הכפר הירוק

י"ב מסכמים ונפרדים

איך מתארים סוף? ולפעמים החגיגה נגמרת... עכשיו זהו תורנו לכבות את האור, להיפרד לשלום. אף פעם לא הבנתי שירים שמדברים על סוף, איך אפשר לתאר סוף במילים? אבל עכשיו אני מתחילה להבין. אי אפשר לתאר סוף במילים, אולי רק להרגיש. להיזכר איך בשבוע הראשון שלי בכיתה ז' הסתובבתי בכפר עם עיניים פעורות, לא מבינה איך אמצא את דרכי בין כל השבילים והשדות, והיום אני מכירה את הכפר כמו את כף ידי, כל קיצור דרך ופינה נסתרת. זה היה מסע, הוא היה ארוך אך שווה כל דקה. את כיתה ז' התחלנו קטנים וחוששים, אך הת ־ מיכה שקיבלנו מסביב – מהמחנכים או מהמורים המקצועיים - רק עזרה לנו לצמוח. לא אוכל לסכם את שש השנים האלה מבלי להזכיר את עירית, המחנכת המדהימה שלנו, שמלווה אותנו מכיתה ח' והייתה דמות כל כך חשובה ומרכזית בזמני בבית ספר. ללמוד בכפר זו חוויה חד פעמית, שצריך לנצור ולהוקיר. עם הטווסים שמסתובבים, עם הנופים הירוקים, ההווי המשחרר והאנשים המיוחדים. קיבלתי גם הזדמנות מדהימה להיות עורכת העיתון במשך שלוש שנותיי האחרונות בבית הספר. העבודה יחד עם ורדה קרין ושאר העורכים הייתה מלמדת ומעשירה. אין לי ספק שלמדתי המון.

אתגעגע לכפר. אלו לא שנים שאוכל לשכוח, לא שאני רוצה. אז תודה לכל מי שתרם ועזר להפוך את השנים האלו לבלתי נשכחות בשבילי. 6/ אריאל מאיק, י"ב כאן מצאתי את ביתי משש שנותיי בכפר הירוק אזכור בעיקר את הרגעים הקטנים. השיעורים עם גידי ודביר בחטיבה, למה יש ציביליזציות שמתקדמות פחות בעולם מאחרות, ואת הצבעים ודרך ההבעה של קנדינסקי. את השיעורים עם רון קורדונסקי, מר שועל המהולל, ואם אני אני, כי אתה אתה... מהתיכון אזכור את רועי מרון ואת עמרי נחושתאי. הציפור שנכנסת דרך החלון הביתה השעות הארוכות שישבתי עם חברים על והיסיס. הספסל הנמוך ברחבה, שעליו גם יישבו תלמידי קשה מאוד לסכם חוויה כזאת. עברתי בכפר הרבה רגעים מסובכים וקשים, אבל גם הרבה רגעים טובים. פגשתי אנשים שאהבתי ואנשים שלא, כאלו שהפסקתי לאהוב וכאלו שהתחלתי לאהוב אחרי הרבה זמן. הכפר הירוק יישאר בעיניי תמיד כמקום שבו גדלתי, אהבתי ומצאתי את ביתי. 9/ עדן כהן, י"ב שכבות י"א-י"ב הבאות אחריי. את פיצי, הטווסים, את טליה.

67 אחרונות ידיעות ???????? |

16.5.2022 | יום שני, ט"ו באייר תשפ"ב