העמק 5.4.23

רק של שנינו, אתה לא צריך לשתף אחרים בהחלטות ולהתלבט ולהתח ־ שב וכן הלאה. אנחנו מרגישים מאוד נוח ביחד, כי קל לנו להתנהל כזוג. אנחנו נהנים ביחד, זה רק מחזק את הזוגיות כי אנחנו צוברים עוד ועוד חוויות וזיכרונות". אליה: "יש לפעמים ויכוחים קטנט ־ נים אם לעשות את זה או משהו אחר, אבל זה מתגמד. יש לנו זוגיות מאוד טובה וחזקה, אחרת זה היה הרבה יותר קשה. זה נותן לנו המון ביטחון כמה אנחנו באמת יכולים להסתדר בקלות". ישראל: "שאלתי את אליה למה בכלל נסענו לחצי שנה, מה זה נותן לנו באמת. אין לי תשובה, יכול להיות שזה ההתכ ־ חשות לגיל, יכול להיות שזה הרצון לה ־ שנות עבודה למשהו אחר 30־ תרחק מ כדי לעשות פאוזה ומדרגה אל החיים החדשים שיהיו לנו אחרי העבודה". אליה: "בשבילי זה להגשים חלום. לא עשיתי טיול אחרי צבא, אף פעם לא עשיתי טיול ארוך כזה". גם בשבילך ישראל? "לא יודע אם זה היה החלום שלי, זה היה החלום של אליה והוא הופך להיות גם חלום שלי. אני מתחבר לחלומות שלה, גם דברים שאפילו התנגדתי אליהם בהתחלה הפכו להיות חוויה טובה. זה המיוחד בזוגיות שלנו, איכשהו אין פה מלחמות מי צודק ומי לא צודק. יש המון פשרות והן הופכות להיות דבר חיובי, כי אני נהנה ממה שאנחנו עו ־ שים". סוד הזוגיות המוצלחת מה סוד הקשר החזק שלכם? ישראל: "אני חושב שהסוד הוא קודם כל במה שעברנו עד עכשיו. למד ־ נו ששום דבר בחיים לא מובן מאליו, שאנחנו צריכים ליצור תקשורת על כל קונפילקט שנוצר. אני חי עם פסיכולו ־ גית, כך שיש לה כלים מאוד רחבים איך מתמודדים בשיח עם בעיות וקונפלי ־ קטים". אליה: "אנחנו תמיד יכולים לדבר בי ־ נינו על כל נושא שבעולם ותמיד בשיא הכנות והפתיחות. גם זה חלק מהסוד של הזוגיות הכל־כך מוצלחת שלנו. זה בא לידי ביטוי גם פה. באמת זכיתי בבן זוג מדהים שהופך את החלומות שלי לחלו ־ מות שלו וזה גם לא מובן מאליו". אתם ממליצים לעוד זוגות לעבור את החוויה הזו? אליה: "אנשים הם נורא שונים, אחד הדברים שלמדתי פה בעוצמה גדולה זה כמה חוויות הן סובייקטיביות. יש לי חברה שאומרת שאחרי שבועיים בחו"ל היא חייבת לחזור הביתה. זה מתאים לאנשים בווייב כמו שלנו עם ראש כמו שלנו. לנו זה אדיר". ישראל: "אני מסתכל סביבי על זוגות החברים שלנו, ואני לא מוצא זוג שאני יכול להגיד לו 'אתם חייבים לעשות את זה'. יחד עם זאת, אני יודע שלח ־ לק מהחברים האלה אנחנו מגשימים את החלום באיזושהי צורה. חלק אפילו כו ־ תבים לנו שהם חווים את החוויות שלהם דרכנו. אבל אם הם היו עושים מה שהם עשינו וישנים במקומות שישנו בהודו, אני בטוח שהם היו חוזרים ישר לארץ, לפעמים זה לא פשוט ולא מתאים לכו ־ לם".

