמשכת לאירוע טראומטי העלולה להפ ־ ריע לסובלים ממנה בתפקוד היומיומי, תשקע 10% מהאוכלוסייה. בין 90%-85% בקרב ימשיכו לסבול מתופעות אופייניות לה 15% ל־ לאורך זמן. "המילה טראומה מגיעה מיוונית, ומכוונת לפצע נפשי", מגדיר פרופ' דני ברום, פסיכולוג קליני, מומחה בתחום הטראומה והחוסן ומייסד מטיב, המרכז הישראלי לטי ־ פול בפסיכו־טראומה. "מה עושים כשיש פצע? מחטאים וחובשים. כך הגוף יודע לעשות את שלו גם במצבים של טראומה נפשית וגם של הפרעה פוסט טראומתית. אין מדובר פה במ ־ חלה במערכת העצבים והמוח. לכן", הוא מד ־ גיש, "יש לי קצת בעיה עם השימוש הרב מדי

ד"ר קובי שטיין: "להיחטף מהבית שלך זה קשה, שהרי ביתנו הוא מבצרנו, והוא לא היה כזה בסיטואציה הזו"

ד"ר קובי שטיין. צילום: עידן גרוס

2023 דצמבר ׀ בריאות ׀ 4

טיפולים קלים שיעזרו לנצח את סימני העייפות והסטרס הדאגה, המתח, המחסור בשינה, הבכי העצב והעייפות המצטברת שמאפיינים את התקופה הנוכחית, ניכרים על פנינו ועל עורנו. אבל דווקא עכשיו, חשוב שנשמור ונשמר את מה שאפשר ונעודד את עצמנו בנקודות אור קטנות ובשגרת טיפוח וטיפול שתרומם את רוחנו. אספנו עבורכן כמה טיפולים קלים לריענון מראה הפנים: – BELOTERO BALANCE לטיפול בשקעי העיניים: חוסר שינה ישפיע מיד על מראה העיניים. עיגולים שחורים, שקעים ושקיות, כל אלו הנם סימני עייפות מובהקים. הזרקת חומר belotero balance - המילוי למילוי בשקעי העיניים, הנו יעיל, קצר ובטוח . מבוסס חומצה היאלורונית ייעודית לאזור זה, בצמיגות ואלסטיות מדויקים לפיזור אחיד בשקעי . FDA העיניים. באישור ה האמריקאי. קילוף העייפות ל MILK PEEL וחידוש העור: הינו פילינג קל עם תוצאות נפלאות של עור בוהק וזוהר. הוא אינו גורם לקילוף מסיבי, אלא מאחד את גוון העור, מבהיר ומשיב לחות, ברק, גמישות וזוהר. מיועד לשיקום העור בתקופת הסתיו והחורף, התוצאה מיידית וכך גם החזרה לשגרה – אין צורך בזמן החלמה. הטיפולים מתבצעים במרפאות ומכונים מורשים

ד"ר שירלי הרשקו: "הסיכון לטראומה ולפוסט טראומה גדל משמעותית בקרב הסובלים מהפרעות קשב"

אנשים כאלו יפענחו כל רעש כסוג של סכנה עבורם, ויתגוננו מדברים שאחרים יודעים שהם אינם מסוכנים. בזה צריך לטפל. עם זאת חשוב להדגיש, שלא כולם הולכים לטיפול ולא כולם יהיו זקוקים לטיפול". מה לגבי החוסן הלאומי שלנו? האם נחזור למקום שהיינו בו קודם כעם או שמשהו נשבר בנו? "התשובה אינה חד משמעית, כי כעם אנחנו במצב מורכב. האירועים הקשים הגיעו בזמן של חוסר אמון רב במערכת הממשלתית, זה הפך לחלק מהסיפור. כשליוויתי מפונים באחד המלונות, הם דיברו על קריסת המע ־ רכת הממשלתית. בתחילת האירועים הקשים ראינו גם ירידה באמון במערכת הצבאית, למשל, איך קרה שלא הקשיבו לתצפיתניות. את האמון בצבא בנינו מחדש, אבל חלק מה ־ ריפוי הלאומי הוא בניית האמון מחדש גם במערכת הממשלתית. זה חלק מהריפוי של העם. מכאן שתפקיד המנהיגים ליטול אח ־ ריות ולהרגיע, כדי שאנשים יוכלו לדעת שיש מי שבאמת דואג להם". לפי משרד הבריאות, יידרשו הרבה אנשי מקצוע מטפלים כדי לרפא את האנשים מה ־ פוסט טראומה שלהם, כדי שלא יישארו להם צלקות. "ההכרזה קצת מדאיגה אותי, כי אף פעם לא יהיו פה מספיק מטפלים עבור לכולם. הח ־ שוב, בעיניי, הוא לבנות חוסן קהילתי. אפשר לראות את ההתנדבות העצומה פה מאז פרוץ

ד"ר שירלי הרשקו צילום: אינגה אבשלום שיליאן

המלחמה, הרצון לעזור לאחרים עוזר גם לנו. זו דוגמה למנגנון חשוב, שצריך להשתמש בו לא רק בזמן המלחמה, אלא גם הלאה". "אדם מתמודד ביתר קלות עם תחושות קשות, כשהוא לא לבד" ד"ר קובי שטיין, פסיכולוג קליני שיקו ־ מי, שמתמחה במקרים של טראומה בשבי, מתייחס לעובדה, שמדינת ישראל לא הת ־ מודדה עד למלחמה הנוכחית עם הימצאות בשבי של אזרחים, ולא רק של חיילים, ועוד בכזו כמות. "המציאות של חטיפה פתאומית לשבי של אזרחים בגילים שונים בידי חמאס האכזר היא קשה וגם שונה ברמת הסיטואציה משבי רגיל. להיחטף מהבית שלך זה קשה יותר, שהרי ביתנו הוא מבצרנו, והוא לא היה כזה בסיטואציה הזו. העובדה שהמלחמה הנוראה והשבי הופיעו משום מקום, ולא היו משהו שיכולנו לצפות אותו, מובילה לתחו ־ שות של חוסר אונים ואיבוד שליטה, שיהיו קשורים לתגובות שיגיעו בהמשך. זה אחרת, כשאתה מאומן למשהו. זה מגביר את החוסן, את יכולת השליטה והמוכנות למתרחש, ונו ־ תן כלים שיכולים לחשל". מה עלול להועיל לאדם, כשהוא בשבי? "תלוי מאוד אם השבוי/ה היו בתקופת השבי לבד או בקרבת מי שחיזק אותם בתקופה הזו, ואמר להם 'יהיה בסדר, אנחנו יחד'. אדם מת ־ מודד ביתר קלות עם תחושות קשות, כשהוא לא לבד. לקבוצת אנשים בשבי יש השפעה על החוסן של האדם, בוודאי אם מדובר בדמויות בסיסיות ומשמעותיות של השבוי, כדוגמת הורים, בני משפחה או חלק מהקהילה". מתי עוברים לשלב של פוסט טראומה? מדובר ברגע או בתהליך? "כרגע כולנו נמצאים במציאות טראומתית מתמשכת. לכל אירוע שמתרחש יש פוטנ ־ ציאל לגרור אחריו תגובה פוסט טראומתית, שתתרחש בסיום האירועים". די ברור, שתושבי העוטף וגם תושבי הצפון הסמוכים לגבול חוו טראומה נוראה, ויש בהם מי שיפתחו סימני פוסט טראומה. ומה עם אלו שלא גרים שם? גם הם עלולים לפתח תופעות פוסט טראומתיות? "בוודאי. כולנו היינו חשופים למתקפות של באוקטובר איום 7 טילים ואזעקות, וחשנו ב־ ממשי על חיינו, כי המחבלים חדרו למרחבים

"עבדתי עם לא מעט ניצולי שואה, ובכל הש ־ נים שאני עוסק בתחום הטראומה, אני תמיד מתפעל מהיכולות האנושיות לעבור גיהנום ולהמשיך את החיים. לא בלי סבל, אבל עם בנייה של חיים משמעותיים. בסוף זה תלוי במוד ההישרדות של כל אחת ואחד. יש כאלו שנשארים חלקית או מצליחים לצאת לגמ ־ רי מהמוד הזה, ויש שנשארים לגמרי במוד ההישרדות. אם ההרגשה הזו נמשכת אצלם לאורך זמן, מדובר בהפרעה פוסט טראומתית.

www. ברחבי הארץ. alphamedix.co.il

פרופ' דני ברום: "ההרגשה, שכל המדינה זקוקה לטיפול, איננה נכונה. רוב האנשים יודעים להתמודד עם המצב לבדם"

