השרון 03.05.24

הספר על הילדות בקיבוץ בארי, שנה וחצי לפני הטבח:

החלום שלי היה שחנה תקרא את הספר, אבל היא נרצחה בקיבוץ

חנה קריצמן ז"ל, הספרנית המיתולוגית של קיבוץ בארי, לא זכתה להקריא לילדים את הספר שכתבה כלתה קרן רונן מהיישוב נירית, על ילדים בקיבוץ בשבת השחורה היא ‰ נרצחה בזמן החילוץ מהממ"ד, כשהיא יושבת ‰ על כיסא גלגלים רונן, שהחליטה להוציא את הספר חצי שנה אחרי פרוץ המלחמה, אומרת: "אם היא היתה קוראת אותו, הייתי מקבלת ממנה חיבוק חם ואוהב"

/ אשר אטדגי /

האוצר של מיכל ספרה של קרן רונן "האוצר של מיכל" הוא ספר העצמה לילדים ובני נוער. מיכל, גיבורת הספר, היא ילדה שמגיעה לחופשה בקיבוץ בארי. היא נהנית מהחופש, מהמשחק במגרש ומהאוויר הנעים, ולא שמה לב שהמגרש התרו־ קן מכל ילדי הקיבוץ. בין הנדנדות למגלשה ולחבל שמעה לפתע את ותיקי הקיבוץ משוחחים ביניהם. היה נדמה לה שבין הדברים שנאמרו שם שמעה את המילה 'אוצר'. סקרנותה של מיכל התעוררה והיא החליטה לשנות את תוכניותיה לחופשה, ומכאן מתחילה עלילה הספר להתפתח במסע של מיכל לגלות מהו האוצר. "יש בספר ארבע דמויות שמלוות את מיכל הילדה במסע אחרי האוצר", אומרת רונן, "שתי מבוגרות שיושבות בגן המשחקים בתחילת הסיפור, חנה ורותי, חנה זו חמותי שנרצחה ורותי זו אמא שלי שעלתה לארץ וגם היא הקימה קיבוץ. ושני גברים – ציקי שהוא אבא של בעלי ומוצג בספר כצלם, והוא באמת הצלם הראשון של בארי, וראובן – שהוא אבא שלי. אלה הדורות שהקימו כאן קיבוצים, שיישבו את הארץ, וראינו את גבורתם גם בעת הזו". ¿

"אם חנה הייתה רואה את הספר, הייתי מקבלת ממנה חיבוק חם, חיבוק אוהב, כזה שכבר לא נוכל לקבל. חיבוק שנגדע כשהיא יושבת על כיסא גלגלים 7.10- ב 70- , בקיבוץ בארי בו התגוררה כ 88 בגיל שנה, ומחבלים יורים עליה. זו שראתה כל החיים רק את הטוב שבזולת, ולא הבינה מאיפה כל הרוע הזה". כך אומרת השבוע קרן רונן תושבת נירית, כלתה של חנה קריצמן ז"ל, הספרנית המיתולוגית של קיבוץ בארי שנרצחה בשבת השחורה. הבית בבארי אני שם") 17 ("מגיל לפני כחודש הוציאה רונן, בעלת קלי־ ספר NLP ניקה משגשגת לטיפול ב העצמה לילדים "האוצר של מיכל" (ראו מסגרת) אותו כתבה לפני שנה וחצי על רקע התמודדותה עם סרטן השד, המתאר ילדות מאושרת בקיבוץ בארי, הרבה לפני הטבח שאירע בו: "בעודי בונה את הדמויות ואת קו העלילה של הספר, מיכל (גיבורת הספר), חיה והסתובבה באופן טבעי בקי־ .17 בוץ בארי, קיבוץ שיהיה לי כבית מגיל

חנה קריצמן ז"ל

הכאב עדיין טרי, עדיין מבעבע, הגעגו־ עים תוכפים. הספר שחנה, חנל'ה קראו לה כולם, מופיעה בו כדמות מייסדת, הוא סוג של זיכרון נצחי גם עבורה". ) נשואה ואם לשלושה, לא 51( רונן חלמה בסיוטיה הגדולים ביותר כשכתבה את הספר שעלילתו מתרחשת בקיבוץ

בארי שהיה לה לבית כי הוא עתיד לחוות את את אחת מהטרגדיות הגדולות שיד־ עה המדינה. היא ראתה בו מקום ציורי, עטוף נוסט־ לגיה, עם אור, שמש, ירוק והרבה חיים. בעיקר מקום שבכוחו להעצים כל מי ששואב ממנו השראה.

"בעיני רוחי דמיינתי את השמחה שבה־ צגת הספר בפני חנה, אוהבת הספרים והילדים. חבל שלא זכתה, חבל שלא זכי־ הדחף להוציא את הספר 7.10 תי. אז אחרי גדל, דמותה של חנה התנוססה לנגד עי־ ניי, דמותה רבת ההוד, האצילות, התשו־ קה שלה לילדים ולסיפורים, זה לא קרה,

הרצליה כפר–סבא הוד השרון רעננה דודי צילום: | פרטי ‰ גרפיטי צילום: | קרן רונן בשער: אביגיל עוזי צילום: | שובל, בן מזרחי ‰ גרשון קסטל

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: יעל קדר / עורכת: קרן חי אטיאס מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: ספיר שוקרון רכזת מערכת: שלומית נח / רכזת מנהלה ומודעות: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

6

3.5.2024 ˆ ידיעות השרון