המפרץ 5.1.24

לה, תדעי לך 'עין שמחה ועין בוכה', וביק־ שתי לשים תמונה גדולה של אסף בכניסה לאולם, ולהשאיר לו כיסא - אסף יהיה איתנו. השמחה זה הניצחון שלנו כמשפחה וכעם, הם לא ישברו אותנו". עוד באותו הערב, בו הגיעה הבשורה על נפילתו של אסף, התקשרה מנהלת מבית החולים למאיר. "היא אמרה לי אני יוד־ עת שאתם בשעתכם הקשה ביותר, ואני משתתפת בצערכם, ושאלה אם אנחנו מוכנים לתרום את איבריו של אסף. היא דיברה על אפשרות לתרום את הקרניות של עיניו, את רקמות העור, והגידים שלו ברגליים. אני מיד אמרתי כן, היה ברור לי שזו גם הייתה תשובתו של אסף. אבל לאשתי זה היה קשה. התייעצנו עם הרב מישיבת פרחי אהרון והוא אמר 'מצווה גדולה' והסכמנו". המשפחה ביקשה לשמור את הדבר בצני־ עות ומתקשה לדבר על כך: "אחר כך נאמר לנו שרקמות העור והגידים הלכו לחיילים שנפצעו במלחמה. ואני שמח, ומאחל למי שקיבל את הקרניות של העיניים הטובות של אסף יראה מהם רק טוב, שמי שקיבל את הרקמות לידיים, יעשה רק מעשים טו־ בים כמו שהיה עושה אסף, ומי שקיבל את הגידים ברגלים ילך ברגליו קדימה- אלו החיילים שלנו". "הדבק של כולם" מאיר ואסתר הם אנשים שקטים, אבל במהלך כל ימי השבעה, קם מדי פעם האב מאיר ומדבר בקול לאוזניהם של כל המנח־ מים שבביתו: "חשוב לי שידעו מי היה אסף, היו לו תכונות של אדם גדול, היה לו כיבוד הורים גדול מאוד, והוא לעולם לא דיבר לשון הרע על אף אחד. הייתה בו צניעות וענווה, היה מדבר עם אנשים והיה משפיל מבט מכבוד למי שעומד מולו. תמיד אמרו לו תרים את הראש, תראה את העיניים היפות שלך, אבל הוא היה כזה, עדין נפש ופטריוט גדול". "במהלך השבעה הגיע לכאן מישהו שק־ שור לחינוך במוצקין, ושאל אותי איך אני רוצה להנציח את הבן שלי, ואמרתי לו 'אני לא רוצה כיכר, רחוב, או מקום על שמו. אני רוצה להשריש את הערכים של אסף, עוד בילדי הגן". בחודשים האחרונים מאז ששוחרר מצה"ל אסף היה בתקופה של חיפוש: "הוא מצא עבודה שהספיק להיות בה רק שבועיים - אבטחת גבולות בטול כרם, היה לו חלום לטוס עם כל האחים ביחד. הוא היה הצעיר, אבל הדבק של כולם. קשה לי שאסף לא יגשים את החלומות שלו: לא יטייל, לא ילמד, לא יתחתן ויקים משפחה - נשאר לנו רק זיכרון. במהלך השבעה הגיעו עוד ועוד סיפורים על אסף והרגשתי שיש לי נחמה בתחושת הגאווה על מי שהיה אסף". ביום חמישי הקרוב, באולם חתונות בבית שאן, יעמדו דניאל ושנהב תחת החופה. דניאל: "זו שמחה מהולה בהרבה עצב, אסף הבטיח שיהיה בחתונה והוא יהיה ברוח שלו, אני בטוח שהוא היה רוצה שנשמח ונחגוג ולא היה עושה מזה עניין שהוא לא נמצא, אבל אנחנו נדאג שאסף יהיה שם, ננציח אותו והוא יהיה נוכח איתנו".

"אסף היה הצעיר, אבל הדבק של כולם". ההורים מאיר ואסתר טובול

מאיר האב: "כבר בהספד מעל קברו הטרי אמרתי שיהיו במשפחה שלנו שמחות, וחשבתי על השמחה של דניאל"

נה, ובחמישי הקרוב החתונה. המחשבות הראשוניות היו לבטל. שנהב: "השארתי לדניאל להחליט, זה אח שלו. אבל שני־ נו חשבנו בהתחלה מי יכול לשמוח במצב כזה, וביטלנו הכל, לא יכולנו לדמיין את החתונה שלנו בלי אסף'. דניאל: "בחמישי הייתה הלוויה, והצער היה כבד, לא היה אפשר לחשוב על כלום. בשישי ושבת די־ ברנו עם אבא שלי על ביטול החתונה, והוא אמר לנו 'חתונה לא מבטלים'. יש לכם שתי אפשרויות, או לעשות משהו מצומצם בבית כנסת, או מה שתכננתם-מסיבה'. כל השבת חשבנו". מאיר: "אסף התרגש ואמר שמקווה שיספיק לצאת מספיק זמן לפני החתונה כדי לקנות בגדים וכשאני התלבטתי אם לקנות חליפה לחתונה, אסף אמר לי 'בטח תקנה'. הוא היה תמיד מתלבש יפה ומוק־ פד. כבר בהספד מעל קברו הטרי אמרתי שיהיו במשפחה שלנו שמחות, וחשבתי על השמחה של דניאל. אני יודע שאם אסף היה כאן הוא היה אומר: 'אז מה אם אני מת? תחגגו, תשמחו', נתתי לזוג להחליט מה לעשות, ואז במוצאי השבת באה אלי שנהב ואמרה שהחליטו להחזיר את המסי־ בה לתכנון המקורי, ואני שמחתי. אמרתי

'אמא לא מרגישה טוב', שמעתי משהו חריג בקול שלו, אבל הוא היה קצת חולה באותם הימים וזה הסתדר לי. מסתבר שבאותו הזמן הצבא הודיע להם על נפילתו של אסף. הם ביקשו ממנו לברר איפה אני". זמן קצר לאחר מכן הגיע מנהל המס־ עדה למאיר וביקש ממנו להתלוות אליו: "לא הכרתי אותו, הוא ביקש שאבוא איתו החוצה ולקח לי את המעיל שהיה על הכי־ סא. בהתחלה חשבתי שעושים לי הפתעה, אבל הוא עלה לכיוון המשרד ואני אחריו, הראש מתחיל לעבוד, והמחשבות על הבן שלי אסף שנמצא בטנק בעזה החלו לצוף ואמרתי לעצמי 'רק לא אסף', ואז נפתחת דלת המשרד ואני רואה את לובש המדים. לא הייתי צריך לעשות אחד ועוד אחד, רק אחד - יש לי בשעה זו בעזה בן אחד, שאלתי 'זה זה?' והוא סימן לי 'כן'. "חתונה לא מבטלים" בשורת האיוב הגיעה לששת האחים שהתכנסו בבית המשפחה, וחברים ומ־ כרים החלו להגיע. דניאל ושנהב נערכו לביטול החתונה: "ברביעי, ביום שבו קמנו מן השבעה, היתה מתוכננת להיערך החי־

מאיר: "הייתה בו צניעות וענווה, היה מדבר עם אנשים והיה משפיל מבט מכבוד למי שעומד מולו. תמיד אמרו לו תרים את הראש, תראה את העיניים היפות שלך"

אסף טובול ז"ל

adyg@012.net.il אדי גל: miritp@gmail.com מירית פנחס: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני:

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

5

ידיעות המפרץ ˆ 5.1.2024