פרופ' דני ברום. צילום: יח"צ

5 ׀ בריאות ׀ 2023 דצמבר

גוף נפש ׀ בריאות

שונים בארץ. מי שמרגיש בסכנה קיומית, יש לו פוטנציאל ללקות בטראומה ומכאן בפוסט טראומה. האירועים האלו משפיעים על הנפש כך, שקשה לה לחזור למצב הקודם. יכול להיות מצב שכל אופנוע שיעבור יקפיץ, כי הרעש ידמה לאזעקה, ותמונות שראו בתקשורת, יחזרו בחלומות. אבל עדיין יש מרחק להגד י רה של פוסט טראומה. לרוב מגדירים הפרעת דחק פוסט טראומתית, כשהכרוניקה חוזרת, כשמכלול של תופעות שאדם מתמודד איתן, פוגע בהמון מישורים בהתנהגות היומיומית שלו. האבחנה היא, שאם את קופצת בבהלה כשאופנוע עובר לידך, הרי זו תגובה נורמלית למצב לא נורמלי, ובמדינת ישראל, לצערנו הרב, חיינו מתנהלים במציאות מתמשכת של איום מתמיד. המנגנונים הביולוגיים שלנו לי י מדו אותנו להגיב. זה קיים, כדי שכאשר שומ י עים אזעקה, הגוף יידרך ונוכל לשמור על עצ י מנו. אבל אם התופעות האלו נמשכות לאורך זמן, וכל רעש מקפיץ באותה דריכות, יש פה פגיעה בתפקוד היומיומי". מה עושים? "ראשית נדרשת תמיכה מהסביבה הקרובה. ילדים ומבוגרים במצב כזה חייבים להרגיש שהם לא לבד ולדעת, שצריך להודות בפחד ושלבכות זו לא מילה גסה. חלק מהחוסן שלנו הוא לאפשר לעצמנו את הרגעים של הפריקה, ואז לאסוף את עצמנו מחדש ולחזור לתפקוד. כשהפוסט טראומה נמצאת בשיאה, התופ י עות הקשות ברמת הרגשית עלולות אף לג י רום לאדם להיות מסוכן לעצמו. לכן ברגעים כאלו וחשוב שירגישו שהם לא לבד בתופעה, לדבר ולשתף ולקבל טיפול קצר או ארוך טווח. בהחלט סביר שנראה אצל הרבה ילדים, שחוו את המלחמה, חוסר רצון להיפרד מההורים או קושי להתרכז. ילדים קטנים, למשל, עלולים לחשוש ממפלצות, שזה פחד אמורפי, לעומת מבוגרים, שהפחד אצלם יהיה יותר קונקרטי, למשל לחשוש שמחבלים ייכנסו שוב לבית. מחקרים הוכיחו, שטיפול מקצועי מוסמך עוזר באופן משמעותי. זה לא אומר שהטראומה נע י למה, אבל עם הזמן הפתולוגיה הכרונית תלך ותפחת. יש כמה שיטות טיפול, שנמצאו יעי י טיפולים. ושוב, 15 עד 12 לות בטראומה, של ייתכן שחלק מהתופעות והמצב הפסיכולוגי הרעוע יישארו גם לאחר הטיפולים, לכן יש מעקב, ואם נמצא שהתופעות חוזרות, יש להמ י שיך ולטפל, כדי שאיכות החיים של אותו אדם פוסט טראומתי לא תיפגע. המטרה היא לחזור ." well being לרמת תפקוד של האם תמליץ לאנשים שחוו טראומה לשמר קשרים עם כאלו שעברו חוויה דומה, או לפו ־ רר את הקשרים האלו? "בהחלט להישאר בקשר עם אנשים שחוו חוויה דומה לשלהם. אנשים מרגישים לבד אחרי הט י ראומה, וחשים שרק אלו שהיו בסביבתם וחוו את אותה חוויה קשה, מבינים אותם. החוסן והכוח להתמודד מגיעים דווקא מתוך השות י פות לחוויה, כמו במשפט: 'זר לא יבין זאת'. המקום שבו אני יכול לבנות את עצמי מחדש נמצא, לרוב, בסביבה המוכרת שבה גדלתי, ובה נמצאים הקרובים לי". לתת מקום לתחושות, לעשות ספו ־ רט ומדיטציה ולשנן את המילה: "עדיין" "לתחושות של עצב, פחד, אובדן וחוסר ודאות יש השלכות על כל תחומי החיים. התופעות הנגזרות מהן, כגון חרדה ודיכאון, עלולות להופיע באופן חמור יותר בקרב הסובלים מה י פרעות קשב וריכוז", אומרת ד"ר שירלי הרש י קו, פסיכותרפיסטית ומומחית בכירה בהפרעת

טיפול חדשני במרפאות ד"ר אברי רווה: – PRP טיפול לפנים, לצוואר ולשיער! למראה עור זוהר ולחיזוק שורשי השיער

אחרי

לפני

טיפול חדשני במרפאות ד"ר אברי רווה, מומחה בכירורגיה – PRP פלסטית: טיפול לפנים, לצוואר ולשיער! הטיפול מעודד את תהליך ההתחדשות של העור, ומאפשר השגת מראה עור זוהר. הפלזמה עשירה בחומרי גדילה ובטסיות, שביכולתם לטשטש קמטים, צלקות ופצעים, לרענן את מרקם העור, להקנות לו מראה קורן ובריא ולהגביר את היכולת שלו להתחדש. מיועד גם לשיער! PRP־ טיפול ה ובכך מהווה בשורה רעננה למטופלים המבקשים לחזק את שורשי השיער, לשפר את מראהו ולעצור את הנשירה. הפלזמה מזינה את זקיקי השיער בגורמי גדילה ובחמצן, והתוצאה: מראה שיער יפה יותר, חיזוק שורשי השיער ועידוד צמיחה. ? PRP כיצד מתבצע טיפול הטיפול מבוסס על הפקת נוזל פלזמה מדם המטופל. לאחר לקיחת דם מהמטופל, מוציאים ממנו את החלקים הטובים שלו, במכשיר ייעודי, ואז מזריקים בשיטה חדשנית מבוססת מזותרפיה, לעור הפנים, הצוואר הדקולטה וגם לקו השיער. התוצאה: מראה עור זוהר ורענן ושיער במראה בריא! צברו תאוצה בארץ PRP טיפולי ובעולם בשל המענה האופטימלי לטיפול ללא זמן החלמה, ללא ניתוח, ועם תוצאות מרשימות, בעידן שבו כולנו רוצים תוצאות במינימום זמן ומאמץ.

מומלץ לשים את הטבלה המלאה במקום בולט, ולהביט בה במהלך היום כשחולפים דרכה. 2 מכניסים עוגנים: ארוחה משפחתית, חוג של הילדים וכד'. 3 מוסיפים הרגלים לעוגנים: מוסיפים פעו י לות שרגילים לעשות בשגרת היומיום שלנו, או כאלה שהיינו רוצים להוסיף לשגרה, כמו: זמני שינה, ארוחות קבועות, איסוף ילדים מבית ספר. 4 סוגי 300 ספורט. לא מדלגים עליו. יש ספורט, בוחרים את מה שמתאים לנו ומת י מידים בו. רבע שעה ביום משפרת פלאים את התחושות. 5 משבצים משימות: מתמקדים במשימות על משימה V קטנות וריאליות. כל סימון גורם לתחושה טובה ואף מפריש דופמין במוח, שהוא הורמון האושר. 6 מקדמים תחושות ביטחון, הרגעה ותקווה, באמצעות חיבור של קשר ושייכות. מאפ י שרים פריקה של האירוע הטראומטי. לדבר על מה קרה, על מה מרגישים. 7 משתמשים בטכניקות של נשימה והרפיה. למשל מדיטציה, שנמצאה כיעילה במיוחד בזמן כזה. 8 על ההורים לשמור על הכוחות שלהם. לדאוג לגוף ולנפש. למשל לצאת לה י תאוורר או להיפגש עם חברים. 9 עבור הילדים מומלץ להם לשמר שיגרה, על גבולות עם גמישות, להיות נוכחים וזמינים עבורם, להסביר בפשטות על המצב, להישאר רגועים מולם, ולצמצם זמן חדשות. 10 לא להסס לגשת לטיפול. בדומה לספו י רט ומדיטציה, טיפול התנהגותי קוגנ י טיבי מלמד לפתח הרגלים ולהפנים. 11 לשנן את המילה: "עדיין". היום אנחנו עדיין לא מסוגלים, אנחנו עדיין בתוך תחושות קשות. זה נכון במיוחד במקרים שמר י גישים את "אשמת הניצול" - רגשות אשם ונ י קיפות מצפון על כך שאנחנו במקום אחד למול אלו שחוו את הזוועות על בשרם. טיפול משנה חשיבה ומחשבות. בסוף החיים הם כמו גל, לא נתקעים במקום אחד. בעוד כמה זמן נזכור את שהיה, אבל נחזור גם לחייך".

