בריאות, גוף ונפש

טכנולוגיה ׀ בריאות

הרובוטים באים

העתיד כבר כאן. רובוטים יתגברו את הצוות המנהלי בבתי החולים ויקלו את העומס. במעבדה לעיבוד אותות בפקולטה להנדסה בבר־אילן כבר עובדים על חוש השמיעה שלהם

באמצע הלילה קיבלה תמר טלפון בהול מאמה . "רציתי להכין לי כוס קפה ונפלתי 80־ בת ה מהמיטה", בכתה האם, "אני חבולה בכל הגוף ולא יכולה לזוז, בקושי הצלחתי להגיע לטלפון

ככוח עזר בפועל לטובת החולים. בנוסף למיומנויות רובוטיות קלאסיות, כגון: ניווט, אחיזה ותפעול עצמים, הרובוטים החברתיים בבתי החולים יהיו חייבים, כאמור, גם להיות מסוגלים לתקשר עם אנשים בצורה טבעית. הרובוטים החברתיים הזמינים כיום, מוגבלים מאוד ביכולת האינטראקציה שלהם עם אנשים, והם בדרך כלל מסוגלים להבין ולהגיב אך ורק לתרחישי שיחה פשוטים, הכוללים שיחה בת מילים ספורות עם אדם יחיד. מגבלות אלה נעשות חמורות אף יותר, אם הרובוטים נדרשים לאינטראקציה עם אוכלוסיית הקשישים, הנרתעת בדרך כלל מקבלת טכנולוגיות חדשניות, בעיקר אם הן אינן פשוטות להפעלה. התגברות על מגבלות אלו מעלה אתגרים מדעיים וטכנולוגיים קשים, בעלי השפעה חברתית עצומה וערך כלכלי. אמה של תמר תשמח בוודאי לשמוע, כי מקרי הבוחן, שעליהם יודגמו פיתוחי הפרויקט, הם בראש ובראשונה בבית חולים גריאטרי. תפקידו של הרובוט יהיה בין היתר לקבל את החולים המגיעים לבדיקות בבית החולים, להציג בפניהם את תוכנית הבדיקות המיועדת להם, להכווין אותם בתוך בית החולים (למשל לחדר הבדיקות המתאים, למעלית או לקפיטריה), ושאיפת העל תהיה לגרום להם גם ל"שוחח" איתם. הכוונה היא שעצם נוכחותו של הרובוט הידידותי תפיג את המתח הכרוך בבדיקות הרפואיות. פרופ' גנות, ומתי הפלא הזה אמור לקרות? "בימים אלה ממש התחיל במסגרת הפרויקט שלב חשוב בפריז, שהינו Broca בניסויים, שמתנהל בבית החולים אחד משמונה הקבוצות השותפות בפרויקט, ביניהן, מלבד ישראל, גם קבוצות מצ'כיה, איטליה וסקוטלנד". מה עוד הרובוט יידע לעשות? והאם יש מצב שרובוט יחליף בעתיד גם את הרופא? "הרובוט ייקח על עצמו משימות חשובות, שכיום אינן מקבלות כמעט מענה מפאת המחסור בכוח האדם. אבל אני מדגיששהרובוט לא אמור להחליף את הרופאים. אנחנו לא שם עדיין. הרובוט ישמש כוח עזר מינהלי בבית החולים עבור משימות רבות שכיום קשה לבצע. הרובוט במראהו העתידני גם יכול לעורר סקרנות ורצון לאינטראקציה, שהם כה חשובים בעת ביקור בבית החולים". רובוט, אתה שומע אותי?

