העמק 22.09.23

זיכרון מהחזית

לוי גבעון במלחמת | יום הכיפורים צילום: אלי רז

טירת צבי לראות ולהריח ), אל"ם במיל 81 לוי גבעון ( שם: ‰ קצין בפלוגת הג'יפים/ תפקיד ויחידה: ‰ של עוצבת ראם 179 סיור בחטיבת רמת הגולן, סיני ואחרי גזרת לחימה: ‰ צליחת התעלה גם במצרים משקפת ופגיון של חייל המזכרת: ‰ מצרי. אחרי קרבות הבלימה וההבקעה ברמת הגולן ירדנו לסיני וחצינו את התעלה. בצד המערבי שלה, בקילומטר במפגש הצירים עקל-סרג', הייתה 105 ה־ עמדת תותחים מצרית נטושה. נכנסתי אליה ושם מצאתי מונחים משקפת ופגיון של חייל או קצין מצרי. החלטתי לקחת אותם גם כדי שתהיה לי מזכרת מהמלחמה הזו וגם שתשמש אותי להמשך שירותי הצמ באי. ואכן נעזרתי במיוחד במשקפת בשימ רות הקבע שלי ובמילואים. שמרתי עליהם מאז אבל ממש אין לי שום רגש כלפיהם". רגע אחד מימי המלחמה ‰ לחתי פעמיים לחפש חיילים אבודים. האירוע הראשון היה ביום רביעי .1973 באוקטובר 10 ה היתה הפגזה על החניון שלנו מערבית לתל חזקה. באותה עת המח"ט רן שריג, שנפצע קודם, חזר לפקד על החטיבה. הוא שלח אותי לסרוק את החניון ומצאתי נגמ"ש ובו שמונה גופות שלחם איתנו יחד. אני 134 מגדוד הסיור תמיד אומר 'מלחמה רואים, מלחמה מרמ גישים, מלחמה שומעים ומלחמה מריחים'. ככה איתרנו את הנגמ"ש, על פי הריח. במקום הוקמה אנדרטה שנקראת 'הנגמ"ש, התאנה והארז'. מוסא פלד, שגיסו נהרג שם, נטע את הארז. "ביום האחרון של המלחמה, אחרי הפמ ג י ו ל שמלווה אותו עד היום: "תוך כדי המלחמה נשמ

פרל (שלישי מימין) לפני שפרצה המלחמה צילום: פרטי |

צפת עדות לפציעה

סקת האש, קורא לי המח"ט רן ואומר לי 'בבוקר יצא מפאיד מסוק לפינוי נפגעים מהעיר סואץ. הקשר אבד עם המסוק לך בלילה. אף 11 לחפש אותו'. השעה הייתה אחד לא ידע איפה. נסענו ארבעה נגמ"שים וארבעה ג'יפים והתחלנו לסרוק. ברגע אחד אומר לי הסייר שבתאי: 'לוי אולי נעמ מוד?' כי כשנוסעים יש רעש. נעצרנו ואז מ � מטר מאיתנו ב 300 הבחנו כמ של הנופלים. אני זוכר שלקחתי את הדיסקית של הטייס ואני רואה את השם עופר איילי ז"ל מקיבוץ יפעת. את השם איילי הכרתי כי בן הדוד שלו ראובן מעין הנצי"ב היה בן כיתה שלי. הרבה שנים אחרי המלחמה, כשאני מפקד בית ספר לסיור של צה"ל בצאלים, מתייצב אצלי רב"ט בשם אופיר. שאלתי אותו מאיפה הוא והוא ענה מיפעת. שאלתי מאיפה קיבל את השם והוא אמר שהוא נקרא על שם עופר איילי ז"ל". שנה אחרי מה קרה עם המדינה 50 ‰ "צריך לראות את הדברים הטובים שלנו? במדינה, חובה ללמוד מטעויות העבר והכי חשוב להיות מאוחדים". ם ו י ה סוק שרוף כולו. ניגשנו לשם ואספנו שמונה דיסקיות