מעשי הזוועה הנוראיים, שנעשו על ידי חמאס, חיות האדם, והמחיר, שגובה המלחמה, יצרו בקרב האזרחים מציאות טראומתית מתמשכת

קשב. "מחקרים מצביעים על כך, שהסיכון לט י ראומה ולפוסט טראומה גדל משמעותית בק י רבם, לכן חשוב לטפל בזה נכון, כי ככל שיש יותר מועדות לזה ומקבלים טיפול, יש הפחתה בסיכון ללקות בטראומה ובפוסט טראומה". איך זה בא לידי ביטוי? "תסמינים שונים מחריפים בזמן מלחמה. ללוקים בהפרעות קשב וריכוז יהיו יותר קשיי ויסות, תהיה הבעת כעס בקלות, תגובה בלי פרופורציה למצב והחרפה בבעיות שינה ותזו י י � מאוכלוסייה זו יופ 70% עד 50% נה. בקרב כ י מהם עלולים ללקות 30% עו התקפי חרדה, ו־ בדיכאון. טיפול מתאים יפחית את האחוזים. זה המקום שבו חייבים לשמור על הרגשת האופ י טימיות, גם בשביל עצמנו וגם כדי לשמור על החוסן שלנו כחברה. אגב, העצות שאני נותנת לאוכלוסייה זו תופסות גם בקרב כלל האוכ י לוסיה". איך עושים את זה? 1 מכינים טבלת לו"ז שבועי. טבלה כזו מפחיתה מחשבות נודדות וטורדניות, כמו "מתי אעשה את זה?" או "לשם מה לקום בבוקר?", היא מעניקה תחושת שליטה וודאות שאנחנו זקוקים להן כרגע. מחקרים מצאו, כי הטכניקה ההתנהגותית הזו יכולה להעלות את איכות החיים, לשפר את הפרודוקטיביות שלנו, להרגיע ואפילו לשנות דפוסי חשיבה.

מרפאת ד"ר רווה 2 רח' התש"ח כיכר המדינה, תל אביב drraveh.com אתר: 054-4844833 : טלפון

2023 דצמבר ׀ בריאות ׀ 6

7 ׀ בריאות ׀ 2023 דצמבר

חדשנות ושינוייםפורצי דרך: השינוי התפיסתי בהמטו־אונקולגיה

המטו־אונקולוגיה הוא תחום רפואי העוסק בממאירויות המטולוגיות (סרטני דם), בהן הממאירות היא במע ־ רכת הדם והלימפה. התחום כולל מספר מחלות עיקריות – לוקמיות חריפות וכ ־ רוניות, לימפומות זוחלניות ואגרסיביות, ממאירויות של תאי פלזמה שהעיק ־ רית בהן היא מיאלומה נפוצה, מחלות מיאלופרוליפרטיביות וכמובן, כל מה שקשור בהשתלות מח עצם. בעידן שלנו חל שינוי משמעותי בגי ־ שה לחולה, בגישה למחלה ובחיבור בין שניהם. אחד הדברים המעניינים שמ ־ תחוללים בתחום הוא שמתרחש דבר והיפוכו: מחד– השקה בין תחומים בה ־ מטו־אונקולוגיה ובין מקצועות אחרים, כמו קרדיולוגיה, גריאטריה, נוירולוגיה ועוד, עם הופעה של "התמחויות" משול ־ בות כמו קרדיו־המטואונקולוגיה, נוירו־ המטואונקולוגיה, גריאטריה המטו־ אונקולוגית וכו'. ומאידך - התמקצעות והעמקת הידע בתת־התחומים השונים בהמטולוגיה עם התמקצעות בתחומים ייחודיים בתוך ההמטו־אונקולוגיה. שנה ויותר, 30 בשונה מהמצב שהיה לפני שאני כהמטולוגית הייתי אמורה לדעת הכול על הכול, היום במערך יש לי מומ ־ חים שהם ראשי תחומים, וכל אחד מת ־ מקצע ובעל ידע רחב בתחום שלו, מה ־ סיבה שכמות הידע הנדרש היא עצומה, ורופא אחד אינו יכול להכיל הכול. בעוד פעם הרפואה עסקה רק בפן הר ־ פואי המקצועי גרידא, היום שמים לב גם לחלקים הרכים שמלווים את הטי ־ פול הרפואי עצמו, כמו היענות לטיפול, פוקוס על המלווים של המטופל ועוד. בעבר תפקיד הרופא המומחה היה לר ־ שום את המרשם ולטפל במחלה ובחו ־ לה גרידא, אך היום מסתכלים גם על מה שמסביב, שזו גישה חדשנית יותר. אנחנו מבינים שלרשום את התרופה במרשם זה לא מספיק, וצריך לבדוק גם אם המטופל לוקח אותה, מה הס ־ לצד חיבורים למקצועות אחרים, רפואה מותאמת אישית, תרופות "חכמות" עם מיעוט תופעות לוואי, שירותי רפואה מרחוק וגם דאגה למי שמלווה את המטופלים פרופסור פיה רענני* מהפכת הטיפול בממאירויות בדם כוללת התמקצעות בתת־תחומים

חלקים לשתי קבוצות - מולקולות קט ־ נות שמעכבות את הגנים או המוטציות שגורמים למחלה, או נוגדנים שונים שתוקפים את סמני הגידול - אימונות ־ רפיה. גם האימונותרפיה עברה הרבה התפתחויות, ודוגמה לכך היא טיפול שבו ממש מהנדסים את הדם של החולה בצורה כזו שיש בו משהו מכוון כנגד תא הגידול. גם בטיפולי השתלות מח עצם חלה הת ־ קדמות, וכיום אפשר להסתפק גם בה ־ בין המטופל 100% ולא 50% תאמה של לתורם מח העצם, עובדה שפותחת עוד אפשרויות לטיפול. עוד דבר שמהווה חידוש ברמה הקונס ־ פטואלית, הוא שהיום יש המון מחקרים קליניים, מהסיבה שחברות התרופות פעילות מאוד בנושא. השאיפה היא לה ־ כניס חולים למחקר קליני, כי זה מא ־ פשר לקדם התפתחות ושימוש בתרופות חדשות - מחד מחקרים אלה מנגישים טיפולים חדשניים בחוד החנית למטופ ־ לים, ומאידך תוצאות המחקרים עוזרות לבסס את יעילות ורעילות הטיפולים האלה. ולסיום אציין, כי בזכות הקורונה שנ ־ תנה דחיפה לנושא, חלה האצה מש ־ מעותית בכל מה שקשור לעולם הר ־ פואה מרחוק - טלמדיסין. העובדה שלא תמיד חייבים להביא את החולה למרפאה היא נכס עבור המטופלים והמלווים – בזכות הטלמדיסין ישנה הפחתה של החשש מהדבקה בזיהומים והתחככות עם אנשים חולים, ובמו ־ בנים מסוימים גישה זו גם מקלה הן על הצוות הרפואי והן על המטופל וה־ שלו. Caregivers **הכותבת היא מנהלת המערך ההמטו ־ לוגי וההמטו־אונקולוגי, מרכז דוידוף, בית חולים בלינסון

הללו נעשית על ידם. מדובר בשותפים של ממש, שכיום הרבה מהקולגות שלי מבינים את חלקם ושותפותם בתהליך ההחלמה. רפואה מותאמת אישית הרפואה התקדמה והפכה להיות מו ־ תאמת אישית, גם מהבחינה הביולוגית מולקולרית וגם ברמה של החולה עצמו. היום אנחנו מבינים שלא הכול מתאים לכולם, ולכן יש חליפה תפורה אישית לכל מטופל, לפי סך המרכיבים שלו ושל מחלתו, למשל התאמת טיפול לצורך של מטופלת להרות בעתיד או לצרכים אח ־ רים המשתנים על־פי מאפייני המחלה הביולוגיים ומאפייני החולה, כולל גיל ומחלות רקע. תחום הרפואה המותאמת אישית לפי המרכיבים הביולוגיים מולקולריים התפתח דרמטית לאור פיצוח הגנום האנושי, כך שאנחנו יכולים לאפיין בלו ־ קמיות שונות את הפרופיל הגנטי של מחלה ספציפית – אנחנו מאפיינים את המחלה בצורה מדויקת יותר, ולומדים מהם הגנים והחלבונים הספציפיים שגורמים למחלה, ומתאימים טיפולים ממוקדים, שתוקפים ישירות ונקודתית את אותם גנים וחלבונים. ההבנה הזו חשובה גם לנושא מניעת התפתחותם של גידולים סרטניים באוכלוסיות מועדות. פיתוחים וטיפולים מתקדמים ברמה של הפיתוחים ושל הטיפולים עברנו דרך השלבים של הכימותרפיה המסיבית לטיפולים ביולוגיים שהם ממש "פצצות חכמות", עד כדי כך שהיום בחלק מהמחלות נותנים טיפולים ביולוגיים בלבד (חלקם כטיפול פומי בכדורים) עם פרופיל תופעות לוואי קל יותר, ומגיעים לתוצאות טובות יותר משמעותית. הטיפולים הביולוגיים הממוקדים מת ־

ביבה התומכת שלו ומי "שותף" עיקרי למחלה ולחולה – כמו מחלות נלוות, מצב משפחתי וכו'. אנחנו גם מבינים שכמעט לכל חולה יש אדם נוסף לצידו, התומך העיקרי של המטופל בכל מה שקשור בצד הפרקטי ). במידה מסוימת ה־ Caregiver והרגשי ( י � "מנוצל" על ידי המערכת לק Caregiver דום צורכי החולה והטיפול בו, ואנו כמ ־ ערכת "משתמשים" בו וביכולותיו מחד, אך מנגד גם מתעלמים ממנו כישות ולא מתייחסים למצוקות שלו. לאחרונה הצטרפתי יחד עם הצוות שלי, הכולל עובדת סוציאלית, אחיות מובי ־ לות ורופאים, בשיתוף עם חברת נובר ־ , CAREGIVERS ISRAEL טיס ועמותת לפרויקט ש"כללית מחקר וחדשנות" מובילה במסע המטופל, במטרה לבנות , Caregivers אפליקציה ייעודית עבור ה־ ואני מנסה גם אצלי בבית החולים לתת להם מקום ולהוציא את המלווים מהח ־ שיכה (תרתי משמע) לאור ולמודעות. בשנים האחרונות מתקיימת גם עבודה צמודה ותכופה עם עמותות חולים, כיוון שחלק מהעבודה בתחומים המשלימים

