המפרץ 17.11.23

נקראו לדגל | קרית ים

שלושת האחים לבית בר מקרית ים עלו על מדים ונסעו לתת כתף במאמץ המלחמתי, אחד בסדיר ושניים במילואים ‰ בראיון ) מהיכן מוצאת את הכוחות הנפשיים להיות שם בשביל הילדים: "היו ימים רבים 60( ל"ידיעות המפרץ" מספרת אמם איילה של בכי והתפרקות וחשש גדול, אבל הבנים שלי ביקשו ממני להיות חזקה, והפכתי את החשש לעשייה" איילה מחזקת אמהות אחרות, כששלושת בניה מגויסים למלחמה

חודש וחצי לא היה בבית. אלון

גויס למילואים בצפון השומרון. אסף

צילומים" פרטי | חובש קרבי בעוטף עזה. אייל

'אמא, אני חייב אותך חזקה, אנחנו בשטח ואת נותנת לנו כוח, כשאנחנו יודעים שאת חזקה'. אז הבנתי שאין לי אופציה אחרת והחלטתי לתעל את הדאגה לעשייה ואס־ פתי נשים מהאזור, רובן אימהות לחיילים מגויסים, למפגש מחזק של קריאת תהילים ושיחות מחזקות בבית הכנסת, פעם ואפילו פעמיים בשבוע, והייתה היענות גדולה של מעל חמישים נשים. כולן באו להודות ואמרו שהיו צריכות את החיזוק הזה בדיוק כמוני. בכובע אחר אני כבר שנים מתנדבת בבית תמחוי בהכנת אוכל למי שצריך, כל אלה עוזרים לי", מספרת. "אני כל יום מתפללת לה' שישמור לי עליהם, כל אחד במקום בו נמצא, שיחזרו לאחר הניצחון, בריאים וש־ למים". "כשבני אסף שמע את הקושי הוא אמר לי: 'אמא, אני חייב אותך חזקה. אנחנו בשטח ואת נותנת לנו כוח, כשאנחנו יודעים שאת חזקה'. הבנתי שאין לי אופציה אחרת"

דיקלה שחף

מדינה במלחמה

מאז נפתחה מלחמת 'חרבות ברזל' באוקטובר, ידעה איילה בר 7 ב- ) מקרית ים, כי שלושה מבניה, 60( האחד בסדיר ושניים בשירות מילואים, מיד יגוייסו. "בני אלון משרת בסדיר במחלקת איסוף קרבי, וכבר שבועיים לפני המלחמה הוא לא היה בבית. מרגע שפרצה מתקפת הטרור ועד לשבת האחרונה לא ראינו אותו. השבת נפטר אחי באופן פתאומי והתקשרנו למפקדים שלו וביקשנו שיגיע ללוויה אחרי שלא ראינו אותו כבר יותר מחודש וחצי. ילד ללא חיוך "אלון הגיע, ואז ראיתי ילד ללא חיוך עם המון רצינות, שהתבגר ברגע, שמבין את גודל האחריות. היה לו חשוב לחזור כמה שיותר מהר תוך שהוא מבהיר לנו: 'אני לא יכול להשאיר את נטל המלחמה על החברים שלי', המלחמה שינתה אותו". ) בשירות הסדיר, 20 הדאגה לבנה אלון ( היא לא הדאגה היחידה. יום לאחר פרוץ המ־ ) עובד 37 לחמה גויס גם בנה הבכור, אייל ( סוציאלי וחובש קרבי, נשוי ואב לבן ובת המתגורר בקיבוץ הזורע. הוא נקרא לשירות מילואים בנחל עוז בעוטף עזה. "אייל סיפר בימים הראשונים על ריחות מאוד קשים

התפקיד. אבל כעובד סוציאלי הוא מחזק את כולם וגם אותי מרחוק". ), נשוי ומתגורר 36 בנה הנוסף, אסף ( ביישוב שקד בצפון השומרון, גויס למי־ לואים כחבר יחידת הכוננות של היישוב: "לא מעט מן הפעילות מתרחשת בלילה, אנחנו מדברים לא מעט והוא מספר על המ־ תיחות הרבה שיש בגלל כפרים ערביים בא־ זור. במקום שבו היה כל הזמן שקט יחסי, יש עכשיו הרבה עוינות, הפגנות וחסימות כבי־ שים. הוא שומר על היישוב", מספרת בר. אמא, אני חייב אותך חזקה "לא ידענו מה איתו. כל אחד קרבי, נלחם ושומר בקצה אחר של הארץ, צפון, דרום ושומרון, כך שהיה לא מעט בכי והתפרקות, זו הפעם הראשונה שבעלי טל אמר לי 'אני מפחד', והחלטנו לחזק אחד את השנייה. "כשבני אסף שמע את הקושי הוא אמר לי:

"יש לא מעט דאגה לשלומם". איילה בר

בגלל האסון שפקד את המדינה. הוא משרת כחובש קרבי, בשמירה על היישוב ומסייע גם למשפחות שנותרו בקיבוץ ואיבדו בני משפחה או נפצעו. מאז פרצה המלחמה יצא לשבת אחת בשבוע שעבר. יש לא מעט דאגה לשלומו, גם בגלל המקום וגם בגלל

12

17.11.2023 ˆ ידיעות המפרץ