הנגב 17.3.23

המערכת המתוחכמת שמאתרת פולשים לאדמות בנגב

צילום: רגבים

בדואים. התשתית להפקעת הקרקעות מוכנה והמדינה מגבה את הפעילות הזו". מה הפתרון לדעתך? "במקום להפקיע ולהרוס בתים, צריך לתכנן ולאפשר לבדואים לגור כמו כל אזרח במדינה. רודפים אותנו ומגרשים אותנו מהאדמות שלנו". מדובר בתופעה של פלישות לאד ־ מות מדינה בניגוד לחוק? "כלהטענותהאלההן טענותסרקרקכדי להצדיק את התנהלות המדינה. הטענות לגבי פלישה, כביכול, מועלות כדי לתת לגיטימציה לרשויותלהתנכל לאוכלוסייה הבדואית. חבל שהמדינה עושה כך ודוחפת אותנו לתהום וזה מסוכן". תיאום עם התושבים מרשות הבדואים נמסר בתגובה כי "גופי האכיפה פועלים בעזרת צילומי אוויר ולא מאפשרים בניה חדשה ללא היתר באף מקום בנגב ומוציאים מיד התראות והורסים את המבנה. אין לתוש ־ בים זכות או אפשרות לבנות ללא היתר גם אם מדובר בשכונה המיועדת להסד ־ רה. רק לאחר סיום התכנון ואישורו במו ־ סדות התכנון ניתן להוציא היתר בנייה. רשות הבדואים פועלת בהתאם להמ ־ לצות ועדת השופט אליעזר גולדברג ז"ל, שאושרו בממשלה ולפיהם מרבית התושבים יוסדרו במקומם או בהעתקה קרובה למקום מגוריהם הנוכחי". עוד נמסר כי "התכנון מתבצע בתיאום עם התושבים המוכנים לשתף פעולה. המדינה לא תאפשר לתושבים להחליט שאינם מוכנים להסדיר את התיישבותם ובמקרה כזה, בהתאם לחוק, המדינה תפתח להם מגרשים והם יעברו לגור בהם. התכנון נעשה למגרשים מפות ־ מ � מ"ר המיועדים ל 750 חים של עד גורים, אותם מקבלים תושבי הפזורה ללא תמורה, ובנוסף לכך, גם מענק של אלף שקל. הבדואים אינם נדרשים 250 לוותר על תביעות הבעלות כתנאי לה ־ סדרת ההתיישבות. תביעות הבעלות יידונו בנפרד במסגרת הסכם פשרה על הקרקע". עמנואל לזר, רכז דרום "במשך בתנועת "רגבים": השנים שחלפו נבנו מאות מבנים לא חוקיים חדשים על הקרקע ומולם נחתמו קומץ 'הסכמי הסדרה' שכלל לא מומשו. ההתנהלות הזו מוכיחה מעל לכל ספק, שטענות המדינה כי היא פועלת להסדרה אינן מחזיקות מים"

מבצע לאיתור בנייה בלתי חוקית בפזורה | הבדואית צילום: רשות מקרקעי ישראל

"יוצרים שנאה" תושב אחד הכפרים הבלתי מוכרים שביתו נהרס באחרונה זועם: "המדינה הורסת לנו את הבית ולא נותנת פתרון" "הנגב הוא גדול והוא מספיק לכולם", אומר אחמד (שם בדוי), תושב אחד הכפרים הבלתי מוכרים, שביתו נהרס לאחרונה, "והבדואים יושבים רק על שלושה אחוזים משטחו של הנגב. הורסים לנו את הבתים מבלי לתת לנו אלטרנטיבה למגורים. הרסו לנו את הבית ואני נאלץ כיום לגור עם מש ־ פחתי, שכוללת חמישה ילדים, בבית של בני משפחתי שמארחים אותנו ומאפשרים לנו לגור אצלם. אנחנו כולנו נדחסים לתוך בית אחד בדוחק ובצפיפות. המדינה הורסת לנו את הבית ולא נותנת פתרון". מה באשר לטענות לגבי פלישה לקרקע? "יש לנו קרקעות שרשומות כתביעת בעלות, אבל המדינה לא מוכנה לדבר איתנו. בתי המשפט דוחים את תביעות הבעלות שלנו. הריסת הבתים רק יוצרת שנאה. כאשר הילדים שלנו רואים את הבית שלהם נהרס לנגד עי ־ ניהם, זה נשאר להם בזיכרון. זו תחושה קשה מאוד כשהורסים לך את הבית ומפנים אותך מהאדמה עליה אתה מתגורר".

