המפרץ 17.05.24

"בגלל החטופים לקח זמן עד שחזרתי לבדיחות על הורות" נגה ד'אנג'לי מאמינה שסטנדאפ הוא לא רק אסקפיזם אלא גם דרך לעבד את מה שעובר עלינו, והיא מודה: "לא היה פשוט לדבר על הנושאים הכי טריוויאליים"

"החזרה לבמות היתה מלחיצה. לצערי ולשמחתי משברים הם קרקע פוריה לחומרים מצחיקים"

), תל אביב, נולדה בחיפה. 40( נגה ד'אנג'לי ● שנה. 12 ותק על הבמות: ● "שבועיים אחרי באוקטובר: 7 היום שאחרי ה- ● פרוץ המלחמה הופעתי בפני חיילים בכל הארץ. זה הציל אותי לעשות את מה שאני יודעת ולתת קצת הפוגה לעצמי בעיקר מהמצב ומהבית. "המצב הכלכלי מאוד הלחיץ, כי כמו תמיד אנחנו נהיה הראשונים להיפגע, אבל בהמשך כבר נכנסו הופעות וגדל הביקוש. "למרות מה שחושבים - סטנדאפ בתקופה הזאת זה לא אסקפיזם, זה דווקא המקום לעבד ולצחוק על מה שאנחנו עוברים ועל החיים שלנו. גם יש דרישה, התחושה היא שכמו שפורקים דרך בכי יש כאלה שזקוקים לפורקן של צחוק". "ההתחלה היתה מלחיצה, אבל החזרה לבמות: ● לצערי ולשמחתי משברים הם קרקע פוריה לחוכ מרים מצחיקים. זה עושה ממש טוב לדבר על מה שקורה מזווית אחרת". איך מצחיקים כשעצוב: ●

"קיבלתי המון בקשות מילדים שאיבדו את הוריהם, מהורים שדואגים לילדיהם וממשפחות חטופים"

"מישהי כתבה לי לאחרונה על סרטון שהעליתי - 'להכ גיד דברים בהירים עם כל כך הרבה חן והומור זו לא רק יכולת משוכללת, זו גם הדרך היחיכ

שורה גם למציאות שלנו. למעשה כולנו במסע לעבר אור מסוים, ומבחינתי האור הזה הוא הזהות היהודית והבית שלנו כאן ביכ שראל". "זה איך מצחיקים כשעצוב: ● קשה, כשהגעתי להופיע מול משכ פחות מפונים היו גם מקרים שפרצתי בבכי. אבל ברגע שאתה מבין שיש לך שליחות, אתה מנסה לשים את כל העצב בצד ולהתרכז בלעודד, לשמח ולהרים את המורל. הייתי כל היום מופיע ומכ שמח, ובלילה, בבית, מתפרק ופורץ בבכי". "אני חושב שהלב בדיחות שנגנזו: ● והרגש יותר חשובים מהחיוך על הפנים במיוחד במציאות המאוד עדינה שאנחנו חיים בה. היום אפשר למצוא על מה לצכ חוק ולא לחפש דברים שפוגעים באכ נשים. מצד שני, ברור שהצחוק יכול לרפא אז אני משתמש ביכולות שלי כדי להעלות חיוך על הפנים של הילדים, לשמח אותם וקצת להשכ כיח מהם את השגרה הקשה. אני כל הזמן מחפש דרכים יצירתיות לעשות את זה, וכמובן מבלי לפכ גוע באף אחד". "בעולם שלי, הומור שחור: ● של הילדים בעיקר, אני לא משתכ מש בהומור שחור גם אם אני חושב שזה יכול להיות מאוד מצחיק". "אני חושב ששמחה זה פאנץ' לסיום: ● עניין של בחירה. לדעתי, עם כל העצב שקורה מסביב אנחנו עדיין מחויבים להמשיך את המורשת שלנו ולשמור על המורל הגבוה כעם - אז לא לשכוח לשמוח". ¿

דה בעיניי להזיז משהו במציאות הקשה שלנו'. זה חידד לי ממש את ההבנה שאני עושה את הדבר הנכון. כבר

יש אטימות מסוימת לכל מה שקורה פה, והומור הוא דרך הביטוי הכי טובה למה שעברנו

ועדיין עוברים". "בהתחלה, ובגלל שנחטפו בדיחות שנגנזו: ● ילדים, לא הייתי מסוגלת לעשות חומרים על הילדים שלי. הרגיש לי מאוד ציני לצחוק על הורות בזמן שיש הורים במצב הכי איום שאפשר לדמיין. לקח זמן עד שהרגשתי בנוח לחזור לדבר על הנושאים הכי טריוויאליים כמו משפחה וילכ דים. זה עצוב ממש". "זה תבלין חזק שצריך לברור הומור שחור: ● בקפידה, אבל אין כמו בדיחה רעה טובה. זה כיף גדול". "אז אני אספר שסבתא שלי בת פאנץ' לסיום: ● , ניצולת שואה שעברה הרבה בחייה, היתה 99 ה עושה בכל פסח את העוגה המפורסמת שלה. תמיד התפעלנו ממנה ומכמה שהיא טעימה. לפני כמה שנים שאלנו אותה - 'תגידי סבתא הדי, מה הסוד שלך לעוגת פסח? ואז היא לחשה וסיפרה: 'אני שמה טיפה-טיפה כוס וחצי קמח'. היינו בהלם ומייד התפוצצנו מצחוק. במיוחד שסבא שלי ז"ל היה שומר מצוות אדוק. אבל היה לה יותר חשוב שיהיה טעים". ¿

את הכאב, חיבקתי הרבה משפחות ומכ שהו השתנה אצלי בהסתכלות על החיים בכלל ועל החיים כאן בארץ ישראל בפרט. התחזקתי מאוד בשורשים שלי, באמונה. קלטתי שלמעשה ניסו לעקור אותנו מהשורש, והבנתי שהמשימה שלי היא להעמיק את השורשים שלי, וככוכב ילדים להטמיע בהם את הקשר למסורת, ליהודות, לעם ולאדמה שאנחנו חיים עליה". כ � "הפרויקט שתו החזרה לבמות: ● נן לחנוכה נפל כי בגלל הנסיבות לא הספקנו להתארגן, אז ברגע האחרון החלטנו לקיים את המופע שלי 'המסע אל הכוכב' - הצגה מאוד מרגשת שקכ

ד'אנג'לי. "אין כמו בדיחה רעה טובה" צילום: | אביגיל עוזי

17

ידיעות המפרץ ˆ 17.5.2024