להצטרף לקטעי טיול. כמו שצ ־ עירים שיוצאים לטיול אחרי צבא מזמינים את ההורים שלהם להצט ־ רף, אנחנו הזמנו את הילדים שלנו. בשביל זה היינו צריכים להגיד בערך איפה אנחנו נמצאים ומתי. הבת שלי ובעלה עם הנכדים הצ ־ טרפו אלינו עכשיו בתאילנד לק ־ ראת פסח". ישראל: "המסר שלי בטיול הזה הוא שאני רוצה לבזבז זמן. יש אנשים שבאים לחו"ל לטיול קצר ורוצים להספיק הכל. אני רוצה לא לעשות שום דבר, רק להכיר את הסביבה והאנשים ולחזור שוב לאותו רחוב ולאותו בית קפה, ולא לרוץ הלאה. מבחינתי זה חלק מהרעיון". אליה: "לא הייתי מדברת במונחים של 'לבזבז זמן', אבל כן לעשות טיול איטי יותר. משהו בווייב של הטיול האיטי הוא אחר, כי כשאנשים באים לתקופות קצרות הם רוצים להספיק לראות דברים ולהיות מתוקתקים. כל יום הם יודעים איפה הם יהיו ואין מקום לזרימה ולגמישות כמו שיש לנו. אנחנו באים למקום בין יומיים לשלושה, אם כיף לנו אנחנו נשארים עוד ואם לא אנחנו ממשיכים הלאה, זה כיף אדיר". שרים ביחד בגינה למה בחרתם דווקא במז ־ רח הרחוק, התרבות מושכת אתכם? אליה: "מאוד, אני מאוהבת במז ־ רח: בנופים, בתרבות, בטבע ובמזג האוויר. מבחינתי לדלג על חורף בארץ זה גם היה קטע שקרץ לי מאוד". ישראל: "אנחנו גם חוסכים הרבה כסף, יותר זול לחיות פה מאשר בארץ. גילינו אפילו שאנחנו מרוויחים כסף בלהיות בחו"ל (צוחק), אבל זו אנק ־ דוטה ולא השיקול העיקרי. היינו בהודו והתרגשתי עד דמעות לראות את האנ ־ שים המקומיים. את האהדה, הנחמדות, החיוכים והקשרים שיצרנו עם האנשים איתם, וזה ממש ריגש אותנו. גם בפי ־ ליפינים פגשנו אנשים מקסימים מאוד. אתה רואה אנשים נחמדים וחייכנים, עוזרים ומסייעים. אתה לא מרגיש שום איום". לאחר חמישה שבועות בהודו, שם טיילו עם עוד זוג ישראלים, טסו בני הזוג לפיליפינים, משם לוויטנאם ול ־ תאילנד. את הטיול הם יסיימו בצפון הודו, היעד האחרון שלהם בטיול ממנו הם ישובו הביתה. איך מסלולי הטיול שלכם, אתם מטיילים הרבה ברגל? מעדיפים את המקומות הפחות מתוירים? ישראל: "אי אפשר להגיד שאנחנו נמצאים במקומות בלי תיירים, למרות שבהתחלה בהודו היינו בבנגלור וב ־ מייסור וממש לא ראינו אף תייר. כש ־ ראינו סוף סוף מערבי, התלהבנו שאנח ־ נו לא לבד. נורא נהנינו לראות שאנחנו לא מטיילים לבד אלא יחד עם הודים מקומיים וזה מאוד שימח אותנו. אנחנו

