בריאות: חיסון וחוסן

היריון ולידה ׀ בריאות

שוברים שתיקה

סביב לידה

שקטה

ישראליות חוות מדי שנה לידה 1,500–1,200 כ־ של ולד מת ומתמודדות עם אובדן שקוף, צורב וטעון. במרכז הרפואי קפלן מוצעת להן ולבני זוגן מסגרת טיפולית טקסית, שנותנת מקום לכאב ומאפשרת אבל גלוי. המודל, השואב ממנהגי האבל היהודיים, מחזיר לנשים ולזוגות את הקול, הלגיטימציה והאפשרות להמשיך בחייהם לצד ענתי גילעד האירוע המטלטל •

shutterstock, Polina Ekimova : צילום

ל מרות העובדה שלידות שקטות מת ־ רחשות בישראל מאות פעמים בשנה, האובדן הזה עדיין נחשב "שקוף" — כזה שקשה לדבר עליו ולהכיל אותו וכזה שקל להדחיקו. במרכז הרפואי קפלן החליטו לש ־ בור את השתיקה, ולבנות מערך טיפול ייעודי שמ ־ כיר בעוצמת הטראומה ובצורך לתת מקום לאבל. ד"ר חניתה ראובן קרישפין, פסיכולוגית קלינית ורפואית שמובילה את המהלך, מסבירה מדוע אי־ אפשר עוד להסתפק ב"לחזור לשגרה". מהי לידה שקטה? ״לידה שקטה היא מונח לא־רפואי ללידה של עובר ומעלה להיריון או לידה 22 ללא רוח חיים בשבוע ע � גר׳ ומ 500 מוקדמת יותר של עובר במשקל לה. על־פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מדובר לידות שקטות 1,500־ לכ 1,200־ בהיקף שנע בין כ בשנה. "היא נקראת לידה שקטה משום שלא מתלווה אליה הבכי המאפיין לידה של תינוק חי", מציינת ד"ר ראובן קרישפין ומוסיפה שהמונח בעברית מתע ־ תע: "עבור כל מי שאינו בקיא בתחום, הקונוטציה עשויה להיות חיובית, בזמן שבפועל מדובר בשקט רועם, בדום, דממה, כפי שמייצג המונח באנגלית צ � . המונח הזה עצמו ממסך את עו stillbirth מת האובדן והטראומה, ובכך מנכיח את הפער בין הצורך בהכרה באובדן וב ־

וזיכרון הילד שלא נולד עלול להמשיך ולהשפיע על כל אחד מבני המשפחה שהיו שותפים לאובדן. כך מרבית היולדות שעברו לידה שקטה, אינן מק ־ בלות את התמיכה שהן זקוקות לה בשל תחושות של הלם ואכזבה וצורך להצניע את האובדן. בפרט בימים כאוטיים אלה, שציבור רחב מתמודד עם אובדן וכאב, מתקיים קושי נוסף להכיר באובדן שקוף". "ציפו שהיולדת תחזור לחייה מיד" "לידה שקטה" גוררת פעמים רבות תחושת אשמה כלפי האחרים, בפרט אם ישנם בבית ילדים נו ־ ספים, שחשוב לטפל בהם, לתווך ולהסביר את האירוע. גם הם עברו תקופה מורכבת, והם בהלם מכך שאימא לא חוזרת הביתה עם תינוק. ד"ר ראובן קרישפין: "כאן, במרכז הרפואי קפלן, אנח ־ נו מתייחסים לכך במיוחד, ואף מעניקים ליולדת ספר ילדים - 'בכיתי כי חיכיתי' של סיגל לבסקי, שמתאר את האובדן וההתמודדות עימו בשפה רגישה ומעודנת, עבור הילדים שמתמודדים גם הם עם אובדן, אכזבה וכאב. אבל חשוב לסייג ולו ־ מר שנשים שונות עשויות להמשיג את האובדן באופן שונה. זה יכול להיות שונה גם בין אישה לבן־זוגה". אם בעבר לא הייתה התייחסות ללידה שקטה, וציפו שהיולדת תחזור לחייה מיד, כמו לא קרה דבר, בשנים האחרונות מעמיקה בי ־ שראל ובעולם המודעות לאירוע המטלטל ולצורך במעטפת טיפול, המשקפת את ההב ־ נה שללידה של עובר מת יש השלכות

