בונוס ירושלים 17.06.22

יוצאים ממעגל השכירות. נטע ונתנאלה צילום: פרטי | צחור

שהחלטנו לעבור הנה היא בשביל להש ־ תחרר מעול יוקר המחיה. אז נכון שאנחנו נוותר על המשכורת שלנו (המשכורות שלהם יועברו לקיבוץ במידה שייקלטו בו כ'חברים'; א"פ), אבל בתמורה נרוויח איזשהו חופש - שחרור מלנהל את כל המעגל הזה של הלוואות, שכר דירה וחו ־ בות, שלא נעים לחיות בו". "בירושלים לא הרגשנו אווירה שמזמי ־ נה זוגות צעירים להישאר", מוסיפה נת ־ ). "שנינו השלמנו את התארים 33 נאלה ( שלנו בירושלים, ולצערנו אין תמריץ או עידוד לצעירים שמסיימים את לימו ־ דיהם להמשיך לחיות בעיר, ולכן הם עו ־ זבים. אגב, גם כשהיינו סטודנטים ניסינו להשיג הנחה בארנונה. פניתי לעירייה, ושם נאמר לנו שאין הנחה על סטטוס סטודנט אלא לפי מבחן הכנסה. זה אב ־ סורד, כי דווקא אנחנו, סטודנטים שעבדו תוך כדי התואר, לא עמדנו במבחן ההכ ־ נסה. בפועל מההנחה נהנים סטודנטים שאינם עובדים וכנראה חיים על חשבון ההורים - וככה הם מרוויחים את ההנחה בנוסף ליותר זמן פנוי ללימודים. נוצר מצב שלא מעודדים אותך לצאת לעבוד, וזה מגוחך, כי ההיגיון אומר שיש כל כך הרבה סטודנטים בירושלים שישתלבו גם בשוק התעסוקה ואולי יישארו בעיר. אבל ככה הם לומדים את השלוש-חמש שנים שלהם ועוזבים, מנותקים לגמרי מכל תעסוקה בעיר. כתבתי מכתבים לעירייה וניסיתי להסביר זאת, אך כמובן זה לא נפל על אוזניים קשובות". הנשק: שיימינג אך בזמן שמסביב נשמעות תלונות על המצב, יש ירושלמים שמנסים לחולל בו שינוי. ארד שפיצר הוא תושב העיר

הקרוב, כי מה שקורה בעיר הוא פשוט לא הגיוני עבורנו". כן עוזבים את העיר נטע ונתנאלה צחור הם זוג בשנות הש ־ לושים לחייהם שגרו במשך שנים רבות בירושלים והחליטו לעזוב אותה לטובת החיים בפריפריה. "מאוד קשה לסגור את החודש. זו היתה אחת הסיבות שעברנו. הרגשנו שאנחנו רודפים אחרי הזנב של ). "השכירות 37 עצמנו", מספר נטע ( היתה חלק משמעותי מההוצאות שלנו, והתמורה בעדה גם ככה לא סבירה. כשבתנו הבכורה נולדה, היינו צריכים לעבור לבית יותר גדול - לפני כן גרנו מ"ר. היה לנו ברור 49 בדירה פצפונת, שאי אפשר להישאר בבית הכרם, השכו ־ נה שבה גרנו, במחיר שפוי. שכר הדירה עולה כל שנה, ואם עוברים לדירה גדולה יותר בכלל המחירים קופצים. חוץ מזה שפשוט אפשר להעלות לנו את המחיר, לא היתה סיבה אמיתית להעלאת שכר הדירה - לא שיפצו את הדירה, היא היתה מאוד קטנה וישנה ולא בנויה טוב. יש כאן רכיבה על הגל של רוב בעלי הדי ־ רות. זה מעצבן כי זה שוק שפועל בלי שום היגיון. המדינה גם לא מגינה על שוכרי דירות, והתופעה לא פוסחת על ירושלים. בשביל דירה במחיר שפוי אתה צריך להרחיק לפסגת זאב או לגילה, וגם שם המחירים מאוד עלו". משפחת צחור הצעירה מתגוררת כעת בקיבוץ רביבים בדרום. שם הם משלמים אלף שקל פחות לחודש, רק שבמקום דירת חדר וחצי הם חיים בבית עם אר ־ בעה חדרים ומטבח. "כרגע אנחנו עוד במעמד תושבים, אבל באנו לקיבוץ במ ־ טרה להיקלט לחברות בו. אחת הסיבות