הפרות אלו בשלבים הראשוניים יצמ ־ צם חיכוך, יחסוך למדינה הליכים מש ־ פטיים מורכבים וארוכים, ויסייע לנו לשמור טוב יותר על אדמות המדינה. אין ספק כי המשך הפעילות יחדול לח ־ לוטין את תופעת הפלישות למקרקעי ישראל". בנייה לא חוקית בעוד פעילות מפקחי רשות מקרקעי ישראל מתנהלת בשטח, תופעת הפלי ־ שות לאדמות מדינה בנגב מגיעה לא אחת לערכאות משפטיות, שנמשכות שנים. באחרונה, למשל, הוגשה עתי ־ רה לבית המשפט המחוזי בבאר־שבע, במסגרתה דורשים בעלי קרקע יהודים לפעול לפינוי בדואים שפלשו לשטח פרטי שבבעלותם סמוך לנבטים, לאחר שכבר חלף עשור מאז התחייבה המדינה בבית המשפט כי תפנה את הפולשים ותחזיר את השטח לבעליו. אלא, שמהעתירה שהוגשה לבית המ ־ שפט עולה כי לא רק שהשטח לא פונה, אלא שמאז אותה התחייבות של המדינה הספיקו הפולשים לבנות על השטח עוד מאות מבנים בלתי חוקיים. מהעתירה עולה כי בני אחד השבטים במגזר הבדואי השתלטו על שטח סמוך לנבטים ובתוך כך פלשו לחלקה בבעלות יהודית פרטית והקימו עליה מספר רב של מבנים, כאשר בשלב מסוים המדינה עצמה אף בנתה בשטח מספר מבני חינוך עבור בני השבט. עתירה קודמת שהגישו בעלי הקרקע לפני כעשור נדחתה על בסיס הת ־ חייבות המדינה בפני בית המשפט לפ ־ עול לפינוי המשפחות מהשטח. עוד מתברר כי במהלך העשור האחרון הכשירה המדינה בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים מגרשים ברהט שהוקצו חינם לבני השבט ופעלה להידברות עם נציגי השבט בניסיון לקדם את מעברם בהסכמה. עיריית רהט התנגדה לקלוט את בני השבט בטענה שהיא זקוקה לאותם מג ־ רשים לטובת הגידול הטבעי של אוכלו ־ סיית העיר הבדואית הגדולה, ואף עתרה נגד התוכנית, אך העתירה נדחתה בחו ־ דש יוני האחרון.

מבקשים צדק נתונים שחשפה באחרונה תנועת "רגבים" מצביעים על כך שהמדינה לא עמדה בהתחייבויותיה, וכי לאורך השנים משפחות חתמו על הסכם פינוי 15 רק כ־ מהשטח, אך גם ההסכם הזה טרם מומש. במקביל, כך עולה מנתוני תנועת "רג ־ בים", נמשכת הבנייה באותו שטח פרטי בבעלות העותרים, ונוספו עליו עוד מאות מבנים חדשים, ולאור זאת הוגשה העתירה החדשה בדרישה לפינוי השטח. "במשך יותר מעשור", אומר עמנואל לזר, רכז דרום בתנועת "רגבים", "אנו מלווים את בעלי הקרקע שפנו לבית המ ־ שפט כדי לקבל את רכושם בחזרה ולזכות בצדק המגיע להם בזכות ולא בחסד. בית המשפט דחה את העתירה וקבע שעלי ־ נו להמתין להסדרה שהמדינה התחייבה לבצע. בפועל, במשך השנים שחלפו נבנו מאות מבנים לא חוקיים חדשים על הק ־ רקע ומולם נחתמו קומץ 'הסכמי הסדרה' שכלל לא מומשו. ההתנהלות הזו מוכיחה מעל לכל ספק, שטענות המדינה כי היא פועלת להסדרה אינן מחזיקות מים". להכיר בכפרים ככל שמדובר באנשי המגזר הבדואי, מבחינתם לא מדובר בתופעה של פלי ־

שה והשתלטות על אדמות מדינה בנגב, כי אם בכוונת רשויות המדינה להצר את צעדיהם של הבדואים ולנשלם מק ־ רקעות, עליהן הם התיישבו, לטענתם, עוד לפני קום המדינה. "המושג 'פלישות' אינו מגדיר באופן נכון את מצב הקרקעות בכפרים", אומר ל"ידיעות הנגב" ח"כ ואליד אלהואשלה (רע"מ), "אלה המרחבים של הכפרים שבהם נולדו תושבי הכפרים, ההורים שלהם ודורות לפניהם. אלה מרחבים, קרקעות, שמדינת ישראל מסרבת, בע ־ זרת לוליינות משפטית, להכיר בזכות התושבים להכרה בכפרים ולזכות לשי ־ מוש בקרקעות ההיסטוריות שלהם. לק ־ רוא לפגיעה של ממשלות ישראל לדו ־ רותיהם 'פלישה' על ידי תושבי הכפרים היא הוספת חטא על פשע. אני קורא למ ־ דינה לקחת אחריות על אזרחיה, להפסיק את הריסת הבתים, ולהכיר בכפרים כולל תכנון וביצוע תשתיות, אזורי מסחר ות ־ עסוקה למען עתיד הנגב כולו". "לא מדובר בתופעה של פלישות לא ־ דמות מדינה", אומר ל"ידיעות הנגב" עטייה אלעצאם, ראש מועצת הכפרים הבלתי מוכרים, "אלה הן טענות סרק. יש מי שהתיישב על אותן קרקעות עוד מלפני עשרות ומאות שנים, הרבה לפני קום המדינה. המטרה של רשות מקרקעי ישראל היא להפקיע את הקרקעות מה ־

17.3.2023 ˆ ידיעות הנגב 12