ולחייג אלייך". "אני בדרך אלייך", הרגיעה אותה תמר, "אם אין ברירה, אקח אותך לחדר המיון". וכך היה. אבל התמונה שחיכתה להן שם הייתה קשה. למרות השעה המאוחרת חדר המיון המה אדם. חלקם ישבו על הספסלים בחוץ, אחרים התגודדו מסביב לחולים ששכבו במיטות שהוצבו במסדרון. רופאים ואחיות התרוצצו הלוך ושוב בין המטופלים, ולמרות העובדה שתמר ניגשה שוב ושוב לדלפק האחיות בבקשה שמישהו ייגש לבדוק את אמה, רק אחרי שעתיים היא זכתה לביקור אחות. תמר לא לבד. העומס בבתי החולים, שמתבטא בצפיפות, בזמני המתנה ארוכים ובהצבת מיטות מאושפזים במסדרונות - הפך זה מכבר למכת מדינה, ובמיוחד בימי החורף שבהם התחלואה גבוהה יותר. גם כוח האדם המוקצה לאינטראקציה עם המטופלים הממתינים לבדיקות, מוגבל מאוד בשל אילוצי תקציב ומחסור בכוח אדם מתאים. מצב שגם מבקר המדינה נדרש לו בדו"ח הביקורת האחרון. לקביעת המבקר, לעומס בחדרי המיון יש השלכות רבות, שעיקרן הן משכי המתנה ארוכים של הפונים; עומס יתר על מחלקות האשפוז עקב הפניות מיותרות, חוסר שביעות רצון של הפונים, פגיעה ביעילות העבודה של הרופאים ואף אלימות נגד הצוותים הרפואיים. כל אלה מובילים את חדרי המיון למצב קריסה. אז מה עושים? מגייסים את המדע לטובת הנושא ומקימים צוות רובוטים שיקלו את המעמסה. נשמע לכם דמיוני? העתיד HORIZON2020 כבר כאן. מחקר פורץ דרך, במסגרת תוכנית של האיחוד האירופי, ואשר שותפה לו, בין היתר, גם המעבדה לעיבוד אותות דיבור בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־ אילן, מכשיר רובוטים לביצוע חלק מהמשימות הטכניות של 8.3 הצוותים בבתי החולים. מדובר בפרויקט שזכה למימון של מיליון יורו מהאיחוד האירופי, והמצוי בשלבי מחקר ופיתוח מתקדמים. מטרת העל היא לפתח יכולות אינטראקציה של רובוטים עם אנשים בסביבה הומת אדם, בעזרת יכולות שמיעה, ראייה והבנת טקסט. פרופסור שרון גנות, ראש צוות המחקר בפקולטה להנדסה, העומד גם בראש תוכנית הלימודים החדשה לתואר ראשון בהנדסת נתונים, מבטיח: "הרובוט שאנו מתכננים יתווסף לצוות המינהלי ויתגבר אותו במשימות, שכיום קשה לבצע מפאת המחסור בכוח האדם". אתה יכול לפרט? "מדובר ברובוטים חביבים דמויי אדם, שיהיו בעלי יכולות חברתיות. הכוונה לפתח יכולותאינטראקציהשל רובוטים עםאנשים בסביבה הומת אדם, בעזרת יכולות שמיעה, ראייה והבנת טקסט". רובוט לקשיש נושא הרובוטים החברתיים אינו חדש. בשנים האחרונות, הוכנסו רובוטים חברתיים למרחבים ציבוריים, כמו מוזיאונים, שדות תעופה, קניונים מסחריים, בנקים, חדרי תצוגה של חברות, בתי חולים ובתי אבות. מה שחדש כאן היא ההירתמות שלו

PAL Robotics צילומים:

במסגרת הפרויקט, פרופ' גנות וצוותו קיבלו את האחריות לטפל בחוש השמיעה של הרובוט. במה זה מתבטא? פרופ' גנות: "הרובוט קולט את הנאמר לו באמצעות המיקרופונים שמותקנים בו ('האוזניים שלו'), והוא מעביר את השמע

למערכת זיהוי דיבור, דוגמת המערכות המותקנות בעוזרים החכמים, בטלפונים הניידים ובמכשירי הניווט". ומה קורה אם יש בעיות קליטה? "שאלה טובה. ביצועי מערכות זיהוי דיבור נפגעיםמאוד בתנאי רעשאו

פרופ' גנות: אנחנו עובדים גם על הטמעת יכולות של זיהוי רגשות ברובוט. כשהפיתוח יושלם, הוא יוכל להבין אם האדם כועס לפי טון הדיבור שלו וגם לפי הבעת הפנים שלו, או השילוב ביניהם"

בריאות ׀ 2023 יוני ׀ 28