הרצליה 31.3.23

זכינו להד תקשורתי נרחב, וזה התפו ־ צץ למימדים אסטרונומיים מה שנקרא, והשאר היסטוריה. למותר לציין, שהלו ־ גיסטיקה, שאני כמארגנת שטח, הייתי אמורה להפעיל הפכה למשהו בלתי רגיל. שלא יהיו טעויות, אף אחד, אף אחת, אף גורם, אף מוסד, אף עמותה, לא נתן לנו שקל. מישכנו כולנו את החיים שלנו בשביל זה. כולן עסקו בהתנדבות, מרמת קניית הלבוש, תפירתו ועד לרמת השי ־ נוע למוקדים מקריית שמונה ועד אילת". יש תקווה עתה, אחרי השהיית החקיקה, את סואץ-קרני מעניין רק דבר אחד בימים אלו: לאחות את השבר והקרע שנוצר ס � מהישראלים מ 80% בעם: "בתכל'ס מהדברים. למה אנחנו 80% כימים על לא יכולים לחיות ביחד?", אומרת ליעד. "עד היום מאז קום המדינה חיינו מאיום חיצוני אחד לאיום שני. עכשיו הגיעה ההזדמנות שלנו לשבת יחד, לעשות חוזה חדש בינינו, בין בני העם שלנו, שהוא מכל קצוות הקשת הפוליטית, נשים גברים, דתיים, חילונים. איך חיים עם כל זה יחד, פסק הזמן הזה שניתן לנו הוא הזדמנות מעולה ליצור סדר יום חדש, חוזה חדש ראשית בינינו, ושנית, בינינו לבין השלטון. אמנה חדשה, שת ־ ביא בחשבון את כל הדברים. "בחוזה החדש הזה כולם יצטרכו לוותר, גם הצד הליברלי, גם השמרני, גם הד ־ תיים, וגם החילוניים, כדי שנוכל לחיות כאן יחד בשלום. צריך תיקונים במע ־ רכת המשפט, נעשה אותם, אבל עדיין שתהיה מערכת איזונים ובלמים, שהרוב לא יבואו ויכפה על המיעוט, ולהיפך. צריך חוקה שתעגן את זכויות הפרט כנגד עריצות הרוב, לא משנה איזה. את אופטימית? "אני מאוד אופטימית עכשיו, מה שראיתי במחאה הזו, שהיא ממש חוצת מגזרים, חוצת דעות, חוצת דתות, היו כאן נשות ימין שהתלבשו כשפחות, היו , היו גם נערות, היו 80 מבוגרות בנות כאן גם דתיות וערביות, כולן רוצות לחיות יחד, לא רוצות את הקרע הנורא הזה. הן הבינו כמו שאני שבהורדת ידיים אף אחד לא מנצח, יש רק מפסיד אחד - וזה העם. אני באמת מאמינה שיצא ־ נו לדרך חדשה שהלוואי ותביא אותנו לצמוח ולהיות חזקים הרבה יותר ממה שהיינו". ¿

