הכפר הירוק

אנחנו כאן, בבית מלחמה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מטלטלת את תלמידי נעל"ה שהגיעו לכפר והם משתפים בתחושות

"אני מרוסיה. אני :11 תלמידת י'/ ‰ דואגת כי בארץ שלי יש ממש הרבה עי ־ צומים, ובכל החנויות המחירים גבוהים מאוד. המשפחה שלי יכולה לעבור ליש ־ ראל, אבל החברים שלי ממש לא. רוסיה היא האויב של כל העולם עכשיו. כל האנשים הקרובים שלי נמצאים עכשיו ובמשך זמן רב ב'מלכודת', וכמובן, אני דואגת גם לבנות הכיתה מאוקראינה. אני דואגת מאוד!". "אני מרוסיה. אני :11 תלמידת י'/ ‰ דואגת בגלל מצב באוקראינה, כי שם גרה המשפחה שלי וגם הקרובים שלי. הנמלים סגורים גם ברוסיה, במקום שבו אני גרה (כי הוא בגבול הצבאי) וגם באוקראינה. מאוקראינה אפשר לב ־ רוח במכוניות, אבל אסור לגברים בני בגלל הגיוס, וזה מאוד מסוכן. 60-18 אני דואגת גם, כי בגלל פוליטיקאים המלחמה התחילה בין העמים וממש עצוב לי... אפילו בינינו, התלמידים, יש מריבות. אוקראינים מתלוננים על רוסים, כי הם לא עושים שום דבר כדי לעצור את המלחמה (לדוגמה - הפגנות), ורוסים מתלוננים על אוקראינים, כי הם לא מבינים שאנשים רגילים לא יכולים להשפיע על מה שקורה, והעולם עכשיו שונא את הרוסים... גם זה לא בסדר!". ק � "אני מקייב, או :11 תלמידת י'/ ‰ ראינה, ויש לי הרבה קרובים וחברים באוקראינה. אני דואגת, לא רק להם, גם לאנשים 'רגילים', כי יש הרבה אנ ־ שים שנמצאים באזור ההפצצות. היו גם דקות מהבית שלי, 5 הפצצות במרחק במקום שבו ההורים שלי גרים. יש לי הרבה חברים שנסעו מקייב למקומות

פלישת צבא רוסיה לאוקראינה ,2022 בפברואר 24 החלה ב־ במטרה לכבוש את אוקראינה

אחרים - לטרנופיל, לבוב ועוד ועוד. שתי בנות דוד שלי נסעו עם אימא שלהן לפולין כדי להיפגש עם אבא שלהן, כי יומיים לפני המלחמה הוא נסע לאיטליה, ואחר כך נסע לפולין כדי להיפגש איתן. אבא ואמא שלי לא נוסעים לשום מקום, כי אבא רוצה ללכת למלחמה ולהגן קייב. אני מאוד דואגת להם, אבל אני לא מאוד דואגת למדינה שלי, כי אני יודעת שיש לנו חיילים טובים שיודעים להגן עליה". : "אני מגיעה מקייב, 11 תלמידת י'/ ‰ בירת אוקראינה. ההורים שלי גרים עכ ־ שיו בקייב. הם לא רוצים לנסוע למקום אחר. בחנויות אין אוכל. ליד הבית שלנו האזור מופצץ, אבל הכול טוב. אבא רוצה להצטרף למלחמה כחייל. הוא לא חייב, אבל הוא רוצה מאוד, כי זאת המדינה שלנו. עכשיו הוא מתנדב. ההורים אומ ־ רים שהכול בסדר, אבל אני יודעת שזה לא כך. הם לא אומרים הכול, כי הם לא רוצים שנדאג, אבל אני לא דואגת מאוד, כי אני יודעת שהעם האוקראיני חזק. אני שומעת את כל הסיפורים על מה שקורה שם ומבינה שבסוף אוקראינה תנצח". "אני מרוסיה. אני :11 תלמידת י'/ ‰ דואגת לחברים שלי לכיתה, שהוריהם באוקראינה. אני רואה איך הם בוכים כל הזמן. אני מבינה כמה קשה להם להיות רחוקים מההורים במדינה אח ־ רת. אני מנסה לחזק אותם, אבל הם עדיין מאוד רגישים וכואבים. אני מק ־ ווה שהכול יסתיים במהרה כי המלחמה נוראית. אנחנו חייבים לחיות בשלום ובידידות".

כולה או חלקים משטחה. המלחמה נפ ־ תחה יומיים לאחר הכרזת פוטין על "מבצע צבאי מיוחד" בחבל דונבאס שב ־ מזרח אוקראינה. "מכת הפתיחה", שק ־ דמה לפלישת כוחות הקרקע הרוסיים, כללה תקיפה באמצעות מטוסים וטילי שיוט של שורת יעדים צבאיים ברחבי אוקראינה, כולל בבירה קייב, באודסה, דניפרו, לבוב, חרקוב וערים נוספות. תלמידי נעל"ה הגיעו לכפר ממדינות חבר העמים וביניהם גם רוסים וגם אוק ־ ראינים, הלומדים ומתגוררים יחד בא ־ חווה ובחברות טובה. התלמידים שעלו לארץ לפני בני משפחותיהם משתפים: "אני מרוסיה. :11 מיכאל ירושנקו, י'/ ‰ אני דואג, כי באוקראינה אנשים מתים. אני דואג, כי אי אפשר לגור עכשיו גם ברוסיה וגם באוקראינה. אני דואג מפני שאנשים לא בחרו את פוטין, ועכשיו הוא עושה מה שהוא רוצה בכל ברוסיה. שנה העמים 80 אני דואג מכיוון שלפני האלה היו במלחמה ביחד, ועכשיו רוסיה פתחה במלחמה. אני דואג מכיוון שפוטין הורג אנשים רגילים על אדמתם, כמו שהיטלר עשה. אני דואג מפני שרוסיה נגד כל העולם, אבל בעצם כולם ברוסיה נגד המלחמה. אני דואג מפני שאנשים ברוסיה לא יכולים לומר את כל זה, כי אחר כך יהיו בעיות למשפחות שלהם או לקרובים. אני דואג לכל האוקראינים, שפשוט מגינים על האדמה ועל המ ־ שפחות שלהם. אני דואג לחברים שלי מאוקראינה ולמשפחות שלהם, ואף אחד לא יכול לעשות שום דבר".

37 אחרונות ידיעות

הכפר הירוק | 16.5.2022 | יום שני, ט"ו באייר תשפ"ב