הגיל השלישי

כאן ומימין: חברי 'קפה אירופה' בהדלקת נרות חנוכה והמפגש לאחר הטקס

מפגש עם בני הדור הצעיר

צילום: יעל אילן | חברי 'קפה אירופה' עם נגני המרכז למוסיקה

קרן נווה, מנהלת תחום קהילה ורווחה בקרן לירושלים המלווה את הפרויקט: “זה אחד הפרויקטים המרגשים שיש לי הזכות לעסוק בהם. לראות את החיוך שעולה על פניהם של הקשישים, כשהם מוזמנים לקונצרט שהפקנו במיוחד עבורם במרכז למוסיקה משכנות שאננים או כשניצולות שואה משתתפות בפרויקט בת-מצווה רב-דורי עם נערות, זה שווה הכל” משכנות שאננים או כשניצולות שואה משתתפות בפרויקט בת-מצווה רב-דורי עם נערות, זה שווה הכל". "לקרן לירושלים יש תכניות לעשור הבא ולקפה אירופה יש מקום מיוחד של חשיבות בראש סדר העדיפויות שלנו  לשנים הבאות", אומר נשיא הקרן לירושלים שי דורון.

שמעדיפים להסיט את מבטם, לא לשמוע על כך ולא להזכיר, ויש כאלה שרצים ממקום למקום כדי לתת את עדותם. כאן אנחנו לא עוסקים בשואה ולא מחליטים עבור אף אחד איך הוא צריך להתמודד עם מה שהתרחש. אנחנו רק רוצים לספק רשת חמה של תמיכה שהם ירגישו חלק ממנה ושבה הם ירגישו פה בטוחים ומאושרים". תקופת הקורונה, באופן מובהק, דרדרה מאוד את הניצולים. חלקם נפטרו, חלקם כבר פחות פעילים. "למדנו לנצל טוב יותר את הזמן שאפשר להיפגש ולהיות בקשר", אומרת פרידליך. "מהשאפשר לעשותעכשיו – לעשותמיד. לא לחכות". "הפרויקט הזה הוא שילוב מנצח של מענים קהילתיים- חברתיים יחד עם מענים מתחום הרווחה והבריאות", אומרת קרן נווה, מנהלת תחום קהילה ורווחה בקרן לירושלים המלווה את הפרויקט. "זה אחד הפרויקטים המרגשים שיש לי הזכות לעסוק בהם. לראות את החיוך שעולה על פניהם של הקשישים, כשהם מוזמנים לקונצרט שהפקנו במיוחד עבורם במרכז למוסיקה

שלא להיזכר בהם", מסבירה אביה פרידליך, רכזת תחום ניצולי שואה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים באגף הרווחה בעיריית ירושלים. "הם מגיעים כדי להרגיש בבית, לפגוש חברים ולבלות יחד. לפעמים יש הרצאות, הופעות, קונצרטים או מידע על זכויותיהם, אבל תמיד יש שגרה; שגרה מבורכת שחיונית עבור הניצולים הללו. יש משהו בעצם המפגש החברתי עם אנשים שעברו חוויות דומות שהוא תרפיה. שיטת העבודה שלנו היא להתאים את עצמינו לצרכים המשתנים של הניצולים ומעבר למענה החברתי אנחנו נותנים גם מענה פרטני כמו מרותקי בית שלא יכולים להגיע למפגשים או עזרה במיצוי זכויות, חיבור לגורמים רלוונטיים בקהילה וכדומה". ניצולי שואה חיים בירושלים. קפה אירופה מייצר 11,000- כ עבורם מעין מקום בטוח ומוכר. "התפקיד שלנו הוא לעזור להם לשמור על השגרה שלהם", ממשיכה פרידליך. "אלה אנשים שהעבר הוא תמיד חלק מההווה שלהם. הם לא צריכים טקסים ואבני דרך כדי לזכור את זה. יש כאלה

35 I הפרלמנט I 2022 ינואר