הנגב 3.2.23

"אין מאכל טעים יותר מירק או פרי שזה עתה נקטפו". ד"ר נצח פרביאש

"יש משהו בעבודה עם אדמה שלא קיים במרחב העבודה המודרני. אתה מבין עד כמה הטבע הוא גדול מאיתנו ועד כמה עלינו להיות צנועים בשימוש במשאבים שהוא מספק לנו"

הגינה משמשת מקור לשלווה, לרוגע ומאפשרת גם עבודה פיזית שמניעה את הגוף. ואין מאכל טעים יותר מירק או פרי שזה עתה נקטפו". איך אתה משלב בין טיפוח הגינה לבין העיסוק העיקרי שלך? "אתגר מרכזי בחיים המודרניים הוא למצוא זמן ולקבוע סדרי עדיפויות. ויתרתי כמעט לחלוטין על צפייה בטלוויזיה, ואת רוב הזמן הפנוי שלי בשעות האור אני מבלה בגינה. זה קורה בדרך כלל בסופי שבוע. בימי חול אני קם לעתים בחמש בבוקר, עובד שעה או שעתיים בגינה, ואז מגיע למשרד אחרי מקלחת טובה, רענן ומוכן לכל אתגר". בני המשפחה שותפים לפרויקט הזה? "בני המשפחה נהנים מהגינה ושותפים בדברים קטנים, אך עיקר העבודה מוטלת עליי, כי זה ללא ספק השיגעון שלי. חלק מהגינה מוקדש, למשל, לפרחי ארץ ישראל המותאמים לאקלים שלנו, בהם חצבים, רקפות, כלניות, פרגים ותו ־ רמוסים. כאשר הבת שלי ביקשה שנטמון צבעו ־ ני תרבותי, לא יכולתי לסרב. כך יצא שבזכותה, בתקופה בהם פורחים הצבעונים עוברי אורח עוצרים לעתים, שואלים, מצלמים ומתייעצים. גברת אחת ביקשה מאשתי את מספר הטלפון של הגנן שלה". מה כוללת הגינה שלך, ואיזה צמח, ירק או פרי אתה הכי אוהב? "את רוב הירקות אני מגדל בעונת החורף שבה אין צורך בהרבה השקיה מלאכותית וגם ההתמודדות עם מזיקים פשוטה הרבה יותר. בחורף ניתן למצוא סוגים שונים של חסה, צנוניות, אפונה, גזר, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, בצל, סלק עלים, ארטישוק, שום, ברוקולי, כרובית ותפוחי אדמה. בקיץ אני מגדל בעיקר שעועית תאילנדית ארוכה, חצי ־ לים, במיה ועגבניות שרי. בנוסף, ישנם צמחים רב־שנתיים, בהם הדרים, גויאבות, שסק, זיתים וגולת הכותרת של השנים האחרונות - פפאיה ופירות יער, בהם אוכמניות, פטל צהוב ואדום ותות שדה. הצלחתי גם לגדל עץ טרופי מיוחד שנקרא גרגר פנמה שלשמחתי הצליח לשרוד "כנראה שלעולם לא אנוח בכל הקשור למציאת צמחים חדשים. מרתקים אותי פירות שטרם טע ־ מתי, או שלא האמנתי שניתן לגדלם באזור באר־ שבע. כך לדוגמה היה הסיפור של האוכמניות. חשבתי שלא ניתן לגדל אצלנו בגלל שלא מס ־ פיק קר באזור, אבל מתברר שאוכמניות זקוקות לקרקע חומצית שניתן לספק די בקלות". את החורף הקר של השנה שעברה". איזה צמח אתה חולם לגדל בגינתך?

מקור לשלווה

עוד לפני שהוא מתחיל עוד יום עבודה מפרך, , מנכ"ל ד"ר נצח פרביאש פארק קרסו למדע, משכים קום כדי לעבוד בגינה הביתית שלו ), מנכ"ל פארק קרסו למדע, 49 ד"ר נצח פרביאש ( תושב עומר, עוסק בגינון מאז שהוא זוכר את עצמו. "למרות שגדלתי בבאר־שבע וגרנו בדירה צנועה בבית דירות, חלק ניכר מחופשות מערכת החינוך ביליתי בכפר ברנדייס אצל סבי וסבתי, זיכרונם לברכה", הוא מספר. "סבתי, שהייתה חקלאית בלב ובנשמה, טיפחה לצד גינת פרחים מפוארת גם משק ירקות ופירות, לול תרנגולות ואווזים. בתיכון למדתי בכפר הנוער אשל הנשיא, שם למדתי חקלאות באופן מסודר, תוך אפשרות לעבודה מעשית בענפי המשק השונים. בהמשך לקחתי גם כמה קורסים אקדמיים בבוטניקה". להפוך את העיסוק לרציני יותר", הוא מציין ומוסיף, "תקופת הקורונה, שבה, מצד אחד, מצאנו את עצמנו מתמודדים מול איסור יציאה מהבית, ומצד שני, קושי להשיג ירקות טריים, הביאה אותי להחלטה לנסות לייצר כמות ירק משמעותית למשפחה. בשנת הקורו ־ נה הראשונה הזמנתי זרעים, בצלים, קומפוסט ודשנים ברשת, ובסיום אותה שנה עמד היבול הביתי על כרבע טון". מה אתה הכי אוהב בתחביב הזה? "יש משהו בעבודה עם אדמה שלא קיים במר ־ חב העבודה המודרני. אתה מבין עד כמה הטבע הוא גדול מאיתנו ועד כמה עלינו להיות צנו ־ עים בשימוש במשאבים שהוא מספק לנו. להיות נוכח בפלא הבריאה בכל פעם מחדש כאשר זרע נובט, מתפתח לצמח, פורח, מספק מזון לחרקים שונים, בהם דבורים ופרפרים מרהיבים, מייצר פירות ואז מפנה את מקומו לדור הבא, היא זכות מיוחדת. עבורי, כמי שרוב עבודתו מול מחשב, פגישות משרדיות, בזום, בטלפון ובעומס רב, לאורך השנים טיפח ד"ר פר ־ ביאש צמחים בכל מקום שרק היה אפשר. "בדירות היו אלו עציצים, וכאשר הייתה לי הזדמנות לעבור לבית עם חצר, זו הייתה ההזדמנות

ידיעות הנגב ˆ 3.2.2023 39