פרופסור פיה רענני. צילום: יח"צ

הכתבה מטעם נוברטיס

2023 דצמבר ׀ בריאות ׀ 8

שיקום לאחר פציעה קשה: האפשרות להמציא את עצמי מחדש

"שיקום הוא גם וגם. אני גם עובד כדי לחזור לחיים וגם לומד להת ־ מודד עם האובדן שקיים". אולם פיזיותרפיה. ביה"ח שיקומי רעות תל אביב. צילום: יעל אילן

מאחורי הנתונים היבשים על מספר הפצועים במלחמה, המד ־ ווח כמעט מדי יום, נמצאים מטופלים, לרוב בגילים צעירים, המוצאים את עצמם מתמודדים עם חוויה גופנית, תפיסתית ורגשית שהם אינם מוכנים אליה. הטלטלה הנפשית היא עצומה. היכולת האנושית שלנו לתפקוד נורמטיבי בחיי היומיום תלויה רבות בהגנות הרג ־ שיות, המסייעות לנו להרחיק מהתו ־ דעה את הפחדים והחרדות. המחשבה "לי זה לא יקרה" היא אחת התבניות החשובות והחיוניות לתפקוד תקין, עד כדי מצב שבו היא הופכת להיות חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. אך מה קורה לנו, כשאירוע בלתי מתו ־ כנן כמו פציעה פוגע בשגרת חיינו? למעשה המחשבה "לי זה לא יקרה" חוטפת נוק-אאוט מהמציאות ובדרך סופגת פגיעה תחושת הרצף החיונית לתפקוד שלנו. "כל אירוע שקורה לנו שאינו מתוכ ־ נן ושתוצאותיו פוגעות בשגרת חיינו, נושא בחובו מרכיב של התמודדות עם אובדן", מסביר אמיר צנדקוביץ, נוירופסיכולוג שיקומי וראש המערך לפסיכולוגיה שיקומית בבית החולים השיקומי רעות תל אביב. "המשמעות הרגשית של אובדן אינה מוגבלת למ ־ וות של בן משפחה או אדם קרוב. אנו עשויים לחוות אובדן, כאשר אנו מת ־ מודדים עם שינוי, כל שינוי, באופן שבו אנו רגילים לחיות את חיינו". איך זה בא לידי ביטוי בקרב פצועים? "האדם שנפגע אינו מזהה את עצמו בגוף הפגוע, המגובס, המנותח, הכאוב פציעה קשה הפוגעת בתפקוד היא אירוע משנה חיים. איך מתוך השבר הגדול חוזרים לתפקוד ומסתגלים לחיים החדשים? הצצה לאתגרי הצוות הטיפולי בתהליכי שיקום פצועים

"הרבה יותר מוצלח לפעול כשיש לי מוטיבציה, אמונה, תקווה, השראה או אפילו פחד שמניעים אותי קדימה. אבל אפשר לפעול גם בלי שאף אחד מהם נמצא. הדגש של הצוות הטיפו ־ לי הוא על למידת מיומנויות, לפעול גם אם הדבר היחיד שיש הוא דכדוך ודיכאון, שמאוד מאפיינים מצבים של אובדן. המוח שלנו בנוי כך שאם ניתן לדיכאון לנהל אותנו, הוא יעמיק את האחיזה, ולכן תפיסת השיקום היא קודם כול לפעול. אדם לא חייב תחילה להרגיש יותר טוב עם עצמו כדי לעשות משהו חדש. "פצוע שאיבד רגל או הפך משותק – הכאב על האובדן הוא חיוני ויש לו משמעות, אבל הוא אינו עומד בס ־ תירה לחזרה לתפקוד. שיקום הוא גם וגם. אני גם עובד כדי לחזור לחיים וגם לומד להתמודד עם האובדן שקיים. "הצוות הרב מקצועי בשיקום – רו ־ פאי שיקום, מטפלים מתחומי הפי ־ זיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, עבודה סוציאלית ופסיכולו ־ גים – כולם יחד מכוונים את המטו ־ פל לייצר משמעות חדשה, 'אני' מסוג אחר. פעמים רבות מטופלים אומרים לי, 'אני לא אוכל לחזור לרוץ מרתון או לעסוק בספורט', ואנו נעבוד איתם על שיפור התפקוד, כדי שיוכלו לחזור לעיסוקים ולתחביבים שלהם, גם אם בצורה אחרת. אפשר לרוץ מרתון גם עם פרוטזה או לעסוק בספורט בשי ־ לוב כיסא גלגלים. המסר החשוב הוא ששינוי תמיד אפשרי". הכתבה מטעם ביה"ח השיקומי רעות תל אביב

"כצוות מטפל – אנו נמנע משימוש במי ־ לים כמו 'קבלה' או 'השלמה' כמטרות שיקומיות במקרים של פציעות קשות. עבור מי שחווה זאת, כמעט בלתי אפ ־ שרי להשלים באמת עם המצב. בתה ־ ליך השיקום אנו עוסקים ביכולת הנרכשת להתאים את עצמנו למצב החדש ולהטמיע מגוון מיומנויות חד ־ שות בהתנהלות היומיומית בהיבטים המחשבתיים, הרגשיים, הפיזיים, המ ־ שפחתיים והתעסוקתיים". מהם האתגרים של הצוות הטיפולי? "החוויה הרגשית של המטופל היא כל כך סוחפת, והוא עשוי למצוא את עצמו בתחושה שהוא אינו עצמו, וכעת, בתהליך השיקום, הוא נדרש לגייס כוחות לתהליך שיקומי, הכולל טיפו ־ לי פיזיותרפיה, תרגול מוטורי בריפוי בעיסוק, למידה מחדש של צלילים והברות במקרה של פגיעת ראש, וכל זאת כשהוא אינו יודע היכן למצוא את המוטיבציה לכך. "לכן בתהליך השיקום אנו נימנע מל ־ נסות לשפר את מצב רוחו של הפ ־ צוע, ובמקום זאת נפעל להניע אותו לפעולה. הרעיון בשיקום הוא לעזור לאנשים לפעול כדי ליצור את האפש ־ רויות החדשות. באמצעות אפשרויות חדשות, יוכל המטופל להרגיש דברים חדשים לגבי עצמו, סביבתו, משפחתו. נלמד אותו לרכוש מיומנויות חדשות תפקודיות ורגשיות, שיובילו לתובנות חדשות כלפי עצמו". מצבים של פציעה הם מצבים של שבר גדול בחיים, ייאוש, תסכול עד כדי דיכאון. איך מגייסים מטופל לעבודה השיקומית במצב כזה?

או במקרים קשים - קטוע איבר. הוא אינו מזהה את מחשבותיו הנודדות שוב ושוב לאירוע הפציעה, לריחות, לקולות, למראות. הוא אינו מסוגל לחוש תקווה, להשקיט את החרדה או לתת פשר למה שהוא מרגיש. "שיקום נפשי לאחר פגיעה קשה מלווה בתהליכי התמודדות עם אבל ואובדן. כשמתרחשת פגיעה גופנית חמורה – קטיעת איבר, שיתוק חלקי או מלא או קשיי תפקוד פיזיים וקוגניטיביים, הפצוע מתמודד עם תהליכי אובדן של זהות ומשמעות. השלבים השונים של האבל יכולים להופיע יחד. כלומר אדם יכול לחוות הלם וגם תובנות לגבי הש ־ לכות האירוע. אחר יכול להיות במצב של משא ומתן עם המציאות – 'אם רק הייתי עושה כך או אחרת, לא הייתי נפצע', ותוך כדי גם להיות בתהליך של הסתגלות למצב החדש.

צילום: יעל אילן

אמיר צנדקוביץ, מנהל המערך לפסיכו ־ לוגיה שיקומית, ביה"ח רעות תל אביב.