של קבוצת בונות אלטרנטיבה שביקש לסייע לאפרת אנשל שהותקפה באכ ־ זריות על ידי בעלה שעמד להשתחרר מהכלא. זה היה לפני כשנתיים, חצי שנה בכלל אחרי שקבוצת 'בונות אל ־ טרנטיבה' הוקמה על ידי מורן זר קצנ ־ לאחר האונס הנורא 2020 שטיין בשנת של הנערה באילת. חברות שלי ביקשו בעצם שאתרום. נכנסתי לדף התרומות והתחלתי לקרוא על איזו קבוצה מדובר, קראתי ומאוד מאוד התחברתי. החלטתי שאני מצטרפת בהתחלה בעצימות נמו ־ כה, אבל מהר מאוד נשאבתי ופתאום מצאתי את עצמי מארגנת השטח של כל הקבוצה, שבהתחלה מנתה פחות מעשר נשים, והיום היא חולשת על מאות". דבקותה של ליעד במטרות הקבו ־ צה וביחוד בפעילויות שונות בהן היא פעלה שגרמו גם לתיקון עוולות בתחום המגדרי, הביאו אותה להיות אחת מה ־ מובילות בישראל בתחום קידום זכויות הנשים. כאמא לתאומים (הבת אריאל והבן יהונתן) המגדלת אותם באושר עם בעלה אמיר קרני, ליעד הרגישה כי מאבקיה הם גם למעשה שליחותה למען דור העתיד של משפחות שרוצות לחית פשוט את חייהן מבלי שייפגעו להן הז ־ כויות. ככה למעשה היא הפכה בזכות מיצג 'סיפורה של שפחה' להירשם בדפי ההסיטוריה של המחאה נגד הרפורמה המשפטית בישראל. הגלימה והכובע המיצג ששאב השראה מספרה של הסופרת הקנדית מרגרט אטווד, "סיפו ־ רה של שפחה" וקיבל את השם "מחאת השפחות", צבר תאוצה מטורפת ביש ־ אלף נשים 23 ראל עם השתתפות של כ בעשרות מוקדים, ועורר הדים נרחבים בכל העולם שהגיעו אפילו לסופרת אטווד בעצמה ששיתפה סרטון של המ ־ חאה בעמוד האינסטגרם שלה והוסיפה מילה אחת: "מדהים!". סואץ-קרני: "המיצג הוא לא יוזמה מקו ־ רית שלנו, עוד הרבה לפני המחאה אחרי חוק ההפלות בארצות הברית, מישהי שלחה לנו סרטון על מיצג זהה שנעשה בקליבלנד כמדומני. נדלקנו, ואמרנו לע ־ צמנו ננסה לעשות את זה מתישהו. כשה ־ חלה החקיקה והבנו שבעקבותיה עלולה להיות פגיעה אנושה גם בזכויות הנשים, נכחנו בהפגנה הראשונה ברחוב קפלן. ואחרי שהיא הסתיימה, אמרתי למורן (זר קצנשטיין, יו"ר קבוצת 'בונות אל ־ טרנטיבה' א.א) 'שמת לב שלא דיברו על זכויות הנשים? את חייבת לעלות ולדבר'. בהפגנה הבאה מורן הייתה כבר על הבמה, ואנחנו הגענו עם חולצות אדומות. כשחז ־ רנו אחת הבנות הזכירה לנו בווטסאפ הק ־ בוצתי את המיצג ההוא מארצות הברית. החלטנו ללכת על זה, למזלנו, היינו כש ־ לושה שבועות לפני פורים, והחלטנו לר ־ כוש גלימות אדומות. את הכובעים מישהי הביאה את חמותה כדי שתתפור, ואחת מבנות הקבוצה שיש לה סטודיו אופנה, תרמה את הסטודיו והתחלנו לייצר, בהתחלה כמה עשרות בודדות. "הפעם הראשונה שעלינו עם המיצג הייתה בירושלים ופתאום

הרצליה

עמית הלפרין

דניאלה בז'ז'ינסקי

צילומים: פרטי | יונתן ינאי

מחאת הילדים

חוקי 141 ההפגנה הצעירה: ילדי הרצליה הקריאו את הרפורמה המשפטית ‰ הילדה דניאלה בז'ז'ינסקי: "אולי אני רק ילדה אחת בתוך מדינה גדולה, אבל כבת אני יודעת שמה שקורה יפגע בי"