בר את החוויה המציפה של לידה שקטה, מותי ־ רה אותה פעמים רבות כחוויה קפואה בזמן, ללא מילים. האירוע הטראומתי מועצם בשל המעבר החד והקיצוני מתחושת תקווה וציפייה לתחושה פתאומית של הלם ואבל. ככל אירוע טראומתי, גם כאן יש קושי להכיל את עוצמתו והיקפו, ולכן הרבה פעמים נמצאים באירוע באופן פיזי, אך מת ־ קשים להיות נוכחים בו ברמה הרגשית, וכאשר זה מתאפשר, יש צורך בעיבוד מעמיק ונרחב. בנוסף לכך שהאירוע טראומתי, לדבריה, מדו ־ בר באובדן שהוא אובדן שקוף, שכן העובר טרם נראה. "נשים שפגשתי, תיארו אמירות משתיקות כלפיהן, כמו 'תתמקדי במי שבבית'. זה לא מא ־ פשר לגיטימציה לאבל ולאובדן. יולדת שקיבלה רק ווטסאפ, ומעבר לכך איש לא בא לבקר אותה או להיות איתה - הרגישה שאין אפשרות להכיר ביגונה. גם האמירה 'אתם צעירים ויכולים לעשות עוד תינוק' מבטאת חוסר הבנה לכך שתינוק אחד לא יכול להחליף תינוק אחר", מסבירה ד"ר ראובן קרישפין ומספרת שלילדים האלה יש גם כינוי ייחודי - "ילדי קשת": "כמו הקשת בענן שמופיעה לאחר סערה ונותנת תקווה והמשכיות. אך הקשת לא יכולה לבטל את הטלטלה שהייתה,

'שבעה', ונוצרה בהשראתו של ד״ר בני פלד ־ מן שניהל בעבר את השירות הפסיכולוגי", היא מספרת. "בטיפול באישה, בבן זוגה או בזוג שחוו לידה שקטה עולה הצורך בתמיכה ראשונית עזה בשל החוויה הטראומתית. מעבר לכך המהות באורך הטיפול היא מתן לגיטימציה לחוויית האובדן והפרידה, שלרוב אינה ניתנת מהסבי ־ בה, ואפשרות לעבד אותם באופן נרחב ומעמיק ככל האפשר, וזאת כדי למנוע התפתחות של אבל מורכב. יש גם חשיבות רבה לחיזוק הכוחות לה ־ תמודדות עם החיים, היומיום והשגרה שנקטעו, כך שתיווצר ציפייה לחזרה לחיים הרגילים ולה ־ תמודדות עם האתגרים הרלוונטיים". מהזוגות מתגרשים" 40% "כ־ במודל "שבעה" שלושה שלבים, שמהווים מסגרת טיפולית סמלית וטקסית רבת־עוצמה, ששואבת השראה ממנהגי האבלות ביהדות, כאשר ההמל ־ צה היא לעבור את הטיפול בזוג. "חשוב לציין, כי נמצא שתמיכתו של בן זוג משפיעה על התמודדות יעילה וטובה יותר ועל כן יהיה ערך רב בהצט ־ רפותו לטיפול", מסבירה ראובן קרישפין. "הרבה פעמים תחושת הבדידות מועצמת אף יותר בשל קשיי התקשורת שעולים בין בני הזוג שחוו לידה ו � מהז 40% שקטה. הנתונים לצערי עגומים - כ ־ גות מתגרשים לאחר לידה שקטה, מה שמגביר את הצורך בפנייה משותפת לטיפול". החלק הראשון של הטיפול כולל מפגשי היכרות והערכה. החלק השני כולל שבעה מפגשים טיפו ־ ליים המדמים "שבעה". "במפגשים אלה מתבצעת עבודת אבל. הלוך ושוב. זהו בעצם לב הטיפול", מציינת ראובן קרישפין. "במהלך הפגישות יעובדו הפנטזיות שנקטעו, התקוות והציפיות שנשברו, התחושות והרגשות שיש לתת להם לגיטימציה: הכחשה, כעס, קנאה, שנאה, בדידות, אשמה, בושה, כישלון, דיכאון. רגעים של יגון וכאב שיש צורך לבטאם שוב ושוב. בשלב זה תתקיים עבודת האבל הראשונית, כמו במנהג ה'שבעה'. "כבר בהצגת הטיפול בפני המטופלת ובן זוגה אני

כאב העז ובין המסר החברתי לבטל את עוצמת האירוע, להשקיט אותו ולשכוח. זה אחד הקשיים המרכזיים, שמלווה את ההת ־ מודדות באירוע הזה". מה הופך את האובדן הזה לכל כך שקוף ומדוע החברה מת ־ קשה להכיר בו? "אירוע הלידה השקטה מקפל בתוכו לידה ומוות שנדחסים לנקודת זמן אחת, ועל כן הוא קשה מאוד לעיכול ולעיבוד. הקושי לנסח, להמשיג ולד ־

"הרבה פעמים תחושת הבדידות מועצמת יותר בשל קשיי התקשורת 40% בין בני הזוג. כ־ מהזוגות מתגרשים לאחר לידה שקטה, מה שמגביר את הצורך בפנייה משותפת לטיפול"

פסיכולוגיות משמעותיות על כל אחד מבני הזוג והמשפחה. כמ ־ ענה לטראומה שנחוותה, וגם לצורך בהכרה באובדן ובאבל, פיתחה ד"ר ראובן קרישפין לפני כשבע שנים מסגרת טיפולית השואבת השראה ממנהגי האבל היהודיים. "המסגרת הטיפולית נקראת

ד"ר חניתה ראובן קרישפין. המרכז הרפואי קפלן. צילום: גלעד שעבני

23 המשך בעמוד

21 ׀ בריאות ׀ 2025 דצמבר