9 ׀ בריאות ׀ 2023 דצמבר

שיקום ׀ בריאות

רופאי השיקום בעולם לומדים מהקולגות בישראל

" התהליך הוא תמיד רב־שלבי". הידרותרפיה בגולדנקייר נאות המושבה

למרבה הצער - אבל גם המזל, ישראל נחשבת למעצמת שיקום. אלא שלצד הידע הרב שנצבר בתחום, קיים מחסור עצום במיטות אשפוז, שגבר עקב אירועי אוקטובר. במקביל פועל מערך השיקום הגריאטרי, הכולל מיטות רבות ומתאפיין בשיתוף פעולה פורה בין מומחי שיקום לרופאים גריאטריים, כמו שמתקיים למשל במרכז הרפואי ענתי גילעד הצצה לאחד התחומים העסוקים במדינה השיקומי גולדנקייר נאות המושבה

ם

ו

ל

:

י

מבוגרים גם בשיקום צעירים. ההחלטה על מסגרת השיקום היא תפקודית, ומסתמכת על המטרות שהמומחים מתווים למטופל ובהתאם לצרכיו. "תמיד יש רשימות המתנה" שיקום הוא תחום ברפואה, שמסייע למטופל לשפר את איכות חייו ורמ ־ תו התפקודית שנפגעו כתוצאה מכל בעיה רפואית, ללא קשר למהות או חומרת הבעיה. רפואה שיקומית עובדת יחד עם האדם על ידי צוות רב־מקצועי לשיפור שני ההיבטים. התחום נחשב צעיר יחסית לתחומי רפואה אחרים. הוא של 30 החל בארצות הברית באמצע שנות ה־ המאה הקודמת, ובישראל החל עוד לפני קום , בהדסה ירושלים. 40 המדינה, בשנות ה־ על התחום בישראל מרחיב ד"ר יולי טרגר, מנהל מחלקת השיקום במרכז הרפואי האוניב ־ צ . ר ח ס ן ו ר י ר " ד

הצורך האקוטי", מסביר ד"ר סחר. מרכזי שיקום בישראל כפופים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי המחייב איכות טיפול סבירה בזמן מהיר ובמרחק סביר, והם מתחלקים לכמה קטגוריות: מרכזים בבעלות קופות החולים, למשל בבעלות כללית נמצאים בית לוינשטיין ושתי מחלקות בבתי החולים העמק וסורוקה. יש מרכזים בבתי חולים של המדינה, כמו איכילוב, בני ציון, ברזילי ועוד. ישנן מסג ־ רות ששייכות לעמותות, כגון הדסה ורעות. לקופות יש הס ־ דרים עם בתי חולים מסוימים, והמטופלים יכולים לבחור מתוך מגוון אפשרויות. בישראל ישנה הפרדה שיקום באשפוז ובין תחום הגריאטריה השיקומית. המערך הג ־ ריאטרי השיקומי הוא מערך נפרד, הכולל מי ־ טות רבות ברחבי הארץ. עם זאת לא נדיר למצוא י ט ר פ : ם ו ל י צ . ר ג ר

רסיטאי סורוקה ויו"ר האיגוד היש ־ ראלי לשיקום: "לצערנו, ישראל מיוחדת בתחום השיקום בשל היחס בין היקף האוכלוסייה המצומצם יחסית להיקף אירו ־ עי הטרור והמלחמות. כמו כן מאז ומתמיד היהדות מתאפיינת ביחס לאדם בהיבט האיכותי, לכן המדינה השקיעה ופתחה מרכזי שי ־ קום לאזרחים וגם לחיילים. בין המרכזים הראשונים שיועדו לחיילים היה בית פיינסטון, שלימים הפך למרכז הרפואי לשיקום בית לוינשטיין. מה שברור לגמרי הוא, שתמיד חס ־ רות מיטות, תמיד יש רשימות המתנה, והתפוסה ."100% בכל מחלקות השיקום בארץ היא מעל רוב חולי השיקום, לדבריו, מוגדרים כאוכלוסייה . "שיקום גריאטרי הוא 65 גריאטרית מעל גיל מיומנות מיוחדת, שמובילים אותה רופאים גריאטריים, כשלפי הגדרת משרד הבריאות, צריך לפעול לצידם גם רופא שיקום", הוא מס ־ ביר. "שיקום גריאטרי עוסק מטבעו באוכלוסייה מבוגרת וחולה יותר, והתהליך דורש מומחיות גריאטרית. בדרך כלל השיקום איטי יותר ומופנה ליכולות בגיל המבוגר, שמתאפיינות באיטיות של התנועות, ולכן אופי התהליך מעט שונה ותלוי גם במרכזי השיקום עצמם. ישנם מרכזים מתמחים עתירי ניסיון, וחשוב לב ־ חור מה מתאים לכל מטופל. למשל, מבוגר עם פגיעה קשה בחוט השדרה, שמצריכה מיומנות מיוחדת, עדיף שיעבור שיקום במחלקה ייעו ־ דית. אבל אדם שכבר חווה ירידה מסוימת בתפ ־ קוד, ועכשיו נוסף לו אירוע שאינו קשה, בהחלט יוכל להתמודד עם תהליך שיקומי במסגרת מח ־ לקת שיקום גריאטרי. "החולים המבוגרים הם הרוב, ולכן רופאי השי ־ קום עובדים יחד עם מומחי הגריאטריה. למשל המחלקה שאני מנהל בסורוקה היא שיקומית, לא ת ו א י ר ב ה ד ר ש מ ת ו ר ב ו ד

לא מעט כתבות עוסקות לאחרונה 7 במאמצי השיקום הפיזי של נפגעי באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". מרכזי השיקום בישראל מוצפים

כיום בפצועים מקרב האזרחים וכוחות הביט ־ חון, כשאליהם צפויים להצטרף פצועים נוספים, שעתידים לעבור ניתוח ויידרשו לשיקום בהמשך. גל הנפגעים הגדול הזה יצר ו י ר " ד

ט

י

ל

דרישה דחופה ומיידית לתוספת מיטות שיקום, וזאת על רקע מח ־ סור מתמשך שכבר קיים בשגרה עבור מי שנפגעים במסגרת תאונות עבודה או דרכים, תאונות ביתיות, אירועים מוחיים, לבביים או נשימ ־ תיים, לצד פגיעות רבות נוספות.

1,000 לפי הערכות, בישראל יש קרוב ל־ 500 מיטות שיקום שאינו גריאטרי, וחסרות כ־ מיטות נוספות. "נעשים מהלכים להרחיב את ההיצע בהדרגה, כשעיקר המאמץ מושקע בחי ־ זוק המערך בפריפריה, כולל ירושלים", אומר ד"ר ירון סחר, מנהל אגף השיקום במשרד הב ־ ריאות. הוא מעדכן שבקרוב צפויה פתיחתן של מחלקות שיקום גדולות במרכז הוותיק בהדסה הר הצופים, שישפרו משמעותית את ההיצע בבירה. בדרום נפתח בית חולים שיקומי בכפר עלה נגב שליד אופקים, וצפויה להיפתח מח ־ לקה חדשה גם במרכז הרפואי סורוקה. ובצפון מתוכנן מענה עם מערך חדש במרכז הרפואי לצפון (פורייה). "תוך כדי קידום הצעדים הללו, אנחנו מנסים עכשיו לראות איך ניתן להגדיל עוד את ההיצע כדי לתת מענה לצרכים שנוצרו באוקטובר, שיצר אתגר ענק למערכת, 7 מאז ושבאתגר הזה הצליחו לעמוד בתי חולים עם תשתיות. למשל באיכילוב ושיבא פתחו מיטות מהר, וזה הפער בין מענה מהיר ובין התוכנית האסטרטגית של המשרד. התוכנית שלנו החלה באוקטובר, אבל האירוע הוכיח את 7 עוד לפני

עבודת צוות של מומחי גריאטריה ושיקום. נאות המושבה נס ציונה. צילומים: יח"צ גולדנקייר

2023 דצמבר ׀ בריאות ׀ 10

בית לוינשטיין: "ערוכים לקלוט ככל שיידרש״ גם למרכז הרפואי לשיקום בית לוינשטיין שברעננה הגיעו עד כה עשרות פצועים מאותה שבת שחורה, לצד לוחמים שנפצעו במלחמת "חרבות ברזל". ד"ר חגי אמיר, מנהל המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מספר, שרוב הנפגעים סובלים מפגיעות בגפיים העליונות והתחתונות, וחלקם אף קטועי גפיים כתוצאה מירי ורסיסים. "מגיעים אלינו אנשים שפתאום חווים פגיעה ניכרת בתפקוד, וזה דבר שקשה מאוד לקבל. הם צריכים להתמודד עם מגבלות שלא הכירו קודם. הצוותים הרב־מקצועיים שלנו עושים הכול כדי לתת להם טיפול שיקומי מיטבי, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, עם דגש על ליווי רגשי שמספק להם תמיכה, עידוד, מוטיבציה ותקווה בתהליך שהם עוברים", אומר ד"ר אמיר ומדגיש: "אנו ערוכים לקלוט עוד נפגעים, ככל שיידרש״. "מאות רעות: יזדקקו לשיקום רפואי ונפשי" עם פרוץ המלחמה, נערך בית החולים השיקומי רעות תל אביב לקליטת פצועים. נוספו עשרות מיטות לצד הצטיידות מקצועית הנדרשת לטובת שיקום חיילים ואזרחים. מבין הפצועים שנקלטו, שניים הם חברי כיתת הכוננות בקיבוצים זיקים ועלומים. כמו כן מאושפז תושב המרכז, שרגליו נקטעו מפגיעת רקטה, כשניסה להגיע למקלט הסמוך לביתו. מנהלת בית החולים ד"ר אורית שטיין רייזנר: "מתוך אלפי פצועי המלחמה, מאות יזדקקו לשיקום רפואי ונפשי כדי לשוב לתפקוד גבוה וליהנות מאיכות חיים עצמאית. רפואת השיקום מערבת רופאי שיקום לצד מטפלים ממקצועות הסיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, עבודה סוציאלית, תזונה, פסיכיאטריה ופסיכולוגיה שיקומית. הייחוד הוא ההסתכלות על מכלול צרכיו של המטופל וסביבתו הקרובה ומענה מיטבי לשיפור יכולות מוטוריות, קוגניטיביות ורגשיות. מדובר בפצועים שחייהם השתנו ללא הכר, ולכן המעטפת השיקומית הרב־מקצועית היא חיונית לחזרתם לחיים".

