השרון 03.11.23

המאבק של "ערים בלילה" לאחר הטיפול הלקוי שחוו פדויי השבי במלחמת יום כיפור, הוקמה עמותת 'ערים בלילה' כדי לקבל הכרה מלאה מהמדינה יגאל כוחלני מכהן ‰ כיו"ר שלה חברי עמותת "ערים בלילה" ו � ל 300 שמאגדת בתוכה כיום חמים פדויי שבי מכל מלחמות ישראל, החליטו לא לחכות יותר לעזרת המערכת ולעזור לעצמם. באתר העמותה נכתב כי "העו מותה שמה לה למטרה לעזור ולהיטיב את מצבם של אלה שנו תנו את המיטב שבהם למדינה, והושלכו ככלי שאין בו חפץ אל תהום השכחה". יגאל כוחלני, עורך דין בהסמכו תו, מכהן כיו"ר העמותה. "כולנו פדויי השבי שבורים ומיואשים, התחלנו לקבל לאט לאט הכרה, אבל לא מספיקה, המדינה החו ליטה בסופו של דבר שאכן אנו חנו עומדים בכל הקריטריונים ועלינו להיות מפוצים, אבל אז חזרה בה מההסדר איתנו. אז הגו שנו עתירה לבג"ץ בחודש מאי האחרון שעדיין תלויה ועומדת, זה הקרב האחרון שלנו. אנחנו כבר מבוגרים מאוד, הולכים ומו תמעטים. התחושה היא שמחכים שהשבויים ימותו, והמספרים אכן יורדים". בעתירה מדגישים השבויים את מלחמת ההישרדות שהתחילה בשבי בלית ונמשכת מאז שחזרו הביתה. חברי העמותה דורשים הכרה בפגיעות הפיזיות והנפשיות שספגו: "זו ההזדמנות האחרונה של המדינה לעשות את המוטל עליה. לדאוג לאיכות חיים מיו נימלית בכבוד עבור פדויי השבי הנותרים בטרם יהא זה מאוחר ¿ מדי".

כוחלני. "אני מקווה כשיחזרו החטופים, שיידעו לפחות להתנהג איתם אחרת,לא כמו שהתנהגו איתנו"

כוחלני כחייל. "התחננו לצבא שיפציץ את המעוז שלנו"

מכהן כיו"ר העמותה, (ראה מסגרת). "אחרי שהשתחררנו מהשבי וחזרנו לארץ, מי מאיתנו שהיה בסדר ועדיין שפוי, הועבר למתקן סודי, שם המשיכו החקירות, הפעם מהצד שלנו. " שאלו אותנו כל מיני שאלות על מה עברנו בצד המצרי, מה היה שם, מה סיפו רנו, בקיצור אותן שאלות ששאלו אותנו המצרים, רק בלי מכות, שאלות אפילו די מבישות שנתנו לנו הרגשה שנפלנו בשבי באשמתנו. "לא הסתדרתי, לא ידעתי אז מה זה פוסט טראומה, רק ידעתי שאני לא מסו תדר, בצבא לא הבינו מה יש לי. הסתכו לו עליי בעיני עגל. שלחו אותי לקיבוץ, להיות שם עד סוף השירות. 'אולי תישן שם יותר טוב', אמרו לי. אז לא היו מושו גים של הלומי קרב וכאלו, נזחנו, לגמרי. כולנו התעטפנו בשתיקה, אף אחד לא רצה לדבר, לא רצה לזכור, בלילות היו הצעקות, החרדות, זה כל הזמן מלווה את כולנו, אלו ששרדו, אלו שהמשיכו לחיות. כי הרבה מאיתנו כבר לא איתנו לצערי הרב. הם בחרו שלא להמשיך ולחיות בגלל הטראומה שליוותה אותם ולא טופלה. "אני מקווה, שבעזרת עמותת 'ערים בלילה' סללנו את הדרך לטיפול נכון ומתאים לפדויי השבי שיחזרו מעזה, הם הילדים של כולנו. ליבי אליהם זו תקופה מאוד קשה עבור כולנו, אבל אלו שעברו את מה שאנחנו השבויים עברנו, ההזדהות עם החטופים בשבי חיות האדם האלו, לא נותנת לי ולנו מנוחה". ¿

"אנחנו העם האידיוט שהמציא - כדור ספוג ,כדור פלסטיק, כדור לא הורג, נוהל שכן, הקש בגג, תותב ברובה, איסור ירי רק באישור אוגדונר, אי חימוש חיילים וחיילות בקו העימות, לקיחת נשקים מתושבי קו העימות (בצפון ובו דרום) הקמת ועדות חקירה על כל מחבל שנהרג, התנצלות על מותה של כתבת פלשתינאית שאף אחד לא יודע מי הרג אותה ועוד. זה לא הולך ככה, לא שמנו לב עד עכשיו שההתנהלות הזו מולם רק גרמה להרס וחורבן שלנו. אנחנו נשלם את מחיר ההזנחה עוד הרבה שנים". "אני רק מקווה כשיחזרו החטופים וכמה שיותר מהר שיידעו לפחות להתו נהג איתם אחרת, שהפעם זה יהיה שונה. לא כמו שהתנהגו איתנו".

מה אגיד לך, ליבי יוצא אליהם, המחשו בות על השבויים לא נותנות לי מנוח".

חרבות ברזל צילום: | דובר צה"ל

הלקח שלו ("זה מחיר ההזנחה")

"לצערי", אומר כוחלני, "לא למדנו הרבה. אנחנו חוזרים על טעויות עבר. שום עסקה הומניטרית לשום מחו וות לא יובילו להחלפת שבויים. צה"ל צריך להמשיך להלום עד שכל החטוו פים יוחזרו - זה התנאי הראשון והיחיד. אם נחזור למדיניות הקודמת לא נקבל דבר, וההיפך, יסחטו אותנו ללא גבול. להמשיך את הרס הרצועה עד להחזרת החטופים. צריך ללמוד מהפסקת העברת המזון והמים לארמיה השלישית שזרזה את המצרים להחלפת שבויים. "מאז שהתחילה הלחימה בדרום אני עוקב אחרי השידורים באל ג'זירה באו נגלית. להם אין בעיה להציג את ישראל כרוצחי ילדים ונשים, ואין כל אזכור לתקיפת חמאס בדרום. מציגים צד אחד ללא כל בעיה. ואז אני עובר לרשתות ישראליות, וכאן יש להם שאלות של 'מוסר' שמיועד לישראל בלבד. מעניין אם המחבלים נתקלו בבעיה מוסרית.

החזרה הביתה ("לא הבינו אותי")

דבריו של כוחלני הנאמרים בכאב לגורל החטופים ובטיפול בהם, נובע ממאבקו ארוך השנים במוסדות המדינה ומערכת הביטחון שלא השכילו לטפל בשבויים כראוי. כשחזר לארץ אחרי השבי הוא המשיך בשירותו הצבאי ועבר להיות קשר בחטיו שנים הוא ועמיתיו 20 בת הנח"ל. לאחר הקימו עמותה לטיפול בשבויים וכיום יגאל, שהפך לעורך דין ברבות השנים,

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או © במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: 03-6898430 / ראשון לציון 1 / מערכת: נח מוזס "ידיעות השרון"

7

ידיעות השרון ˆ 3.11.2023