השרון 08.09.23

אהבה, נחישות וקריירה, והכל בשפת הסימנים שום דבר לא עצר את תושבת כפר סבא, אמא לשלושה וסבתא לשבעה, מלממש את כל מה שהיא רצתה בחייה ‰ בן טובים נולדה חירשת, ובתוך עולם הדממה היא בנתה עולם ומלואו: "גם כשהיה קשה תמיד שמרתי על אופטימיות" סיפורה המופלא של שולה בן טובים | כפר סבא

צילום: פרטי | שולה ומשפחתה

הסימנים והם מנצלים את היותנו חירשים ונהנו לארח אצלנו חברים להרעיש ולשמוח ללא הפרעות מבחינתנו. כשהנכדים מגיו עים, אני מתקשרת איתם בשפת סימנים ובדיבור ברור. "קושי נוסף שחוויתי במהלך חיי היה כשחיפשתי מקום עבודה, בראיונות קיבלו תי תשובות שליליות כי לא יכולתי לקיים ראיון טלפוני יחד עם זאת, תמיד שמרתי על אופטימיות". הקשיים לא הרתיעו אותה והיא, ביחד עם חברות הקימו קבוצה:"'צוות לעניין', כך אנו קוראות לקבוצה, אנחנו מתנדבות שנה יוזמות 23 באוכלוסיית חירשים טיולים, ימי כיף וסדנאות. בעבר, שיחקו תי כדור רשת בקבוצת בנות חירשות בשם "לביאות השרון" בפתח תקוה. "לאחרונה סיימתי קורסים ברמה א' של ת � ובלשנות (חקר לשפת סימנים) ומ NLPP עתדת ללמוד לרמה ב'. המוטו שמלווה אותי בחיים הוא, 'מוגבלות לא מגבילה, השמיים הם הגבול'". ¿ "החיים בחברה שומעת לא היו פשוטים עבורי. לא לכולם יש את הסבלנות לדבר ברור ולא כל מקום שהגעתי אליו היה נגיש עבורי. למרות כל הקשיים סיימתי את לימודי התיכון בגאווה גדולה"

אשר אטדגי

סיפורה של שולה בן טובים מכפר סבא הוא סיפור על התמודדות מיו נקות, מתוך הבחירה לקום כל יום ולמצוא את הדרך ולבחור נכון למען האושר שלה ושל בני משפחתה. ו � נשואה למוטי ואמא לשל 54 שולה בת הו ) וסבתא 24 ), לידור ( 29 ), לינוי ( 32 שה, לירן ( לשבעה נכדים, עובדת ארבע שנים בבנק פועלים, במרכז עסקים מרכז, את העבודה השיגה באמצעות עמותת השמה "רעות" שסייעה לה. במסגרת תפקידה במרכז העסקים מתעו סקת בפעילות שוטפת מול חברות גדולות (פתיחות חשבון, אשראים וכדומה), מתו נהלת כרגיל כמו עמיתיה לעבודה, מלבד מענה לטלפונים. כאשר יש ישיבות או כנו סים, נעזרת במתורגמנים לשפת הסימנים. התקשורת מול העמיתים לעבודה מתנהלת באמצעות קריאת שפתיים. "נולדתי ככה" "אני חירשת מלידה, חירשות גנטית קיימת אצלנו במשפחה, הדוד שלי חירש", מספרת שולה, "כשהייתי בת חודשיים הגיו עה דודה לעזור לאימי, שעון שהיה קרוב אלי צלצל ואני לא נבהלתי מכך. אימי ניגו שה לטיפת חלב לבדיקת שמיעה ומשם הכל היסטוריה". בן טובים ממשיכה: "כבר בגיל הגן היה חשוב להוריי שאתחנך בגנים ובתי ספר רגילים שאשתלב בעולם השומעים, אחותי הקטנה הייתה איתי בגן טרום חובה, הייתי בודדה והגננת לא הסכימה שאחותי תהיה

צילום: פרטי | שולה ובעלה מוטי

רושלים ובתיכון בתל-אביב והיה לו טוב. תקופת הקורונה הייתה מאתגרת מאד עבוו רנו, כולם הסתובבו עם מסיכות על הפה. גם בשעות חרום ומלחמה אנו בבעיה כי אנו לא שומעים את האזעקות". סימנים של אהבה נשאלת השאלה איך מגדלים ילדים שומו עים ואיך מתקשרים איתם. על כך עונה בן טובים: "עם הילדים אנחנו מתקשרים בשפת

צמודה אליי. לא השמעתי קול לכן אימי מדי בוקר מזגה לי כוס מים שאגרגר שאולי ייצא לי קול, אך לשווא", מספרת שולה. "החיים בחברה שומעת לא היו פשוטים עבורי", היא אומרת, "לא לכולם יש את הסו בלנות לדבר ברור ולא כל מקום שהגעתי אליו היה נגיש עבורי. "למרות כל הקשיים סיימתי את לימודי התיכון בגאווה גדולה", היא מציינת. "מוטי בעלי חירש, הוריו לא ידעו איך י � התחנך בפנימיות ב 5 לגדל אותו, מגיל

22

8.9.2023 ˆ ידיעות השרון