"היום מרבים להשתמש עם הצעירים יותר בטכנולוגיות מתקדמות, דוגמת רובוטים, מציאות מדומה ועוד". צילום: עוז מועלם

מהגריאטריה. זה מתבטא במקרים ספציפיים, למשל פגיעות בחוט השדרה, שברים מסובכים, בעיות נוירולוגיות שדורשות מיומנות שי י קומית, או תחום השיקום הנוירולוגי, דוגמת פרקינסון קשה שדורש התערבות מקצועית מיוחדת, או פגיעות ראש עם נזקים קוגני י טיביים. אני יועץ בנאות המושבה כבר שנים רבות, וכשהצוות עובד יחד זה עובד מצוין. לעיתים יש היבטים שפסיכיאטרים מבינים יותר מאיתנו ולהיפך. יש צוות רב־מקצועי של פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עו"סית, דיאטן, צוות סיעודי - כולם עובדים יחד, וזה מביא תוצאות טובות". אתם מטפלים במגוון גילאים. האם יש הבדל באופי השיקום ביחס לתוצאות? "הטכניקה של העבודה עם צעירים ומבוגרים שונה. למשל, אצל צעיר עם שבר ברגל חשוב שההליכה תחזור להיות כמה שיותר איכו י תית, כי הוא צפוי ללכת הרבה שנים, ואם לא ילך היטב, יצוצו פגיעות משניות בירכיים, בברכיים וכו'. בשיקום נעבוד עם הצעירים יותר על כל שריר ומפרק בנפרד. לעומתם, אצל המבוגרים נרצה שיצליחו ללכת באופן עצמאי מחדר לחדר, ונעבוד על איכות התפ י קוד לפי יכולותיו של כל מטופל. למבוגר גם אין יותר מדי כוח לתרגל שעות רבות ולחזק את איכות ההליכה, ולכן נתרגל איתו הליכה לשם הליכה". למה אתם זקוקים כאנשי מקצוע בתחום? "אנחנו זקוקים לשטחי טיפול נרחבים עבור שיטות הטיפול השונות - פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכו'. בעשור האחרון התפתחו הרבה מאוד דברים שמסייעים בתהליך. היום מר י בים להשתמש עם הצעירים יותר בטכנולוגיות מתקדמות, דוגמת רובוטים, מציאות מדו י מה, ביו־פידבק ועוד. יש לנו מערכות הולכה שעוזרות להצעיד את האדם בשלב מוקדם (מציאות מדומה) בונות VR מאוד. טכנולוגיית מציאות שבה האדם יכול לתרגל יותר ולהש י תקם יותר. כך הטיפול הופך ליעיל יותר. הרו י בוטים מסייעים להפעיל את האדם גם ברמה המוחית וגם ברמת הגפה הפגועה, וזה יכול

לשפר את יכולותיו". בשנים האחרונות התחזק תחום השיקום הביתי. מה הסיבה? "שיקום בית לא קשור למחסור במיטות, אלא למוגבלות. למשל מי שמתקשים לצאת מהבית או לרדת במדרגות. קיים היום שיקום ביתי ושיטות טיפול בבית עם פיזיותרפיסטים. זה תחום מתפתח, אבל הוא אינו מחליף טיפול במכון. כשפרצה המלחמה, רוב אשפוזי היום נסגרו בשל היעדר מיגון, והמטופלים לא היו מוכנים להגיע. השיקום הביתי המשיך לעבוד, כי לרבים יש בבית מרחב מוגן ולפעמים טי י פלנו במטופל יותר בבית מאשר באשפוז יום. לעיתים שיקום בית אף יותר יעיל ונגיש משי י "השיקום, גם זה הגריאטרי, עובד לפי מטרות. כל אחד מאנשי הצוות כותב את ההערכה שלו, ואנחנו מתכנסים ומחליטים יחד על היעדים בכל שלב בתהליך. למשל אחרי אירוע מוחי נרצה שהאדם יוכל להיות עצמאי בבית עם הליכון, בעזרת המשפחה. בנוסף נמשיך לו את הפיזיותרפיה כדי לחזק ולשפר את ההליכה. התהליך הוא תמיד רב־שלבי". אם יאפשרו לך להקים מנגנון שיקום אידיאלי, איך הוא ייראה? "מנגנון אידיאלי הוא שילוב. המטופלים שונים זה מזה, ואם אתה רוצה להשתמש באופן יעיל בכוח העבודה וגם במיטות, נדרשים סוגים שו י נים של אפשרויות שיקום בקרבה גיאוגרפית. זה מתחיל מהמיטה הראשונית במחלקת האש י פוז, למשל כירורגיה, טיפול נמרץ, אורתופ י דית וכיוב' - שם למעשה מתחיל השיקום. אז נדרש להחליט לאן עדיף להעביר את המטופל להמשך תהליך שיקומי מובנה, ובהקשר זה כדאי שיהיו מיטות זמינות גם בתחומים ספצי י פיים, למשל שיקום חוט השדרה או נפגעי מוח. "אם הפגיעה לא מורכבת מאוד, אבל מצרי י כה שיקום, חשוב שתהיה מחלקה קרובה ונגי י שה, כי אחרת המשפחה לא תוכל לבקר. אם האדם מבוגר וסובל מבעיות רקע, אין היגיון להעבירו למכון שיקום, ובמקרה זה עדיף שי י קום באשפוז יום". יש גבול לשיקום?

גריאטרית. לפעמים אני מתייעץ עם רופאים גריאטריים כדי לענות לבעיות ספציפיות של הגיל השלישי". נאות המושבה: מיטות 500־ אנשי צוות ו 500 מעל לצד עבודתו בסורוקה, ד"ר טרגר משמש שנים רבות כיועץ שיקום בגולדנקייר נאות המוש י בה – מרכז רפואי שיקומי גריאטרי בנס ציונה. המרכז, שהוא אחד מרשת של שלושה מרכזים י � שנה ש 35 (גם בנצרת ובת"א), מעניק מעל רותי בריאות באשפוז, אשפוז יום, אשפוז ביתי וסיעוד בבית, ועובד בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות וכל קופות החולים. מחלקות אשפוז בתחום הגריאטריה 14 במקום הכרונית: סיעודיים ותשושי נפש וגריאטריה פעילה, הכוללת סיעוד מורכב, מונשמים, שיקום ותת־חריף, וזאת לצד מגוון שירותים נוספים, במסגרת מרכז שיקום יום (אמבול י טרי), מרכז פיזיותרפיה, מרכז הידרותרפיה ומכון דיאליזה. המרכז מעניק טיפול מקצועי 500 למאושפזים ולמטופלים מהקהילה, ומונה אנשי 500 מיטות טיפול וצוות מקצועי של מעל רפואה ומטפלים פרה־רפואיים. רשת גולדנ י קייר מוכרת על ידי המועצה המדעית העליונה במשרד הבריאות לצורך התמחות רופאים בג י ריאטריה, ומהווה שדה קליני לכל מקצועות הרפואה. בנוסף הוכרזה על ידי משרד הבריאות לאחרונה כמרכז רפואי מוכר לצורך עריכת ניסויים קליניים מתקדמים (ועדת הלסינקי) בתחומי הבריאות המוכרים בפריסה עולמית. "זהו מרכז מוכר ואיכותי לשיקום גריאטרי. האנשים שמובילים שם את התהליכים הם מומחים גריאטריים, ואנחנו כרופאי שיקום מייעצים להם בהיבטים שקשורים לשיקום, שהם פחות מכירים", מציין ד"ר טרגר ומספר, שבמרכז הוקם גם אשפוז יום שיקומי לצעירים יותר, בהובלת רופאת שיקום. תוכל להדגים איך עובד שיתוף הפעולה המ ־ קצועי בנאות המושבה? "ישנם מאפיינים, שכמומחי שיקום אנחנו לו י מדים אותם ורוכשים ניסיון, לעומת הקולגות

קום גריאטרי שיודע לתת לו מענה טוב יותר. במקרים מסוימים, בעוד האדם מאושפז במ י חלקה האורתופדית למשל, אנחנו מחליטים שאין צורך באשפוז לשיקום. במקרה כזה כדאי שבאזור יהיו אופציות אמבולטוריות, כמו אש י פוז יום או שיקום בית. "ביקרתי בהרבה מאוד מרכזי שיקום בעו י לם, ויש טובים. אבל ישראל מומחית בתחום. המרכזים החדשים נבנים על־פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר. רופאי שיקום בעולם לגמרי לומדים מהקולגות בישראל".

