העמק 22.09.23

שנה למלחמת יום הכיפורים

להקת האשקולית של קיבוץ בית השיטה

יוסי וקנין, דניאל דדון

אחד השירים שהכי מזוהים עם התוצאות הכואבות של מל־ חמת יום הכיפורים הוא השיר

'החיטה צומחת שוב', שכתבה חברת קי־ בוץ בית השיטה דורית צמרת ז"ל. השיר נכתב בעקבות ההלם והאבל הכבד שא־ חזו בקיבוץ בית השיטה עם נפילתם מבניו במלחמת יום הכיפורים. 11 של השיר של צמרת ז"ל, שהלכה השנה לעו־ למה, הולחן על ידי חיים ברקני ז"ל ובו־ על ידי חברי 1978 צע לראשונה בשנת להקת 'האשקולית' מקיבוץ בית השיטה. לאחר כמה שנים השיר זכה לעיבוד של אילן גלבוע והושר על ידי הגבעטרון, אך הביצוע המצמרר והמרגש של חווה אלב־ הפך אותו מאז ועד 1983 רשטיין משנת היום לשיר המזוהה כאחד מסמליו של יום הזיכרון לחללי צה”ל ולנפגעי פעולות האיבה. עם השנים זכה השיר למספר גר־ סאות ועיבודים נוספים. שנה 50 ערב יום הכיפורים תשפ"ד ו־ אחרי המלחמה ששינתה את המדינה חוז־ רים עכשיו לראשונה חברי להקת האשקו־ שנה אחורה לביצוע הראשון שלו. 45 לית רגש והמון כאב 1975 להקת 'האשקולית' הוקמה בשנת וכללה את הזוג חנוך ושולה אלבלק, אלה גדרון האריס, איציק ארד, רוני יוניש, רינה ארז, מוקי וצביה פלד-דרור. תקופה מסוימת גם שרו בה יוקי-חיים אהוביה ז”ל ובתיה לוטן. את הניהול המוסיקלי קיבל על עצמו צביקה כספי, שאחרי מספר חד־ שים עזב ומי שהחליפו היה צביקה ארבל. צמרת ז"ל כתבה את השיר 'החיטה צומחת , אך רק כעבור שלוש 1974 שוב' בשנת התבקשה 1978 שנים הוא הולחן. בשנת להקת 'האשקולית' לשיר אותו ביום הזי־ כרון לחללי מערכות ישראל. "אני זוכ־ רת שהיינו שרויים באבל נורא כבד. כל הצעירים האלו שנפלו היו אחרי הכל בני הדור שלנו", נזכרה שולה אלבלק, "צבי־ קה ארבל, שהיה אז המנהל המוזיקלי של הלהקה, עשה לו את העיבוד". בתיה לוטן זוכרת היטב את הפעם הרא־ שונה שהוא בוצע. "זה היה בערב יום הזי־ כרון בחדר האוכל של הקיבוץ", היא מש־ חזרת, "זה היה מאוד מרגש לראות את זה. השיר הזה היכה אותנו בהלם. היופי של השיר והמשמעות שלו כל כך חזקה שהוא התקבל בדומיה. אנשים היו צריכים לעכל את מה שהם שמעו. יש בשיר המון רגש והמון כאב שכולנו היינו שותפים לו עם המשפחות השכולות. אנחנו משפחה אחת וכך הרגשנו כולנו - שאיבדנו גם את הב־ נים שלנו באיזשהו אופן". כשקיבלתם את הטקסט בפעם הראשו־ נה איך הרגשתם? אלבלק: "חיינו מאוד באינטנסיביות את האובדן. המילים של השיר נגעו בי מאוד. דיברתי עם דורית על השיר. היינו גם באותה שכבת גיל. אמרתי לה על השיר שהוא כאילו נקרא מלי־ בי. במילים כל כך פשוטות היא בי־ טאה את ההרגשה של כל הדור שלנו". לוטן: "הרגשתי שדורית הצליחה לבטא

