המפרץ 23.08.24

רועי וילדר רית אתא שראל, ק הצבי י ית ספר: ב אווירית הגנה מילואים: ב

אל עולם ההוראה הגיע לאחר לימודי ראיית חשבון: "לא חשבתי על עולם ההוראה, אבל תוך כדי הלימו־ דים עבדתי עם אוכלוסיה על הספקטרום במערך דיור למבוגרים, וזה עורר אצלי רצון לשינוי כיוון, כי הבנ־ תי שזה מה שאני רוצה לעסוק בו בחיים. תוך כדי למ־ דתי תואר בחינוך מיוחד ומתמטיקה במקביל לתואר בכלכלה. השנה שתתחיל תהיה השנה השמינית שלי בהוראת חינוך מיוחד, ואין לי ספק שזהו מקומי". במהלך המלחמה, כשניצן במילואים, נולד לו בן, ילד שני לאחר בת בכורה: "למזלי, הגעתי ללידה המרגשת, אבל חזרתי למילואים. רק בחודש פברואר לקחתי כחודש וחצי הפסקה וחזרתי לסייע לאשתי בגידול הילדים, ובאותה תקופה גם חזרתי בהתרגשות רבה אל התלמידים שלי". נופר: "קמתי כמו כולם בשבת השחורה לחדשות הכי קשות ששמענו וישבתי ליד הטלפון שלי, היה לי ברור שיגייסו אותנו. בסדיר שימשתי כמדריכת כלואים, ומאז סיום השירות, בכל שנה נקראתי למילואים והג־ עתי אליהם לתרגילים. הטלפון לא איחר לבוא ביום ראשון שאחרי, מוקדם בבוקר, קראו לי להגיע לבסיס הכינוס במשגב בתוך ארבע שעות. לא היה לי ספק שעלי להגיע ולהתייצב למשימה. הימים הראשונים התאפיינו בכאוס, לא היה ברור לקראת מה אנחנו הול־ כים. עד שהודיעו לנו שהמשימה העיקרית היא חסי־ מת צירים שמאוימים בירי, אני הוצבתי בגזרת קריית שמונה באזור מג'דל שמס, כפר סאלד וכל האזור". גם מהשטח והתפקיד הלא פשוט הצליחה נופר לש־ מור על קשר עם התלמידים: "את המורות שלא חינכה כיתה מיד התייצבה למשימה והחליפה אותי. הייתי איתה בקשר על מצב הלימודי והחברתי של התלמי־ דים וסייעתי במה שאפשר. הגעתי לביקור בבית הספר בכל פעם שיצאתי וגם הגעתי באופן מיוחד לטקס קבלת התורה המסורתי. למרות שלא הייתי חלק מה־ תהליך, היה לי חשוב להיות איתם בטקס המשמח". בכל פעם שסבג נכנסה בשעת בית הספר, התלמידים מורה בבית הספר היסודי ,)32( סבג נופר רבילין בקרית מוצקין, גויסה לשירות מילואים בתפ־ קיד הגנה על גבולות המדינה. נופר סבג ת מוצקין בלין, קרי רי בית ספר: הגבולות הגנת מילואים: ב