11 ׀ בריאות ׀ 2023 דצמבר

מענה פסיכולוגי במהלך שיקום לאחר פציעה פיזית בזמן מלחמה

צוות השירות הפסיכולוגי במרכז הרפואי לוינשטיין נותן תמונת מצב על השיקום הפסיכולוגי, ומסביר כיצד הוא מסייע לפצועים להתמודד עם תהליך השיקום

גם את הקשים ביותר. הטיפול הפסיכו ־ לוגי בשיקום מסייע בהבניית סיפור חייו של האדם הפצוע וחיבור למשאבים ול ־ כוחות בכדי לשוב לתפקוד רגשי ופיזי. סיפור חייו טרם הפציעה כולל את ניסיון חייו, הישגיו וכישלונותיו והזיכרונות לגבי יכולותיו בעיתות הצלחה ומשבר. הפסי ־ כולוג מתמקד בניסיון חיים זה, תכונותיו ויכולותיו הבין־אישיות של האדם, מער ־ כת האמונות שלו לצד התמיכה המשפ ־ חתית והחברתית. בכך מסייעים לאדם שנפצע "לחזור לעצמו". מענה פסיכולוגי עוטף נוכח האובדנים הרבים עימם מתמודדים מטופלים שנפצעו במלחמה, הטיפול מת ־ מקד בעיבוד הטראומה וחיזוק כוחות ההתמודדות לצד עיבוד אבל ואובדן. בשירות הפסיכולוגי והנוירו־פסיכולו ־ גי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, שהוקם והתפתח בעיתות מלחמה וריכז טיפולים רבים גם בעיתות שלום, קיים ניסיון עשיר וידע מקצועי רב בטיפול במגוון המצבים הנפשיים הנלווים לפצי ־ עות בכלל ונוכח מצבי לחימה בפרט. צוות הפסיכולוגים נמצא במחלקות האשפוז ובמרפאות השונות במרכז הר ־ פואי, מעניק מענה פסיכולוגי ראשוני ומיידי למטופל לצד ליווי ארוך ומתמשך שלו בכל שלבי השיקום. הצוות, מהווה מוקד ידע ובעל מומחיות ייחודית לטי ־ פול בטראומה אקוטית ומתמשכת וכן בטיפול באבל ואובדן. המענה הטיפולי הוא נרחב, וכולל טיפול פרטני וקבוצתי.

, לוחם חי"ר במילואים גויס 24 "ע' בן למלחמת 'חרבות ברזל'. בזמן 8 בצו היתקלות נפצע מירי בגפיים התחתונות, פונה וטופל בבית חולים כללי, ועבר לה ־ משך שיקום במחלקה לשיקום אורתופדי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. בעת קבלתו נאסרה עליו דריכה על הרגליים והוא התנייד בכיסא גלגלים, היה כאוב וסבל מקשיי שינה. טרם גיוסו למילואים היה סטודנט להנדסת חשמל והתגורר בדירת שותפים. בזמן אשפוזו, היה מגויס לתהליך השיקומי שנמשך מספר חודשים והתמקד בשיקום פיזי ונפשי, שמטרתו לסייע לו לשוב לשגרת חיים תקינה כפי שניהל טרם הפציעה". מצבו הנפשי של הפרט במהלך תה ־ ליך השיקום מושפע מהשינויים הרבים שהוא חווה בזמן זה. אלו מקיפים את כל תחומי חייו: הפיזי, ההתנהגותי, הרגשי, המשפחתי והתעסוקתי. ההנחה היא כי המצב הנפשי קשור בקשר הדוק למצב הפיזי, אשר משפיע על המוטיבציה של המטופל, מידת היענותו לטיפולים ועל קצב ואיכות החלמתו. הליך החלמה מיטבי מתקיים כאשר כל הכוחות הנ ־ פשיים של המטופל מגויסים לצורך מטרה זו. על כן, מהווה הפסיכולוג חלק מרכזי ומהותי מצוות השיקום. יתרה מכך, בעוד שהתסמינים הגופניים זוכים למענה מקצועי ומהיר, התסמינים הנ ־ פשיים לעיתים אינם מזוהים ובהיעדר צוות פסיכולוגי, מקשים על תהליך השי ־ קום וההחלמה. במצבים כגון אלו של ע', הפגיעה הפיזית היא בנסיבות טראומטיות. על כן, לצד קשיי ההסתגלות למצב הרפואי והתגו ־ בות הפסיכולוגיות נוכח הפציעה, נדרש האדם להתמודדות עם האירוע הט ־ ראומטי ואובדן של אנשים קרובים. קבלת טיפול פסיכולוגי מיידי הינו בעל חשיבות עליונה. מטרתו הראשונה, הינה טיפול במצוקה הפסיכולוגית בעקבות הפציעה הפיזית והשלכותיה בהווה. בנו ־ סף להקלה במצוקה הנפשית, המטרה היא לסייע ולהתגייס לתהליך השיקום וההחלמה. מטרתו השנייה מתמקדת במניעת התפתחות של הפרעות נפשיות בעקבות הפציעה והאובדנים, כגון: פוסט טראומה, דיכאון, חרדה ועוד. בכך ניתן לסייע במניעת צריכה והפחתת השימוש בשירותים רפואיים פסיכיאטריים כולל טיפול תרופתי. הפסיכולוגיה בשיקום מתבססת על תפי ־ סה טיפולית של הפסיכולוגיה הרפואית והשיקומית, אשר רואה את האדם כבעל משאבים וכוחות פנימיים. תפיסה זו נש ־ ענת על ההבנה כי רוב האנשים יעבדו באופן תקין וטבעי מאורעות קשים שחוו,

דינמית ממוקדת טראומה ואובדן. נחזור למטופל ע', אשר בקבלתו למחל ־ קת השיקום חווה עוררות יתר שהתב ־ טאה באי־שקט, דריכות רבה ותגובות "קפיץ", לצד שינה ירודה בעקבות כאבים פיזיים וסיוטים מהם התעורר בלילות. בטיפול הפסיכולוגי קיבל תחילה הסבר לגבי התסמינים שחווה והתגובה הנפשית לטראומה. הסבר זה הרגיע אותו מפני שכך הבין ע' שהוא "לא השתגע" אלא מגיב באופן הנורמלי ביותר לסיטואציה ה"לא נורמלית" שקרתה לו. בהמשך, התמקד הטיפול בעיבוד המאורעות הטראומתיים שחווה באמצעות טכני ־ קה ייעודית לטיפול בטראומה, תרפיית . במקביל, ע' השתתף בקבוצה EMDR טיפולית לחיילים שהיוותה לדבריו מקור לתמיכה וחיזוק. בהמשך ליווה הטיפול את ע' לקראת שחרורו מהמחלקה ומ ־ חשבותיו לגבי העתיד, חזרה ללימודים ושיבה לדירת השותפים בה התגורר טרם הפציעה. מתוך הניסיון רב השנים שנצבר בטי ־ פול הפסיכולוגי ובליווי בתהליכי שיקום ממושכים במרכז הרפואי לוינשטיין, ניתן לומר כי על אף הקשיים והאתגרים עימם התמודדו ומתמודדים הפצועים באמצעות הליווי הפסיכולוגי והנחיית כל הצוות הרב מקצועי על ידי הפסיכולוג בצוות המטפל, מתרחש מעבר משמעותי משלב הפציעה לעבר שיקום, החלמה וח ־ זרה לחיים מלאים, טובים ומספקים. - מנהלת מאת: ד"ר עדי גרנט ד"ר בר השירות הפסיכולוגי; - פסיכולוג אחראי במחלקה למבז לשיקום שדרה ואחראי תחום מחקר; - פסיכולוגית חן חיימוביץ־בוגר אחראית במחלקה לשיקום אורתופדי וסגנית מנהלת השירות הפסיכולוגי הכתבה מטעם המרכז הרפואי לוינשטיין

יחוו טווח של תגובות נפשיות בעוצמות שונות כגון מחשבות חודרניות, עוררות יתר, דריכות, אי שקט, הימנעות ואף נסיגה. אלו הן תגובות נפשיות נורמליות למציאות קשה מנשוא, הנקראת תגובת דחק חריפה. תגובות אלו יפחתו בהדר ־ גה ואף ייעלמו באופן טבעי אצל מרבית מהנחשפים 20% האנשים. אולם אצל כ־ לטראומה, ימשיכו התסמינים הללו ולא ־ חר תקופה של כחודש יכולים להיחשב כתגובה פוסט טראומטית. כאן, ישנה חשיבות רבה בפנייה בזמן לטיפולי על ידי גוף מקצועי. הטיפול הפסיכולוגי במצבים אלו כולל שימוש במגוון שיטות טיפול ייעודיות לטראומה ועיבוד אבל ואובדן, כגון, Eye Movement( EMDR תרפיית ,)Desensitization and Reprocessing טיפול נרטיבי, טיפול קוגניטיבי התנה ־ גותי הממוקד בטראומה ופסיכותרפיה

