השרון 02.08.24

1- את המשפט המפתיע והמצמרר הזה אומר אריה בנימין שב בספטמבר כבר יפתח את שנת הלימודים בבית איזי שפירא על הרגע בו הבינו, אשתו מיטל והוא, שלבנם הרביעי ‰ כמנהל נועם יש תסמונת דאון ("היה הרבה בכי") על הרמז שקיבלו שיש הורים שמשאירים ילדים כאלה בבית החולים ("זה הורס אותי עד היום") ועל המהפך החיובי שעברו חייהם ("על כל ראיון מיוחד ‰ התקדמות שלו אנחנו עושים חגיגה") התסמונת והתמימות הקסומה שלו" המנהל החדש של" בית איזי שפירא" ברעננה: אני מעדיף אותו עם

"האמת? אני הולך לומר דבר שאולי יפתיע רבים. לו היו אומרים לי שבני נועם יהיה ללא תסמונת דאון, אלא ילד 'רגיל', הייתי מוותר. אני מע־ דיף אותו עם התסמונת והתמימות הק־ סומה שלו כפי שהוא, שחלילה לא יהיה ילד רגיל, הוא לימד אותי כך כך הרבה, הוא שינה את חיי כל משפחתי". רגע לפני שאריה בנימין מרעננה נכנס לכהן כמנהל החדש בית הספר ב"בית איזי שפירא", הוא מספר בראיון מרגש, על הרגעים הנוראיים בבית החולים בו התבשרו הוא ורעייתו מיטל כי בנם הר־ ביעי לוקה בתסמונת דאון, המהפך שע־ ברו בחייהם, העתיד הוורוד שהוא צופה לתלמידי החינוך המיוחד וגם הרגע הקטן הזה שמילא אותו בדמעות בו ראה 11 את שתי בנותיו התאומות בנות ה מרצות בפני כיתתן על האח האהוב שלהן: "האהבה הזו לילדים ובעלי צרכים מיוחדים היא פשוט משימת חיי". "לא ראינו כלום" )41 דבר לא הכין את אריה בנימין ( ורעייתו מיטל ללידת בנם הרביעי נועם . הם הכירו כמדריכים לתלמידים 8 בן ה במדרשיית נעם בכפר סבא, התחתנו בתחילת שנות העשרים לחייהם, עסקו במקצוע שראו בו את הייעוד לחייהם, אריה כמורה ומחנך כיתות א'-ב' בבתי ספר שונים ומיטל כמחנכת באולפנת צביה בהרצליה, והביאו לעולם שלו־ ,13 שה ילדים מקסימים: יאיר בן ה- . 11 והתאומות יהל ותהל בנות ה- "כל הילדים יצאו 'רגילים', אם אפשר לקרוא לזה כך. עם הבכור, מכיוון שזו הייתה לידה ראשונה,עשינו את כל הב־ דיקות האפשריות, בן ראשון כזה. עם התאומות, מכיוון שזה היה הריון בסיכון גם בוצעו בדיקות רבות, כשנכנסו לה־ ריון עם נועם אמרנו מה כבר יכול לק־ רות, עשינו כמובן את כל הבדיקות הב־ סיסיות, אבל לא מעבר. הבדיקות יצאו תקינות, ואנחנו נערכנו ללידה רגילה. "זה היה בשעת לילה מאוחרת בבית חו־ לים במרכז הארץ, נדגיש: לא בית חולים מאיר. מיטל הייתה לביאה כהרגלה, ונו־ עם יצא מתוק מתמיד. לא ראינו כלום, אני יודע, אולי לא תאמין, אבל לא זיהינו כלום, היינו כל כך עסוקים בחוויה האדי־ רה. הסתכלנו עליו והוא היה כזה מתוק". באמת, לא זיהיתם? "ממש לא, ואני אגיד לך יותר מזה, עד היום כשאני מתסכל על נועם, אני לא רואה בו סימני התסמונת. כשהוא נמצא עם ילדים עם התסמונת אני כן שם לב שיש קווים מקבילים". מתי כן הבנתם שיש בעיה? "קודם כל נועם הוא לא בעיה, אבל כן, אין ספק שבימים ההם אז, ואלו שבאו

"אני מחכה ליום 1- הראשון ב בספטמבר, ומקווה כי אתן לילדים את האהבה, החינוך, הטיפול ותשומת הלב שנועם שלי קיבל בבית איזי שפירא"

אשר אטדגי // צילום: יאיר שגיא

"פצצה רגשית" "בינתיים עלה הבוקר והייתי צריך לח־ זור לילדים, אמרתי למיטל שאני הולך ואחזור אחרי שאשלח אותם לגנים. הג־ עתי כמעט לרעננה, ואשתי מתקשרת ואומרת לי שהעובדת הסוציאלית איתה והיא מבקשת לדבר איתנו. אני מחנך. כשעובדת סוציאלית דורשת לראות שני הורים, זה לא טוב בכלל. הבנתי שמשהו רע קורה, נפל לי פתאום האסימון, חש־

לאחר מכן חשבנו שזו בעיה לא פשוטה. בכל מקרה, ברגעים האלו של אישון לילה לא הבנו, אבל שמנו לב שהאחיות השאירו את נועם יותר מדיי זמן אצל מיטל אחרי הלידה, אפילו לא קילחו אותו. זה היה מוזר קצת כי אנחנו הורגל־ נו בלידות הקודמות ששמים אותם קצת ואחר כך מקלחים אותם ולוקחים אותם לחדר הילודים. "שאלנו, מה קורה ואם יש בעיה. אמרו לנו, מה פתאום הכול בסדר. עוד מעט

יבוא הרופא, הוא ידבר איתכם. אחרי שעה מאוד ארוכה הם באו וקילחו אותו, ולקחו אותו לחדר הילודים ושמו אותו מתחת מנורת החימום הזו. הוא היה שם כמה שעות וראינו שכל אלו שנולדו איתו ואחריו, פונו משם. שאלתי שוב, והפעם רציתי לבדוק באמת אם אין בעיה, ושא־ לתי ישירות אם יש לו בעיה רפואית כל־ שהי, והם אמרו לי, הכל טוב, הוא בריא לחלוטין, פשוט ממתינים לרופא שאמור להגיע למשמרת הבוקר. זה הרגיע אותי".

הרצליה כפר–סבא הוד השרון רעננה צילום: | יאיר שגיא ‰ נועם ואריה בנימין צילום: | אריה בנימין בשער: שלום שלו צילום: | רפי דלויה ‰ לי פישמן צילום: | פרטי ‰ רונית אלקבץ

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: יעל קדר / עורכת: קרן חי אטיאס מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: ספיר שוקרון רכזת מערכת: שלומית נח / רכזת מנהלה ומודעות: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

8

2.8.2024 ˆ ידיעות השרון