העמק 5.4.23

הכנסייה הטמפלרית באלוני אבא צילום: | יוסי וקנין

עמק יזרעאל

ההגדה הגנוזה של אלוני אבא , כתבו 50־ בראשית ימי המושב, אי שם בתחילתשנותה התושביםהגדהמקוצרתשכללה בתוכה גםשירים, קטעים של ניצולי שואה ואתמגילתהעצמאות ‰ השבוע יצאנו במסע בעקבותאותההגדה ייחודיתשקראו בה לראשונה בליל הסדר השיתופי בכנסייההטמפלרית

אלוני אבא, ערכו והדפיסו אותה מחדש. אחד העותקים של ההגדה המחודשת נמצא עד היום בביתה של רעיה רודריך ארד מוותיקות אלוני אבא. "שלמה ואחותו נאווה שגדלו באלוני אבא, מצאו אצלם בספריה עותק מההגדה הזו שקראנו בה בשנה הראשונה והם הדפיסו וערכו אותה מחדש", מספרת רודריך-ארד, "נאווה שהייתה חברתי שלחה לי עותק של ההגדה הזו וכך היא חזרה לאלוני אבא". , ביוזמתה של בת 90 בתחילת שנות ה המושב חנה לבב עברו חברי אלוני אבא לקרוא בהגדה של פסח של האיחוד הקי - בוצי, וההגדה המקורית של אלוני אבא נשכחה. "נתקלתי בהגדה של האיחוד ומאוד התלהבתי מהשירים ואיך שהיא מעוצבת והצעתי לאלוני אבא לעבור להגדה הזו, קנינו מסה של הגדות כאלה וחילקנו לחברי המושב", מספרת לבב שעד היום זוכרת את ההגדה המקורית: "היא הגדה מקוצרת מההגדה הרגילה. כריכת קרטון חום צנועה עטפה אותה וההדפסה הייתה נראית כמו הדפסה של מכונת כתיבה רגילה. באיזשהו שלב הפ - סקנו לעשות את הסדר המשותף וכל אחד התחיל לעשות סדר משפחתי. רוב האנ - שים משתמשים בהגדות הרגילות ואני ומשפחתי משתמשים בהגדת האיחוד". אביטל גונן ממולדת, בנה של נאוה ז"ל בת אלוני אבא, שמע מאמו על ההגדה הגנוזה. גם בביתו נמצאת ההגדה, שמורה במקום טוב בספרייה. "אנחנו נהגנו כל השנים לחגוג פסח במולדת עם הגדת הקי - בוצים המוכרת שערך יהודה שרת", סיפר שנים החליטה 10 גונן, "לפני קצת יותר מ־ אימי לערוך במיוחד ליל סדר משפחתי באלוני אבא, בביתם של סבי וסבתי חיים ופנינה (פפי) שפאר יחד עם אחותו מרים (מריקה) ובעלה ישראל (שרוליו) אייזנב - רג, כולם חברי גרעין 'במאבק' שעלה לה - תיישבות באלוני אבא, וכל בני המשפחה. באירוע הזה שמעתי לראשונה על ההגדה המיוחדת וגם לא מעט סיפורים על הסדר המשותף באלוני אבא שהיה מיוחד במינו והעיד רבות על אופיים המיוחד של אנשי המקום".

חנה לבב: "כריכת קרטון חום צנועה עטפה אותה וההדפסה הייתה נראית כמו הדפסה של מכונת

טקסט ייחודי ואקטואלי

דות לחירות היטב", מספרת שפירא, "את הקטע בהגדה שמתחיל ב'ערב ארבע עשר לחדש ניסן התאספנו... בני עדת קבוצ - תנו..' כתב וקרא אבא שלי ישראל (הרי) רודיך ז"ל שהיה שורד שואה והגיע לארץ באוניית מעפילים". על ליל הסדר המשותף במבנה הכנסייה לשעבר סיפרה שפירא: "היינו נוהגים לעשות את המסיבות והחגים יחד וכמובן את ליל הסדר בכנסייה המקומית. ערכו שולחנות חגיגיים והייתה במה קטנה שהילדים היו מופיעים בה ושרים ורו - קדים. את ליל הסדר זכרנו במיוחד: היה שם מטבח מאולתר וכל אחד היה מביא את האוכל שהוא הכין. היינו עורכים את הסדר כהלכתו על פי ההגדה של המקום. הילדים היו שרים במקהלה ולכל אחד היה תפקיד קבוע בהגדה. תמיד הייתי מאוד גאה בציורים של אבא שלי. כילדים היינו גאים להתכנס פעם בשנה ביחד, זה היה מאוד מרגש". כריכת קרטון חום לימים ההגדה נשכחה עד ששלמה ארצי ואחותו נאוה סמל ז"ל, שגדלו במושב

כמושבה 1907 אלוני אבא הוקם בשנת חקלאית קטנה בשם 'ולדהיים' על ידי בני הדור השני של תנועת הטמפלרים מגרמ - ניה. המקום כמעט נעזב לגמרי במהלך מל - חמת העולם השנייה על ידי השלטון הברי - טי בארץ ישראל. במלחמת העצמאות נכבש המקום על ידי כוחות ההגנה ואחרוני הט - מפלרים במקום עזבו. במקומם הגיעו גרעין של חברי תנועת הנוער הציוני 'במאבק', 1951 שהקימו קיבוץ בשם 'נווה יער'. בשנת החליטו התושבים להכריז על המקום כמו - שב שיתופי ושינו את שמו ל'אלוני אבא'. אחרי שהמקום הפך למושב שיתופי נערך ליל הסדר בכנסייה המקומית ששימשה אז כבית התרבות. עופרה שפירא, היום חברת קיבוץ עמק יזרעאל, בתו של האמן יוסף זעירא ז"ל שאייר את ההגדה זוכרת בער - גה כילדה את הישיבה סביב שולחן הסדר המשותף. "בהגדה של אלוני אבא מוזכר משה רבינו בשונה מההגדה המסורתית, וכן קטעים שנוספו על חג האביב, שירי ארץ ישראל, מגילת העצמאות ודברי ניצולי שואה שהרגישו את המעבר מעב -

כתיבה רגילה"

דניאל דדון

, עם הקמתו 50 בתחילת שנות ה של המושב השיתופי אלוני אבא, נכתבה ביוזמתם של חברי המושב

הגדה של פסח בנוסח מקוצר, עם קטעים אקטואליים, שירים ואיורים של הצייר ממקימי המושב יוסף (פויו) זעירא ז"ל. חברי המושב קראו בהגדה בסדר השיתו - פי שערכו בכנסייה הטמפלרית שבמרכז המושב עד שכל משפחה עברה לעשות סדר בביתה. גם אז קראו ממנה אבל ככל שחלף הזמן המסורת הזו הופסקה וההגדה נשכחה.

24

5.4.2023 ˆ ידיעות העמק