המשיכו בהסתערות בגבורה גדולה ואז חטפנו טיל שני, סאגר - כנראה מהצד השני של התעלה. כתוצאה מהפגיעה חיים ומוטי נהרגו, אבל הנהג בני אברמוביץ' המשיך להסתער. הקשר שלי איתו היה מקוטע. דיברתי עם בני באמצעות צעקות ולמעשה הוא היה הכשיר היחיד בטנק. "בני המשיך לנסוע ולא נשאר במקום", המשיך פרל לשחזר, "נכנסנו למוצב שכמ בשו המצרים והם החלו לירות עלינו, אבל בני במיומנות של נהג מנוסה הציל אותנו משם. בסופו של דבר שקענו בביצה ליד מסילת הברזל של תעלת סואץ. כשבני יצא מהטנק הוא נתקל במראה הקשה של חבריו שנהרגו. הוא חילץ אותי מהטנק והתחלנו לנוע ברגל בתוך שטח אויב אל עבר כומ חותינו. הלכנו שבעה-שמונה קילומטרים בדרך לא קלה. הייתי חלש מאוד, עיוור והתקשיתי ללכת. באיזה שלב אמרתי לבני שיעזוב אותי וימשיך בלעדי, אבל הוא לא ויתר בשום פנים ואופן והמשיך לסחוב אותי. אחרי שהגענו לכוחותינו פוניתי לבית חולים בבאר שבע, שם אושפזתי במחלקת נוירולוגיה עיניים. בני גילה מסירות, נאמנות ואחריות ועל כך קיבל את עיטור העוז". מ � שנה אחרי מה קרה עם ה 50 ‰

74 זאב פרל, שם: ‰ מפקד פלוגה ו' בגדוד יחידה ותפקיד: ‰ - שריון, בפיקודו של 14 , חטיבה 79 אמנון רשף סיני, בגזרה המרכזית גזרת לחימה: ‰ "פנקס כיס אישי של מפקד. המזכרת: ‰ היום יש מחשב אישי או טלפון נייד אז זה היה פנקס. הוא היה מונח בכיס הסרבל שלי. רשמתי בו ציוות של חיילים, טימ פולים דחופים לטנקים, תחמושת שצריך וסיכום שיחה עם מפקד הגדוד. הפנקס הזה היה מונח בכיס של הסרבל. לאחר שנפצמ עתי, בבית חולים, הורידו ממני את הסרמ בל וכל מה שהיה בו שמו בשקית ונתנו לי אותה. השקית הזו נשמרה איכשהו בתוך החפצים האישיים ולא ראיתי אותה שנים. שנה למלחמה 50 לפני כמה זמן לקראת התחלתי לחפש חומרים ופתאום מצאתי את השקית ואת הפנקס. נדהמתי לגלות שנה. מה שנקרא דם 50 שהדם שלי נשמר זה לא מים". רגע אחד מימי המלחמה שמלווה ‰ "ברגע שהמלחמה פרצה, אותו עד היום: למעשה ביום הראשון למלחמה, יצאנו מרפידים לכיוון התעלה. בלחימה באזור פירדאן במטרה לבלום את המצרים מ � בצריח של ה RPG חטפתי פקד ומאות רסיסים התפזרו.

ן

ב

ו

ע

"היו לנו ימים דינה שלנו? טובים והמדינה התפתחה ושגשגה, אבל בזמן האחמ רון אנחנו בהידרדרות מוסרית ופוליטית, הממ דינה הציונית המפוארת הופכת להיות מדינה שקשה להתגאות בה".

נפצעתי בגולגולת, בעיניים, באף, בשיניים, בצוואר, בכמ תפיים וביד. צנחתי פנימה עם הכרה מוגבלת. הטען חיים דנה, שעלה לעמדת המפקד, והתותחן מוטי גבאי

צילומים: פרטי

זאב פרל היום ופנקס המפקד, איתו יצא לקרבות הבלימה צילום: | בסיני אביהו שפירא

המשקפת והפגיון שמצא בעמדה מצרית

50

22.9.2023 ˆ ידיעות העמק