של המדינה ואנחנו נשמור עליה שוויונית וד ־ מוקרטית". ), תלמיד כיתה ט' בחטיבת 15 עמית הלפרין ( "זאב" בעיר ופעיל במועצת תלמידים וביוזמות חברתיות: "היה לי חשוב לעלות לבמה ולהקריא את החוקים בקול רם. רציתי שכולם ישמעו. אני מרגיש שהמדינה מתפרקת, ושהעתיד של כול ־ נו בסכנה, ואין מישהו שלוחץ על הברקס. אחרי שקראתי את החוקים שהממשלה מנסה להעביר בכתבה, הייתי בהלם כשהבנתי כמה השרים והח"כים היוזמים מונעים מאינטרסים אישיים ולא מטובת המדינה. חשוב להילחם בשביל הע ־ תיד שלי, כי אם אנחנו לא נצא ונילחם, ועכשיו, אף אחד אחר לא יילחם עבורנו.״ "מקום במאבק" , לומד בכיתה ו' ב"לב 11 "יונתן ינאי, בן ה טוב", חלק מקבוצת הילדים הפעילים מטה המא ־ להקמת 16:00 בק: "כל שבת אני מגיע בשעה ההפגנה. אני מארגן את הגדרות, תולה את השל ־ טים ומסייע בסידור. בהפגנה אני מנהל את קופת התרומות וממובילי המתופפים וקריאות העידוד במגהפונים. אני חושב שזה חשוב שילדים יעלו לבמה, ויראו לילדים אחרים שיש לנו מקום במא ־ בק נגד הדיקטטוריה, ושהמקום הזה חשוב". אחד האירועים המרגשים התרחש דווקא לא על הבמה כשאב לילדה בכיסא גלגלים נעמד לצד תור עשרות הילדים, שהמתינו לתורם לקרוא את חוקי ההפיכה המשטרית, הוא שאל את זאב ינאי בהיסוס האם ביתו תוכל לקרוא. בקשתו התקבלה בשמחה גדולה, והיא קראה את הטקסט מאושרת, בדיוק כמו כל הילדים האחרים. ¿

ילדות וילדים הרצליינים קראו 40 כ־ חוקי ההפיכה 141 במוצאי שבת את המשטרית, שמקדמת הקואליציה.

ההפגנה הצעירה התקיימה על הבימה ברחבת העירייה לפני ההפגנה המרכזית, שעורך מטה המאבק הדמוקרטי של הרצליה מדי שבת. חוק אחרי חוק רונן הלפרן, מיוזמי הההפגנה אמר: "הילדים, מכיתה א' ועד לגיל תיכון נעמדו בטור מסודר ארוך, ועלו אחד אחד לבמה, כשהם קוראים את שם החוק ומשמעותו לחיינו. מחוקים המעניקים כח בלתי-מוגבל לממשלה, דרך כאלו המאפש ־ רים שחיתות שלטונית ועד להדרת נשים, כפייה דתית וסירוס האקדמיה". זאב ינאי, שהעלה את הרעיון, אמר השבוע: "מעט האור בזמנים הקשים הללו, מגיע מהילדים, שהופכים לדור מיודע, אקטיביסטי ומעורב. הם חווים את מאבק האיתנים הזה על הדמוקרטיה איתנו, ולומדים כך את השיעורים החשובים של חייהם. כהורים אנחנו מחויבים להפוך משבר לה ־ זדמנות למידה". , הלומדת בכיתה ג' 8 דניאלה בז'ז'ינסקי, בת ב"לב טוב": "אמא שלי היא ממארגנות ההפגנות, ואבא שלי הולך לכל ההפגנות בתל אביב ובירו ־ שלים. אני מגיעה עם אמא להפגנות כל שבת. אחרי ההפגנה הראשונה בהרצליה הכנתי נאום, ורציתי לומר שאולי אני רק ילדה אחת בתוך מדינה גדולה, אבל כבת אני יודעת שמה שקורה יפגע בי. אני רוצה שידעו שאני נולדתי במדינה חופשית, ואני לא אסכים שיחליטו מה אני אלבש או איך אתנהג. אני שווה לבנים, וזכותי להח ־ ליט על החיים שלי. החוק שקראתי על הבמה הוא הדרך שלי לומר שאנחנו, הילדים, דור העתיד

| הקפטנית צילום: ראובן שוורץ

כתב "ידיעות השרון"

"היה לי חשוב לעלות לבמה ולהקריא את עמית הלפרין: החוקים בקול רם. רציתי שכולם ישמעו. אני מרגיש שהמדינה מתפרקת ואין מישהו שלוחץ על הברקס"

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: סיגל רגב עורכת ראשית: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: 03-6898430 / ראשון לציון 1 / מערכת: נח מוזס "ידיעות השרון"

9

ידיעות השרון ˆ 31.3.2023