בונוס ירושלים 31.12.21

האוהל בפסגת זאב צילום: פרטי |

המתחם הארעי | בארמון הנציב צילום: פרטי

נ ד ל " ן

רפי פרלשטיין

הפכו למבצרים של ממש שמשתלטים על שטחי ציבור ועושים שימוש בחשמל ומים ללא תשלום". השנה כבר דווח בבונוס על מקרה בקריית יובל בו הגורמים שהקימו מבנים זמניים כאלו הפכו אותם לעובדה מוגמרת בשטח. מתחת לדפנות האוהל בר ־ חוב גוואטמלה יצקו רצפת בטון, והשכנים שגילו עירנות, הזעיקו את פקחי העירייה. אבל כשהם הגיעו למקום כעבור שלושה ימים, הפועלים כבר נעלמו ולא היה למי להוציא צו הפסקת עבודות. עזרה מלמעלה? "האוהלים גם יוצרים מרמור בקרב התושבים גם מבחינת ה'איפה ואיפה'", טוענת אפרתי, "הרי כל אזרח מן השו ־ רה שיקים מבנה מסוג זה בשטח ציבורי יזכה לביקור של פיקוח, קנס משמעותי והריסה מיידית. רק בעזרת לחץ פוליטי עצום על הדרגים המקצועיים ברשויות המוניציפאליות נמנעים כיום צעדים אלה כלפי האוהלים שנותרו. אפרתי עוד מוסיפה כי התופעה יוצרת תחושה של 'מחנה פליטים' ומהווה מוקד משיכה לגורמים מפוקפקים בשעות הלי ־ לה. על כן אנחנו מבקשים מהרשויות את הסרת כל המבנים הבלתי חוקיים לאלתר, וכן למצוא פתרון לכלל הקהילות אשר לא מוצאות פתרון לצרכים הקהילתיים שלהן בשכונה, ללא אפליה ותוך שמירה על צביון השכונה". מהעירייה נמסר: "עיריית ירושלים פו ־ עלת בהתאם למציאות המשתנה ולגלי הקורונה ההולכים ובאים. נושא אוהלי התפילה ידון שוב כאשר תטיל הממשלה מגבלות חדשות על התפילות בבתי כנסת. טרם הוטלה הגבלה כזו על ידי הממשלה". בימים אלה נידונים שלושה מקרים של מבנים כאלה בבית המשפט לעניינים מקומיים: מבנה אחד שהוקם ברחוב משה דיין בפסגת זאב; אחד נוסף בשכונת רמות, והשלישי בארמון הנציב

המבנה היביל צילום:פרטי | ברמות

בשנתיים האחרונות התרגלנו כולנו למבנים ארעיים שהצי ־ בו קהילות שונות כבתי כנסת, כסוג של פתרון זמני בזמן שהיו הגבלות על התכנסות במבנים סגורים. אלא שבירושלים כמו בירושלים, אין קבוע יותר מזמני, ואף שכבר עברה כמעט שנה מאז הסרת ההגבלה על התקהלות בבתי כנסת בשל התחלואה בקורונה, בשכונות רבות ממשיכים חלק מהמבנים הללו לעמוד על תילם. אוהל מתוח האוהלים והמבנים שניצבים בשטחים צי ־ בוריים גורמים בפרט בתקופה האחרונה למ ־ תיחות גדולה בשכונות המעורבות, והסוגיה הולכת והופכת לתפוח אדמה לוהט. תושבים שפנו לעירייה דרשו ממנה להסיר את המ ־ בנים מכיוון שחלקם הוקמו באופן פיראטי והם עלולים ליצור בעיות בטיחות. אך לצד הנושא הבטיחותי, בארמון הנציב למשל היו גם תושבים שהודו שפשוט חורה להם לראות שמרקם השכונה הולך ומשתנה. "נסיונות התושבים לפעול כנגד הפעילות הלא חוקית, לבדם או בסיוע של חברי מועצה, העלו חרס - ועד היום לא מתבצעים אכיפה ופיקוח", אומר חבר המועצה יובב צור ('התעוררות'), "לא ייתכן שתושבות ותושבי ירושלים ימ ־ תינו למעלה משנתיים לתשובה ולטיפול בפנייה". חברו לסיעה, אדיר שוורץ, הוסיף: "חלק מהמבנים נבנו בצורה פיראטית, במב ־ נים בלתי חוקיים ואף מסכני חיים. מן הראוי שהעירייה תפעל לאכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בכלל שכונות העיר ולא תאפשר אינה אפרתי, פסגת זאב: "האוהלים יוצרים מרמור בקרב התושבים גם מבחינת ה'איפה ואיפה' - אזרח מן השורה שיקים מבנה כזה בשטח ציבורי יזכה לקנס משמעותי והריסה מיידית"

האוהלים שמשגעיםאת התושבים מבני התפילההארעייםשהוצבו בזמן הסגריםעדיין עומדים במקומם, למרותהדרישה בשכונות להסיר אותם ‰ החשש: חלקםהוקמו באופן פיראטי ועלולים להוותסכנה בטיחותית ‰ העירייה: פועלים בהתאם למציאותהמשתנה

פעילות פיראטית מסוג כזה או אחר". בימים אלה נידונים שלושה מקרים של מבנים כאלה בבית המשפט לעניינים מקומיים: מבנה אחד שהוקם ברחוב משה דיין בפסגת זאב; אחד נוסף בשכונת רמות; והשלישי, שגרם להכי הרבה מהומות, בארמון הנציב. 20 נמצא ברחוב אדם "אנחנו לא שונאים חרדים. ואין לנו נגדם דבר וחצי דבר, אך לא ייתכן שלא נלמד הלקח מאסון כמו זה שהיה בגבעת זאב. אנ ־ חנו לא רוצים לראות מתחת לבתים שלנו מבנים לא חוקיים", הדגישו העותרים. גם

בפסגת זאב מיהרו להדגיש כי הנושא הוא כלל לא זהותם של המתפללים החרדים. "בגל הקורונה הראשון הרשויות העניקו לבתי כנסת אישור זמני לפתוח אוהלי תפי ־ לה באוויר הפתוח על מנת לצמצם את תו ־ פעת ההדבקה בקורונה בקרב המתפללים. הקהילות, מצידן, חתמו על התחייבות כי האוהלים מוקמים באופן זמני בלבד למס ־ פר חודשים", מסבירה אינה אפרתי, תוש ־ בת פסגת זאב וממובילות המאבק בנושא. "לצערי התופעה התארכה ממספר החוד ־ שים למספר שנים, ומאוהלים מאווררים הם

6

31.12.2021 ˆ ידיעות ירושלים