שפתח בספטמבר האחרון קבוצת וואט ־ סאפ שמטרתה להילחם בדרישות המו ־ גזמות לטענתו של בעלי דירות ובחוסר השקיפות שלהם כלפי השוכרים הפוט ־ נציאליים. בתיאור קבוצת 'מחאת שוכרי דירות ירושלים' כתב: "בכל פעם שתראו דירה יקרה בהגזמה, דירה מוזנחת או פרסום בלי מחיר - תשלחו לקבוצה ויחד נגיב ונבהיר לבעלי הדירות והמשכירים: 'לא נסבול בשקט את התמחור הגבוה, הרמה הירודה והזלזול בשוכרים'". שפיצר: "פתחתי את הקבוצה מתוך התפיסה שבה אני מחזיק: אני לא מאמין ברגולציה על מחירי דיור, למרות שיש קריאות מצד הרבה צעירים ושוכרי די ־ רות להגביל את שכר הדירה. אני חושב שזה גורם יותר נזק מתועלת. בסופו של דבר, כמו שראינו במס על דירה שלישית, בפועל כשמנסים לחוקק חוקים לטובת השוכרים, בעלי הדירות מוצאים דרכים לעקוף את הרגולציה או לגלגל את זה על השוכרים. אני מאמין שהדרך הנכונה להיאבק בעליית מחירי הדיור היא באמ ־ צעות הכלים של השוק החופשי, עידוד צרכנות נבונה ותודעת צרכנים, כלומר השוכרים עצמם יקבעו נורמות מלמטה למעלה. "הרעיון מאחורי הקבוצה הזאת פשוט ביותר: כל מודעה שחורגת מכללים שמ ־ בחינתנו הם הוגנים, נפרסם כאן וכל חברי הקבוצה יחדיו יגיבו בפייסבוק. המטרה היא ליצור אחדות בין השוכרים, שבכל פעם שיש בעיה כזאת, כולם יתריעו עליה בגלוי כיוון שהיא לא מכבדת את השוכרים. התקווה היא שעם הזמן יתפ ־ תחו נורמות יותר תקינות והוגנות בכל הנוגע להשכרת דירות. כיום הרבה שו ־ כרים נכנעים לתנאים של מחירים כיוון שהם לא מבינים שלהם כצרכנים גם יש כוח. נכון שהם סטודנטים ואין להם הרבה כסף, אבל זה לא רק חומרי, זה גם עניין של יחסי כוחות. משכירי הדירות והמת ־ ווכים תלויים בשוכרים. מספיק שהדירה תעמוד ריקה חודש-חודשיים ועבורם זה אסון לשלם את הארנונה ולהפסיד את הכסף שהם השקיעו בדירה מלכתחילה. המטרה שלי היא לגרום לשוכרים להבין שהם לא צריכים את נבחרי הציבור וחו ־ קים כדי להפעיל לחצים כאלה. מספיק שהם כשוכרים ינצלו את הכוח והשליטה שלהם כמו שצריך". שפיצר מצביע גם על השקפה מוטעית, לטענתו, שמנחה את מקבלי ההחלטות בעיר וגורמת לתופעה להחמיר: "יש מגמה של הרבה צעירים שנשארים אצל ההורים ולא יוצאים מהבית. זו תופעה קיימת שנובעת בין היתר מכך שהעירייה פועלת לטווח הקצר. היא רואה לנגד עיניה את האינטרסים הפוליטיים של לבנות דירות למשפחות ודירות יוקרה שיהפכו לדירות רפאים ומעדיפה אותם על פני בניית דירות קטנות של חדר אחד, שניים או שלושה לסטודנטים וצעירים שיבטיחו בטווח הארוך עתיד של פיתוח אוכלוסייה עובדת בירושלים".

מהמשכורת של שני סטודנטים עוב ־ דים ביחד. זה מטורף". המחאה בדרך ריבלין משמש בין היתר כיו"ר אגו ־ דת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. המצוקה שהוא חש נוגעת לצעירים רבים כמותו, הרבה מהם אינם תוש ־ בי העיר במקור. "אני יכול להגיד לך שדיור זו הבעיה הכי גדולה היום לס ־ טודנטים שלא יכולים לעמוד במחירי השכירויות. אנחנו נמצאים בסיטואציה שהרבה מהם נשארים לגור אצל ההורים הרחק מחוץ לעיר, פשוט כי אי אפשר - לא מבחינת כלכלית ולא מב ־ חינת הזמינות של הדירות. שמעתי על הרבה בעלי דירות שדורשים ערבויות בגובה של שלוש פעמים שכר הדירה. יש כאלה שדורשים זאת גם במזומן או בצ'ק בנקאי. כשבעל דירה מבקש מס ־ אלף שקל, מאיפה 15 טודנט להפקיד יש לו? הם מקוששים כסף מההורים שלהם, מבני המשפחה שלהם. זה פשוט מטורף. בעקבות זאת אנחנו בהחלט מתכננים מחאות הקשורות לדיור בקיץ

השינוי מתחיל מלמטה. | שפיצר צילום: פרטי

7

ידיעות ירושלים ˆ 17.6.2022