הפרלמנט 07.2022

הדוקטור

גילר בימיו כשחקן צילומים: דוד | רובינגר

86־ ד"ר ראול גילר, בן ה וחצי, נזכר בימים שבהם מספר ⬩ היה כוכב בבית"ר איך הצליח להיות גם רופא אורתופד וגם כדורגלן ועל הדרך מנפץ ⬩ מחונן מיתוס: "אני אף פעם לא אהבתי את זה שאומרים שלכדורגלנים יש רק שכל ברגליים. אם אתה שחקן טכני אתה צריך להפעיל כל הזמן את הראש"

שחקנים וחיכו לי, כי הם ידעו שאני אמור להגיע. אבל הרופא המחליף לא בא בזמן ולא יכולתי לעזוב את בית החולים. בסופו של דבר כשהרופא המחליף הגיע טסתי לאצטדיון ברמלה אבל השערים היו סגורים. אז טיפסתי מעל הגדר, נכנסתי פנימה, החלפתי בגדים ונכנסתי למשחק. בסוף הבקעתי ."1:3 שני גולים. ניצחנו אתה עוקב היום אחרי כדורגל? "היום אני כמעט לא רואה כדורגל ישראלי, כי אין מה לראות, אבל נשארתי אוהד בית"ר כי זה בדי־ אן־איי. אני זוכר את הימים שבהם אורי מלמיליאן ויוסי מזרחי עלו לבוגרים וידענו שהם יובילו את , חלוץ מרכזי, ומאז 9 בית"ר לגדולות. הייתי מספר שהתחלתי לשחק בפרו זה המספר שהלך איתי. "אף פעם לא התייחסתי ברצינות להרגשה של אוהדי בית"ר כאילו אנחנו הקבוצה המקופחת והאנטי־ממסדית. תמיד אמרתי לחברים שלי לקבוצה שלא יעזור אם השופטים נגדנו ואם השלטון של מפא"י מחפש להרע לנו, צריך לשחק טוב ולנצח. התשובה הכי טובה זה כדור ברשת. "כאורתופד, תמיד הייתי מטפל גם בחברים שלי

ד"ר גילר. "זה קצת מוזר שלבית"ר יש מספיק אוהדים צילום: | " אבל אין מספיק כסף יואב דודקביץ'

ד"ר ראול גילר היה פורץ דרך. הוא הגיע לישראל מפרו, כציוני, והצטרף לבית"ר ירושלים 29 בגיל . מי שהעלה אותו ארצה הוא דוד 1965־ ב פדרמן, שליח הסוכנות לפרו ואחד הדודים של הטניסאי אנדי רם. לא הרבה יודעים, אבל מדובר באחד הכוכבים הגדולים בהיסטוריה . הוא הבקיע 1968־ של בית"ר, שהיה שותף לעלייה לליגה הראשונה ב שערים במדי בית"ר, שלישי רק לאלי אוחנה ואורי מלמיליאן. 87 פרש ממשחק פעיל. כעבור שנה נקרא לשוב לבית"ר 1970־ ב על ידי המאמן סמואל רזניק, חזר וסייע לקבוצה להישאר בליגה. וחצי, 86 פרש, הפעם באופן סופי. השבוע, כשהוא בן 1971־ ב סיפר לנו גילר את סיפורו. "כשהגעתי לארץ התקבלתי להתמחות באורתופדיה בהדסה עין כרם בזכות ד"ר צביקה נוימן ז"ל, אבא של דני. במקביל שיחקתי בבית"ר כחלוץ מרכזי והבקעתי הרבה גולים. השליח שהביא אותי לישראל, דוד פדרמן, היה אוהד בית"ר, והוא החליט שאני אצטרף לקבוצת המנורה. תמיד הייתי ציוני. כשהגעתי ארצה נישקתי את . שיחקתי בבית"ר ירושלים 1965 בינואר 17־ הרצפה ובכיתי. זה היה ב . גרתי אז במלון שנקרא מלון גפן, ואז עברתי לקרית 1970 ועד 1965־ מ , ולפני בית"ר שיחקתי בקבוצות גדולות 7 יובל. שיחקתי כדורגל מגיל בפרו, כמו דפורטיבו מוניסיפל, שזה כמו בוקה וריבר בארגנטינה. כשהכרתי את ויקי אשתי והתחתנתי איתה, אמרתי לה שאחרי החתונה אנחנו נוסעים לשיקגו, לארצות הברית, ושם אתמחה באורתופדיה. רציתי להיות אורתופד בשביל עצמי, בגלל הרגליים. תכננו לעבור לישראל אחרי ההתמחות. את פדרמן לא עניין כלום רק ההצלחה של בית"ר. הוא אמר לי: 'למה אתה נוסע לשיקגו?

