השרון 02.10.24

במשך יומיים ניסו הרופאים להציל ,)28( את חייו של מיכאיל סמארה סטודנט מסלובקיה, שנהרג מפגיעת מיירט כשביקר את משפחתו בכפר הוריו נסראת ויאנקה תרמו ‰ יאסיף את אבריו, וליבו הושתל בגופו של מאז ‰ אלדר אבוטבול מנהריה הורי התורם מלווים אותו בתהליך ההחלמה, מקשיבים מדי פעם לפעימות הלב של בנם, ומרגישים כמו משפחה אחת מיכאיל לא נמצא כאן אבל הלב שלו פועם וחי

אי אפשר היה לראות על שני האנשים שנפגשו בכניסה לכפר יאסיף את הדרמה המתחוללת בחייהם. שני גברים גבוהי קומה וזקופים, לחיפ צת יד חזקה ואחריה חיבוק. האחד הוא נסראת סמארה, אביו של מיכאיל (מיקי) פ � ), שנהרג בחודש שעבר מ 28 סמארה ( גיעת מיירט צה"ל ואבריו נתרמו לשיפ שה אנשים. השני הוא אלדר אבוטבול, שבגופו הושתל לבו של מיכאיל. חודש וחצי לאחר ניתוח ההשתלה אלדר אינו יוצא מביתו, למעט בדיקות בבילינסון וכדי להיפגש עם משפחת סמארה. "הם היום המשפחה שלי", הוא אומר. "כשאין מודעות חברתית גבוהה לתרומת אברים, ועוד בזמן מלחמה ובמדינה שנמצאת בסחרור, נשאר לנו רק דבר אחד – להיות בני אדם. תרומת אברים לא משתווה לשום דבר אחר שאדם יכול לעשות בעולם הזה". בכניסה לבית המשפחה, אלדר עוצר כדי לקחת אוויר. ברגע הבא הוא חבוק בזרועותיה של יאנקה סמארה, אמו של מיכאיל, והיא מניחה את הראש על חזהו ומקשיבה לפעימות הלב. דקות ארוכות הם עומדים כך, כשכולם מסביבם דופ מעים. נסראת סמארה מתעשת ראשון ואומר: "לאחר מעשה אנחנו שקטים. אי אפשר לומר שהפסקנו להתאבל על הבן שלנו, אבל מצד שני אנחנו רואים את החיים. בכל פעם שאלדר מגיע הוא מראה לנו איך החיים ממשיכים, וזה דוחף גם אותנו להמשיך לחיות, ולדאוג לילפ דים האחרים שלנו". השיחה האחרונה יאנה, יאנקה בפי כולם, גדלה בסלובפ קיה וכשלמדה חינוך גופני בברטיסלבה פגשה סטודנט ערבי ישראלי מכפר יאסיף, שהגיע ללמוד במימון המפלגה ב � שנים חלפו מאז, ש 38 הקומוניסטית. מהלכן השניים נישאו בסלובקיה וגם ביפ שראל. יאנקה נפרדה מהוריה ושני אחיה ובאה לחיות בכפר יאסיף. בבית היפה בשכונה הנוצרית נולדו שלושת בניהם, .)26 ), מיכאיל (מיקי) וג'ון ( 32 ג'ורג' ( היום תמונותיו של מיכאיל נמצאות כאן בכל מקום לצד פרחים ונרות. נסראת עובד בזכרון יעקב כמנהל עבופ דה בחברה שמייצרת ממ"דים ומיגוניות. יאנקה מורה לספורט בבית הספר בכפר. שלושת הבנים נסעו, כל אחד בתורו, לרכוש השכלה גבוהה בסלובקיה ונפ

מיכאיל (מימין) | עם משפחתו צילום: פרטי

נסראת: "אי אפשר לומר שהפסקנו להתאבל על הבן שלנו, מצד שני אנחנו רואים את החיים, בכל פעם שאלדר מגיע" אלדר: "מי שלא הכיר אותי לא ידע שהלב שלי עובד על אחוז 12 תפוקה ושאני עלול לצנוח בכל רגע"

מימין: יאנקה, אלדר ונסארת עם תמונת מיכאיל

שארו לחיות שם. ג'ורג' סיים דוקטורט בהנדסת מכונות, מיכאיל היה דוקטורנט להנדסת כימיה, וגם ג'ון עושה צעדים ראשונים באקדמיה. מיכאיל, גבוה ובהיר כאמו, התנשא ת � ס"מ. נסראת: "הוא ה 193 לגובה של חיל לפרוח ובחודשים האחרונים היתה לו חברה, היה לו רכב משלו והרגשתי שהוא פחות צריך את עזרתי. הוא לא אמר בפיפ רוש, אבל הבנו שהוא מתכוון לבנות את עתידו בסלובקיה. הוא הגיע לביקור ביפ שראל פעם בשנה ואהב לבוא למשפחה ולחברים. לפני ביקורו האחרון אמרתי שאולי לא יבוא בזמן המלחמה, חששתי מהביקור הזה אבל מיכאיל הגיע לביקור של חודש והיה אמור לחזור לסלובקיה ." 12.8 ב הפגיעה התרחשה שישה ימים לפני כן, ח � באוגוסט. "השיחה הא 6 ביום שלישי רונה שלי אתו היתה באותו היום בשעה ", אומר נסראת. "מיקי בדיוק יצא 12:05 דקות 20 . מהבנק ואמר שהוא נוסע לחבר לאחר מכן נפגע מהמיירט כשעמד עם רכב הצ'רי החשמלי החדש של אמו ברפ מזור בכניסה לנהריה, ליד שוק פייסל הגדול. כמה דקות אחרי השיחה שלנו התפ קשרתי אליו שוב, ומישהו אחר ענה, אמר שהטלפון נשכח אצל פייסל. חשבתי שזה מוזר, מה יש לו לעשות אצל פייסל, ובכלל אין מצב שמיקי ישכח את הטלפון שלו. "אחי אמר שיש נפילות באזור מזרעה אז חשבתי שאולי מיקי עצר שם בחפ נייה. ואז התקשר מונס, האחיין שלי, ואמר שמיקי נפגע מרסיס בראש ופונה

מירית קושניר סטרומצה // צילום: שרון צור

2.10.2024 ˆ ידיעות השרון 34