בונוס ירושלים 2.12.22

נקודתיות של אנשים", מסכם דויטש. "בצד הפלסטיני מאוד רציניים בנושא, ולצערי בצד הישראלי זה נתפס יותר כמשהו שולי שלא מקבל התייחסות. אכיפה פה ושם זו לא תשובה רצינית, וגם זה נעשה בקושי". מי יבנה להם בית? מנגד, גם אם מדובר כביכול בהפ ש רת הסכמים בינלאומיים, יש הרואים בבנייה הפלסטינית צעד בלתי נמנע. "האוכלוסייה הערבית, גידולה הטב ש עי והצרכים שלה, לא נלקחו בחשבון אף פעם", אומרת חברת מועצת עיריית ירושלים לורה ורטון (מרצ). "אוכלו ש סייה זו גדלה לא פחות מזו הישראלית, שנות שלטון, תוכניות 55 אך במשך מתאר לא גובשו והיתרי בנייה כמעט שלא ניתנו. באשר לנסיונות להתייחס ליישובים מחוץ לעיר שמעבר לקו, אלה בכלל בהגדרה חוץ לארץ". "גם באשר לשכונות גדולות וחדשות לגמרי בתוך העיר, כמו פסגת זאב, רמת שלמה, הר חומה ועוד, הן נבנו על קר ש קעות שהיו שייכות לכפרים מסביב", טוענת ורטון, "אך נקבעו כמיועדות לשימוש ישראלי בלבד - ולא לכפרים שמהם בוצעו הפקעות ל'שימוש הצי ש בור', כשאותו ציבור הוגדר כישראלי בלבד. המדינה לקחה חלק מהקרקעות לעצמה דרך האפוטרופוס, וחלק נלקחו כהפקעות מבעלים פרטיים. אם מישהו רוצה לדאוג לצדק ולמניעת גזל, עליו לטפל בבעיות אלה בתוך העיר, כאשר כל מה שנבנה מעבר לקו הירוק, כאמור, אינו חלק ממדינת ישראל".

הישראלית", טוען עו"ד ערן בן ארי, מפרקליטות המדינה לשעבר, אשר כיהן כיועץ משפטי במשרד הביטחון, והתמ ש חה בדיני מקרקעין ביהודה ושומרון. "זה לא משהו נקודתי פרטי, אלא בהח ש לט יש כאן משהו מתוכנן עם מימון זר", הוא אומר. "חייבים להתייחס לכך בר ש צינות, לערוך שינויי חקיקה, לשנות את סדר העדיפויות ולתת כלים משפטיים ואחרים להילחם ביעילות רבה הרבה יותר בממדי התופעה. יש לאפשר פינוי באופן מיידי לכל עבירת בנייה שמתג ש לה ומתועדת. צריך כאן הרבה נחישות וגם תעוזה מדינית". C־ שוברים את ה המאבק המדובר מתמקד כאמור בש ש , שם מרוכזת כל ההתיישבות C טחי היהודית, כשיחד עם גבעת זאב ומעלה 56 אדומים מדובר בסדר גודל של כ־ אלף דונם. מנגד, השטחים הבנויים על ידי הפלסטינים תופסים שטח של יותר אלף דונם. 150 מכ־ מתצלומי אוויר של הבנייה הפלס ש טינית ניתן להתרשם כי מדובר בבנייה נמוכה ובמרחקים גדולים מבית לבית, לעיתים אף במאות מטרים. ברגבים טוענים כי אין כאן מאפיינים של בנייה כפרית, שכן בנייה כזאת מצריכה פיתוח, ולא ניכרים ייעול או חיסכון במשאב השטח, מה שמגביר את החשד שלא מדובר בפיתוח אורבאני טבעי אלא בהשתלטות פוליטית מדינית. "הדבר הראשון שהממשלה החדשה צריכה לעשות הוא להגדיר שאכן יש כאן מאבק שליטה ולא עבירות בנייה

"אני לא נגד זה שהם יבנו", אומר שלמה נאמן, ראש מועצת גוש עציון, שהיישוב הר גילה בתחומה. "יש להם צרכים ואנחנו לא מתעלמים מזה. אז הצעתי שנגיש שתי תוכניות מסודרות של תב"ע, אחת שלנו ואחת שלהם. שכ ש נעתי את המינהל האזרחי והכינו באמת שתי תוכניות. אבל בניגוד להבנות שהושגו, אחרי שהגשנו את התוכנית שלנו הם הגישו התנגדות. אז עכשיו, בניגוד לעמדתי העקרונית, נגיש הת ש נגדות לתוכנית שלהם. "בינתיים הבנייה הבלתי חוקית של הפלסטנים כוללת גם השתלטות חקלאית כביכול, כי מה שתופס כאן ביו"ש זה עדיין החוק העות'מאני, שקובע שאם שתלת עץ אחרי שלוש שנים הקרקע שם שלך. אז הם פשוט שותלים ומחכים". תוכנית אסטרטגית גם כשכבר מתחיל הליך אכיפה נגד בית כזה או אחר ומוצא צו להפסקת עבודה או אפילו להריסה, הבירוקרטיה המשפטית אורכת זמן רב ומתישה את כל הצדדים. כיום יש עשרות עתירות בצנרת ונוצרת סחבת משפטית נגד כל צו הריסה. כמעט על כל פסק דין מגי ש שים ערעור, ובינתיים הבנייה בשטח נמשכת, כשבנוסף לכך מתקיימת התערבות בינלאומית לא תקינה. עש ש רות גופים ממדינות אירופיות נחל ש צים לתמוך ולחזק את הבנייה הבלתי חוקית, בין אם מדובר בסיוע לפיתוח תשתיות ושירותים, חיבורים לחשמל, ולעיתים אף הצבת מתקנים סולאריים.

מספר המבנים הבלתי חוקיים בעוטף ירושלים: צפון מערב 1,697 מבנים

מה שנראה כמו סיוע הומניטרי ושיפור תנאי הרווחה של התושבים החדשים, מהווה למעשה הפרה על ידי אותם גו ש פים, ובהם האיחוד האירופי, של הס ש כמי אוסלו, שהגדירו במפורש כי כל סמכויות התכנון וצווי הבנייה בשטחי ש � יישארו אך ורק בידי הגופים הי C ראליים. מנכ"ל רגבים, מאיר דויטש: "הסכם אוסלו הוא ההסכם הבינלאומי האחרון שנחתם והוא התקף בשטחי יו"ש. המדי ש נה צריכה לתקוף את הארגונים האירו ש פאיים בבתי המשפט הבינלאומיים שלהם כשהם מפירים את ההסכמים הללו. זה באמת עצוב וצחוק הגורל שאנחנו נדרשים לאוסלו כדי להגן על קרקעות יהודה ושומרון". "מדובר בתופעה שהיא בהיקף של מכת מדינה, שחותרת תחת הריבונות ורטון: "האוכלוסייה הערבית, גידולה הטבעי והצרכים שלה, לא נלקחו בחשבון. אוכלוסייה זו גדלה לא פחות מזו הישראלית, אך במשך שנות שלטון, תוכניות 55 מתאר לא גובשו והיתרי בנייה כמעט שלא ניתנו"

צפון מזרח 5,201 מבנים

דרום ירושלים 1,628 מבנים

נתונים: 'רגבים'

9

ידיעות ירושלים ˆ 2.12.2022