הדר ותורן. למדו להיות אמיצים ולא להתבייש

ישראל החמיא לה שהיא שרה יפה ושאל 'אפשר לשיר איתך'? היא הוציאה לו את הרמקול, שמה לו את המילים של השיר שהוא רצה והם שרו ביחד בגינה. כל החוויות האלה זה כיף". הפינוקים מחפים על הגעגועים ישראל: "אני בחור מאוד חרדתי וחרד לאליה, כי היא משוגעת במובן החיובי. רואה סמטה והולכת, רואה הר ומט ־ פסת עליו, פשוט לא מסתכלת לאחור. כשהיינו בסבו בפי ־ ליפינים באמצע ינואר היה פסטיבל עם אלפי אנשים בר ־ חובות, אתה נחנק מרוב אנשים ואין לך מקום גם לברוח. רצינו להגיע לנקודה מסוימת במרכז, אבל הכל היה עמוס באנשים ואי אפשר היה לקחת טוק־טוק או מונית. החלטנו להתפצל ולקחת אופנוע, שגם הוא נחשב כלי תחבורה ציבורי מקובל שם ולהיפגש. מרוב פקקים איבדנו אחד את השניה. היינו בלי אינטרנט וגם בלי ידע והב ־ נה איך להגיע חזרה והטלפונים קרסו. אבל בסוף מצאנו אחד את השני, זה חלק מהחוויה". איך אתם מתגברים על הגעגועים לילדים? אליה: "אנחנו מדברים בשיחות וידאו כמעט כל יום או יומיים. אנחנו גם שומ ־ רים על קשר עם חברים". ישראל: "הפינוקים והחוויות פה איכ ־ שהו מחפים על הגעגועים. אין ספק שיש געגועים, אבל אני כל יום חווה חוויה חדשה, אני מקווה שלא יהיו צרות בבית כדי שלא ארגיש שאני לא יכול לעזור. הילדים גם עוזרים לנו כדי שנרגיש בנוח, הם אומרים תבלו ותיהנו, הכל בסדר". מה הטיול הזה עושה לחיים עצמם ולזוגיות שלכם? ישראל: "ברגע שנשארנו לבדנו אחרי שהחברים והשכנים הלכו, הרגשנו אפי ־ לו יותר נוח לבד, כי ההחלטות עכשיו הן יש גם קשיים ואתגרים שנת ־ קלתם בהם במהלך הטיול?

טיול אחרי גמלאות

לא מחפשים מקומות נידחים כדי להת ־ בודד באיזו בקתה ליד נהר. אנחנו מחפ ־ שים את המפגש האנושי עם תיירים או 7,000־ מקומיים. בפיליפינים יש יותר מ איים ובכל אי יש חופים ולגונות ושקי ־ עות מופלאות, ויחד עם זאת החוויות הכי טובות היו הדברים הלא צפויים שקשורים באנשים. אתה נפגש עם חבו ־ רה של הודים צעירים באיזה אגם נידח, וזה הופך להיות פתאום מסיבת ריקודים בוערת. בעיניי זה הדבר הכי מרתק. יום אחד טיילנו בטריוונדרום, עיר הבי ־ רה של מחוז קראלה, ובאחת הסמטאות ראיתי שלט של בית ספר לריקוד. אמ ־ רתי לאליה 'אולי עושים שם חזרה, בואי נלך'. נכנסתי לגינה, הדלת הייתה פתו ־ חה והילדה הלכה לקרוא לאמא שלה. אליה נורא נבהלה שאני נכנס לבית של אנשים זרים, אבל אז האמא התלהבה ונ ־ תנה לנו ברושורים ושלחה אותנו לראות את המופע של הבוגרות שלה באותו ערב. זו הייתה חוויה לא מתוכננת ולא צפויה והייתה מטריפה". אליה: "אחד הדברים שאנחנו לומדים בטיול הזה זה לקבל אומץ ולא להתבייש; לפנות לאנשים, ליצור קשר ולהתחבר. בפיליפינים טיילנו בפורט ברטון ופ ־ תאום שמענו מישהי שרה בקולי קולות.

אליה: "אנחנו תמיד יכולים לדבר

בינינו על כל נושא שבעולם ותמיד בשיא הכנות והפתיחות. גם זה חלק מהסוד של הזוגיות הכל־כך מוצלחת שלנו"

44

5.4.2023 ˆ ידיעות העמק