היו חברי להקת 'האשקולית' של קיבוץ בית השיטה הראשונים 1978 בשנת לבצע את השיר 'החיטה צומחת שוב', שכתבה חברתם דורית צמרת ז"ל שנה 45 ‰ חברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים 11 בעקבות כאב נפילתם של אחרי שהשיר יצא לעולם חוזרים כמה מחברי הלהקה המיתולוגית לפעם הראשונה שקראו את המילים, לביצוע בחדר האוכל שגרם לרבים לבכות ומשתפים מה עובר עליהם היום כשהם שומעים אותו מתנגן ברדיו "אנשים היו צריכים לעכל את מה שהם שמעו" שנה לביצוע הראשון של השיר 'החיטה צומחת שוב' 45

בצורה כל כך יפה ומרגשת את התחו־ שות שלנו ואת מה שקרה לנו. זה היה כל כך חזק. שניים מבני המחזור שלי נהרגו במלחמה הזו, יוחאי גלעד ומשה שחורי. האווירה הייתה מאוד קשה בקיבוץ. יש לי עכשיו דמעות כשאני מדברת על זה. בני הבכור יותם, שנולד חצי שנה לפני מלחמת יום כיפור, נהרג במלחמת לבנון השנייה ודורית כתבה עליו שיר, 'כל זה תם ולא נשלם – יותם'". רוני יוניש, חברת הלהקה, גם משתפת מימי העבודה הראשונים על השיר. "אני זוכרת שעבדנו אז עם צביקה ארבל על השיר. זה היה מאוד מרגש", נזכרת יוניש,

סביב מחזור החיים ומחזור הטבע. השיר הזה נכתב מדם ליבה של דורית". תזכורת כואבת מאז שביצעה אותו 'האשקולית' בפעם הראשונה זכה השיר כאמור למספר גרסאות של מיטב הזמרים. הביצוע של הלהקה מבית השיטה פחות מוכר וברדיו שומעים בעיקר את הביצוע של חווה אלברשטיין. מה זה עושה לכן כשאתן שומעות היום את השיר? לוטן: "אני בוכה, כי היום מבחינתי גם יותם הצטרף לצערי, אז אני נושאת את הכאב הזה יחד עם יותם". אלבלק: "גם היום זה מחזיר אותי לתקו־ פה ההיא שהייתה ארוכה וכואבת. לימים ההם, לחרדה ההיא. חרדה קיומית ממש". יוניש: "אי אפשר לתאר כמה אני מתרג־ שת. היום אני שרה את השיר הזה במסגרת הגבעטרון ותמיד אני חשה במתח הפנימי הזה בתוך השיר. אני חשה את היופי כי כשאני יוצאת מפתח ביתי אני רואה את החיטה צומחת שוב, אני רואה את השדות הגדולים והירוקים שמוכיחים שלמרות הכל החיטה צומחת שוב". יש בשיר גם קצת תקווה לצד העצב? אלבלק: "אני חושבת שכן. שהעולם כמ־ נהגו נוהג ואנחנו חוזרים לאותה שגרה של החיטה שצומחת שוב. של אורח החיים שלנו השקט הקרוב לאדמה".

"עוד קודם ללחן המפורסם של חיים ברקני היו חברי קיבוץ שהלחינו את השיר לע־ צמם. מהרגע הראשון שעבדנו על השיר היה בו את המשהו המיוחד הזה שמאפיין שיר שהופך להיות שיר דגל. שיר שאתה עומד מאחוריו באש ובמים. זה שיר שכל כך ממצה את מה שחווינו פה בקיבוץ, את הפרידה מהנופלים וגם את העמק היפהפה שעוטף אותנו בכל ימות השנה. גם אחרי המלחמה הארורה ההיא הוא הצליח לה־ צמיח את השיבולים. זה כל כך סמלי כי 'החיטה צומחת שוב' זה לא סתם, שדה השיבולים על יד הבית של דורית קיים עוד היום. כל הוויית הילדות שלנו הייתה

צילומים: ארכיון קיבוץ בית השיטה | דורית צמרת ז"ל

38

22.9.2023 ˆ ידיעות העמק