התלמידים קיבלו את פניו של ניצן בהתרגשות גדולה: "כשהגעתי אליהם אחר התקופה שלא נפג־ שנו הייתה פגישה מרגשת. זו הייתה תקופה שכל מי שהגיע על מדים זה היה מרגש ובמיוחד מפגש בין מורה לתלמידים. החזרה, גם אם לתקופה קצרה, עזרה לי מאוד לשמור על שגרה, לחזור להתנהלות שפויה, ולפגוש מציאות כל כך שונה ממה שקורה במילואים" אבל כבר באמצע מרץ חזר ניצן למילואים: "בתקופה הזו, כשחזרתי למילואים, הצלחתי יותר להיות מעורב בכיתה ובתלמידים. ניצלתי כל רגע פנוי לשיחה עם תלמיד או מישהו מהצוות בעניינו של תלמיד או תל־ מידה. אני מרגיש שכל התקופה של המילואים עזרה לי גם כמורה, כי הכל נכנס לפרופורציות אחרות שמלמדות לא מעט על מה חשוב בחיים". מעט לפני תחילת חודש יוני, קיבלה סבג צו מילואים נוסף לחודש יולי, החודש האחרון של שנת הלימודים: "התקשרתי למפקדים שלי והסברתי שאני לא מסוגלת להיעדר שוב לתלמידים ולא לסיים איתם את השנה. ביקשתי באופן חריג לא להגיע. לשמחתי, הם הבינו ואישרו לי לא לבוא. אני מאד שמחה על השירות ועל ההזדמנות לסייע בשמירה על עם ישראל בתקופה הכי רגישה וקשה, תקופה שתכנס לדפי ההיסטוריה של העם שלנו, אבל בחודש הזה ראיתי את טובת הילדים. ברור לי שתהיה פעם הבאה ואולי היא גם לא רחו־ קה, וגם היא תהיה בזמן שנת הלימודים הקרובה ואני אתייצב. זה צו השעה ואין חשוב מזה, ואולי זה השיעור הכי חשוב שהתלמידים שלי יקבלו ממני". קיבלו אותה בהתרגשות: "הגעתי לבקר הרבה ובכל פעם היתה התרגשות, אפילו דמעות. אלו תלמידים הימים ששירתתי 160 שחוו טלטלה לא פשוטה, וכל גם חוו חוסר מודעות, שאלו אותי תמיד מתי אני חוזרת ולא הייתה לי תשובה עבורם". כשסיימה את המילואים באמצע חודש מרץ, ההורים המורים והתלמידים ערכו לה קבלת פנים מרגשת. ההורים אף כתבו מכתב למחלקת החינוך בעירייה וביקשו, לפנים משורת הדין, שסבג תישאר לחינוך הכיתה שנה נוספת. "זה בדרך כלל לא קורה, ובכל ארבע השנים שאני מלמדת תמיד חינכתי כיתות א' ו-ב', אבל היה לי ברור שכאן טובת הלידים היא שא־ שאר איתם עוד שנה לחינוך כיתה".

עם משפחתו בנהריה. וילדר: "בכל הזדמ־ נות שחזרתי הביתה, הגעתי לבית הספר. בצבא מפקדיי הבינו את זה, ועזרו לי לצאת קודם או להגיע יותר מאוחר כדי להגיע לבית הספר לביקור. הרגשתי שהביקורים האלה חשובים לי ולבית הספר. מן הצד השני הייתה אשתי שהתמודדה עם מציאות לא פשוטה ־ השהות בנהריה בתקופה הזו, כשאני במילואים. כולם נתנו מעצמם בבית ובבית ספר כדי שאוכל לשרת". ימים שב וילדר לבית הספר, 142 בתום התלמידים והצוות הכינו לו קבלת פנים מרגשת: "שבתי עם מדים, כולם חיכו עם שלטים ובלונים, זה היה מרגש. חשוב שהתלמידים מבינים שיש זמן שהוא צו השעה. תלמידים מבינים ומעריכים, לא פעם ניגשו אלי ואמרו: 'תודה שאתה שומר עלינו', זה מרגש ומחזק. כשאתה במילואים, המשימה יותר ברורה, החזרה מהמילואים לשגרה היא שקשה ומילים כאלה מחזקות מאוד". לשנה הבאה מקווה וילדר לשנה רגועה: "יש תפילה לניצחון, לחזרת החטופים ול־ רפואת כל הפצועים. מבחינת בית הספר והשגרה התקווה היא קודם כל לסתם שנה רגילה, כל השאר יבוא אחרי זה".

מנהל בית ,)40( רועי וילדר הספר הצבי ישראל בקרית אתא, גוייס אף הוא למילואים כשבוע לאחר תחילת המלחמה, לשירות בהגנה האווירית בג־ , בתפקיד האחראי מכניסה של 5729 דוד מתקפה אווירית, והגנה על מערכות ההג־ נה האוויריות של צה"ל. וילדר: "אני מנהל את בית ספר שלוש שנים, ובפתחה של השנה הרביעית. עשי־ תי את דרכי ממדריך פנימיה, למורה בבית ספר בעכו, בחטיבה ובתיכון ומשם למנהל. גויסתי שבוע אחרי שהתחילה המלחמה בשנת הניהול השלישית שלי, וזה היה השלב שעוד למדנו בזום. אך לא הרבה לאחר מכן חזרו ללמידה פרונטאלית ימים רצופים. 142 ואני הייתי במילואים זו הייתה התמודדות לא פשוטה, הסגנית החליפה אותי, אבל זה היה מורכב ואני ניסיתי לסייע מהמילואים בכל העניינים הטכנים שניתן היה לעשות מרחוק במ־ חשב, כשלפעמים זה קורה תחת הפגזות בגזרה בה הייתי, גזרת קריית שמונה". וילדר, נשוי לקטי ואב לשלושה ילדים צעירים בגילאי ארבע ועד שש, מתגורר

adyg@012.net.il אדי גל: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

5

ידיעות המפרץ ˆ 23.8.2024