מהי תגובה פוסט - טראומתית? לאחר מאורע טראומטי, רוב האנשים

צילום: באדיבות המרכז הרפואי לוינשטיין

חן חיימוביץ־בוגר, ד"ר עדי גרנט, ד"ר בר למבז

2023 דצמבר ׀ בריאות ׀ 12

בשגרה וגם במלחמה: היחידה לאבחון ובירור מהיר באסותא

צילום: יוסי צבקר

ד"ר ראפע מחאג'נה

המלחמה אינה מעלימה בעיות רפואיות, ודחייתן עלולה לפגוע באיכות היחידה לאבחון ובירור מהיר באסותא מעניקה שירות החיים ואף לסכנם אבחון רפואי במגוון מצבים רפואיים. נותר רק לקבוע תור, לאבחן ולהתוות דרך להמשך מעקב וטיפול

דקות. 40 נת הבעיה. כל מפגש נמשך עד כרופא, זה מאפשר לי להקשיב ולהכיר את המטופל או המטופלת ולהתעמק בהיסטוריה הרפואית שלהם. בהמשך יש לי אפשרות לפרט מה אני חושב ומהי תו ־ כנית הבירור. אני מנצל את הזמן הזה עד תום. אני לא מוכן להתפשר עליו". ד"ר מחאג'נה מדגיש, כי "כל רופאי היחי ־ דה הם בעלי מומחיות ובעלי ניסיון של שנים רבות. אנחנו באסותא מקפידים על מקצועיות ושירותיות, ובוחנים את עצמנו כל הזמן. חשוב לנו לקבל משוב כדי לש ־ מור על רמת שירות גבוהה. הצוות עומד לרשות המטופלים ומלווה אותם בכל תהליך האבחון והבירור, ומייצר עבורם מעטפת שירותית ותומכת. לאחר שהמטופל או המטופלת נבדקים על ידי רופא ביחידה, נקבעת להם "תו ־ כנית עבודה" – איזה בדיקות הם נדר ־ שים לבצע, וזאת כמובן ללא החסמים שהם צריכים לעבור בדרך. "המטופלים יוצאים מהרופא עם הפניות לבדיקות, שעות עד 72 שצריכות לקרות בתוך שבעה ימי עבודה, תלוי בסוג הבדיקה ובזמן ההכנה. אנחנו מפחיתים את לחץ המטופלים, כאשר אנחנו עורכים את הבירור בצורה הכי מהירה שניתן. הרו ־ פא מקבל את תשובות הבדיקות, יוצר קשר אישי עם המטופל או המטופלת ומ ־ סביר מה משמעות הדברים ומפרט את המלצותיו", מבהיר ד"ר מחאג'נה. מה קורה כשצריך התערבות של מנתח? "כשעולה צורך בהערכה של מומחה נוסף או כירורג, אנחנו ממליצים על כך למטופ ־ לים ומפרטים בפניהם את כל האפשרויות להמשך הטיפול. באסותא ישנה אפשרות להגיע להתייעצות והחלטה סופית עם כי ־ רורג. התורים אצלנו הם עד שלושה ימים מרגע הפנייה, דרך מרכז המומחים, כך שהמטופל או המטופלת יכולים להמשיך את הטיפול אצלנו באסותא", מציין ד"ר מחאג'נה. "זאת מרפאת החלומות שלי. אני קם בבוקר כדי לעזור למטופלים". לפרטים נוספים וקביעת תור: חייגו ליחידה לאבחון ובירור מהיר בטל' , או חפשו "אבחון 03-7643937 ובירור מהיר באסותא". הכתבה מטעם אסותא מרכזיים רפואיים

שריר, או במקרים שזקוקים לחוות דעת One Stop נוספת. "היחידה שלנו היא עבור מטופלים שסובלים מכאב Shop מתמשך או בעיה רפואית לא מוסברת. הם מקבלים אצלנו את כל ארסנל הליווי הרפואי, ללא הטרחה של קביעת תו ־ רים לבדיקות המשך", אומר ד"ר ראפע מחאג'נה, מנהל היחידה לאבחון ובירור מהיר באסותא רמת החייל. "עם זאת במקרים חריפים ובהופעה פתאומית של כאבים, פציעות וחבלות שונות ובמקרי חירום נוספים, היחידה אינה הכתובת. אם חלילה יש למישהו התקף לב או סימ ־ נים של אירוע מוחי, המטופל צריך להגיע לרפואה הדחופה". במה עוד מתבטא הייחוד שלכם? "אחת הנקודות הבולטות היא שהמטו ־ פלים אצלנו זוכים הן לרפואה איכותית ומקצועית והן למעטפת שירותית תומכת. אנחנו מעניקים לכל מטופל ומטופלת תשומת לב אישית, שמתבטאת גם במ ־ סגרת הזמן שמוקדש לשיחה עם כל אחד ואחת, בדיקת התיק הרפואי שלהם והב ־

לחוות הידרדרות במצבם. אבחון של המטופל/ת באסותא מרוכז כולו בידי רופא מומחה בכיר, שבמידת הצורך יפנה את המטופלים לסדרת בדיקות מהירה המבוצעת במכוני אסותא. עם קבלת התוצאות, הרופא ייתן אבחנה רפואית והמלצות להמשך מעקב וטיפול. בסיום הליך האבחון והבירור ניתן להמשיך את הטיפול באסותא, במסלול פרטי נפרד - מרכז המומחים באסותא, המציע תורים לרופאים מומחים ומנתחים בכירים. התור לרופאי היחידה, שבה כולם רו ־ פאים מומחים, נקבע בתוך שלושה ימים ממועד הפנייה, והבדיקות הנדרשות יתואמו אף הן בתוך שלושה ימי עס ־ קים מיום הפגישה עם הרופאים (למעט בדיקות חריגות), כשחלקן אף יבוצעו באותו היום. גם שיחת הסיכום עם הרו ־ פא המאבחן מתבצעת בתוך שלושה ימי עסקים מקבלת התוצאה האחרונה. ליחידה לאבחון ובירור מהיר פונים במקרים של כאבים, דוגמת כאבי בטן מתמשכים, כאבי ראש, כאבי שלד וכאבי

אירוע שמחת תורה והמלחמה שפ ־ רצה בעקבותיהם שיבשו לכולנו את החיים. אחת התופעות המדאיגות שעולות מהמצב המורכב, היא הנטייה להתעלם מסימנים שדורשים התייחסות רפואית ובעקבותיה דחייה בפנייה לבי ־ רור ולקבלת טיפול רפואי. החשיבות באיתור מוקדם של בעיות בריאותיות כבר ברורה כיום לכולם, ולכן פועלת באסותא היחידה לאבחון ובירור מהיר, שמעניקה לפונים מענה יעיל במיוחד ונ ־ טול בירוקרטיה. היחידה קיימת באסותא רמת החייל ובאסותא חיפה ופועלת מתוך ידיעה שאבחון מהיר של בעיה רפואית יכול לשפר את איכות חיים, ולעיתים אף לה ־ ציל חיים. מטרת האבחון המהיר היא לקבוע ללא דיחוי את אפיוני המחלה והמצב הרפואי, ללא המתנה ממושכת לתורים ובדיקות. האבחון מתבצע על־ ידי רופא מומחה וכולל ביצוע של בדי ־ קות רפואיות הנדרשות, חלקן ממש ביום הביקור אצל הרופא. במקרים רבים הבירור הרפואי יכול להיות ארוך ומורכב. למשל, כשמטופ ־ לים חשים כאבי בטן לא מוסברים, הם פונים לרופא המשפחה, שלעיתים יפנה

מתי להגיע ליחידה לאבחון ובירור מהיר? במצבים תת־חריפים, אשר נמשכים מעל שבועיים ו/ או כרוניים, כגון: כאבי בטן, כאבי ראש, סחרחורות, כאבי גב, כאבים בפרקים בודדים או מרובים, בחילות והקאות הנמשכות מעל שבוע, חולשה

אותם למומחה גסטרו, שי ־ פנה אותם לבצע בדיקת קולונוסקופיה. ייתכן שיופנו גם לביצוע בדיקות הדמיה שונות (אולטרסאונד או סי.טי), ועם סיום כל הב ־ דיקות הנדרשות, יחזרו אל הרופא המפנה, שיבחן את ממצאי הבדיקות וייתן המ ־ לצות להמשך טיפול תרופ ־ תי או כירורגי. השתלשלות אירועים כזו עלולה להימשך זמן רב, כשבמסגרת הליך האבחון והבירור ייאלצו המטופלים להתרוצץ בין רופאים ומבדיקה לבדיקה, ובמקביל להתמודד גם עם בירוקרטיה מתישה. במצב של חוסר ודאות לאורך זמן המטופלים עלו ־ לים להמשיך לסבול ואף

כללית מתמשכת, כאבים בחזה, קוצר נשימה, שיעול, שלשולים, עצירות, הפרעות במתן שתן, חבלות שעברו הערכה ראשונית במיון, גוש חדש באחד האברים, ירידה במשקל בחודשים האחרונים, מחלת חום מעל שבעה ימים כשהחולה יציב/ה, רדימות בגפיים, חולשה בגפיים (שעברה הערכה ראשונית).

13 ׀ בריאות ׀ 2023 דצמבר