לקבוצה וגם בשחקנים יריבים. פעם אחת שחקן מהקבוצה היריבה נשכב בצידי המגרש כי הוא חטף מכה ברגל. עזבתי את כר הדשא כששתי הקבוצות בעשרה שחקנים ושחררתי לו את השריר. אמרו לי בקבוצה שלנו: 'מה אתה עושה?' אז עניתי שאני קודם כל רופא ורק אחר כך כדורגלן". . הוא מתגורר בשורש וסב לארבעה נכדים 1975 גילר פרש בשנת (שתי בנים ושתי בנות). "בשנים האחרונות אני נהנה מהחיים כי עבדתי מספיק", הוא מספר. "אני משחק טניס, קורא, יוצא לקולנוע. לשמחתי אני בריא אז אני עושה הכל. יש קצת שיפור בכדורגל אבל לא מספיק. לפעמים אני רואה את בית"ר אבל בעיקר את ברצלונה. אני יודע שיש לבית"ר בעיות כלכליות קשות אבל אני מקווה שהיא תהיה בסדר. חבל לי. זה קצת מוזר שלבית"ר יש מספיק אוהדים אבל אין מספיק כסף". משהו לסיום?

בוא ישר לישראל. אנחנו נסדר לך התמחות בהדסה ויהיה בסדר'. עליתי לארץ עם צבי סינגל, בהפלגה מבואנוס איירס. הוא היה בדרך להפועל ואמר לי: 'למה אתה הולך לשחק בבית"ר? זה בליגה השנייה. בוא לשחק בהפועל בליגה הראשונה'. אמרתי לו שנתתי את המילה שלי לאנשי בית"ר ושאני לא אפר את ההבטחה שלי". איך הסתדרת עם השפה כעולה חדש? "מה שמצחיק זה שלמדתי באולפן עברית, אבל מה שהקנה לי את השפה היו האימונים והמשחקים. זו היתה תקופה אחרת, זמן שבו בית"ר היתה קבוצה שיש לה אוהדים אבל אין לה כל כך כדורגל. אנחנו, כמו שחברי אודי רובוביץ' אמר, הנחנו את אבני היסוד למה שהפכה להיות בית"ר של היום, קבוצה גדולה". בטח יש לך סיפור לפנתיאון. "יש הרבה. האווירה בבית"ר היתה נחמדה. הם היו

בחורים טובים. שיחקו איתי שלומי אברהמי, אודי רובוביץ', יוסי חכם, חיים אזולאי, שמעון צ'רנוחה, אלי בן דוד, רחמים עג'מי, איציק מונסה, אבל אלה היו זמנים אחרים. "פעם היה לבית"ר משחק ברמלה. אני הייתי תורן בחדר המיון של אסף הרופא, ואמרתי לרופא שאמור להחליף אותי שיבוא. באותו זמן אי אפשר היה לעשות חילופים במשחקי שעלו היו משחקים עד 11־ כדורגל. ה הסוף. בית"ר התחילו לשחק בעשרה

"אני אף פעם לא אהבתי את זה שאומרים שלכדורגלנים יש רק שכל ברגליים. אני שברתי את התזה הזו. יש כדורגלנים יותר טובים ופחות טובים, אבל לא יכול להיות כדורגלן טוב בלי שכל. אתה צריך לראות את כל המגרש, לאן לתת פס, איך להפתיע את היריב. אם אתה שחקן טכני אתה צריך להפעיל כל הזמן את הראש. כולם יודעים להשתמש ברגליים אבל לא כולם

"עליתי לארץ עם צבי סינגל, בהפלגה מבואנוס איירס. הוא היה בדרך להפועל ואמר לי: 'למה אתה הולך לשחק בבית"ר? זה בליגה השנייה. בוא לשחק בהפועל בליגה הראשונה'

 בראש".

2022 יולי I הפרלמנט I 48