השרון 19.04.24

הצעירה שגופה קרס באמצע החיים, ניצחה את הכל:

הייתי כלואה בגוף שלי ונולדתי מחדש דבר לא הכין את ליאור פינסלר ) מרעננה, אמא לקאי בן 34( השנה, למסע היסורים שעבר עליה כשלפתע, ביום אחד לפני שמונה חודשים, גופה השתתק: "מאישה אנרגטית הפכתי לחומר גלם אנושי ששום דבר לא מתפקד בו, וזה עוד לפני שמדברים על עכשיו, אחרי ‰ כאבי התופת" שיקום ארוך בבית לוינשטיין היא חוגגת את יציאתה לחירות ואומרת: "אסייע לאנשים במצבי, שכולם יכירו את התסמינים"

פינסלר בבית החולים. "כל יום איבר אחר | " השתתק צילום: פרטי

המרחק מהבן שלי "הרגע הכי קשה? שרק נולד. המחשבה שאני לא איתו גמרה אותי. למרות כאבי התופת, גיהנום עלי אדמות, למרות שהייתי כלואה בגוף שלי עצמי, שרק העפעפיים יכלו לזוז, המחשבה שאני רחוקה מלחבק ולהריח את הבן שלי, שברה אותי". ) מרעננה, אמא צעירה לקאי 34 ליאור פינסלר ( בן השנה, לא תיארה לעצמה איזה מסע יסורים היא תעבור לפני שמונה חודשים. זה קרה כשלקתה בת־ סמונת גיליאן ברה (ראו מסגרת) אחת התסמונות האכזריות ביותר בעולם הרפואי שגרמה לה להגיע לסכנת חיים מיידית: "הכול קרס במהירות מסח־ ררת. מאישה אנרגטית הפכתי לחומר גלם אנושי ששום דבר לא מתפקד בו. והכאבים? לא ניתן לה־ סביר את זה במילים. היום, נולדתי מחדש, הייתי כלואה, ועכשיו אני משוחררת, חזרתי לעצמי אחרי שיקום מתיש ומתאגר וכעת יצאתי לחירות". ביום אחד לפינסלר היו חיים טובים עד לפני כשמונה חו־ דשים: ילדה טובה ויפה מהרצליה, שגדלה בחממה של משפחה תומכת ומחבקת, התחתנה לא מכבר עם אהבת חייה, אמרי, הייטקיסט צעיר עם קריירה משגשגת בפיתוח עסקי, ועתיד מזהיר. היא גם הייתה אמא צעירה לקאי המתוק, אז בן חודשיים וחצי, והשקיעה בו את כל כולה: "הוא ינק מהרגע הראשון, כל הזמן הייתי איתו, החיים שלי התנהלו מסביבו". אלא שההכל השתנה ביום בהיר אחד: "זה קרה שבוע אחרי שהחלמתי מדלקת בשד בעקבות ההנ־ קה. התחלתי להרגיש נימולים בידיים וברגליים, לא הבנתי מה זה. חשבתי שאולי זה קשור לדלקת, להחלמה, אולי סתם לתשישות. תבין, הייתי בחורה מאוד ספורטיבית, אנרגטית מאוד, מ"כית בצה"ל, בעלת תואר ראשון (בינתחומי) ושני (בר אילן) במ־ נהל עסקים, משחקת טניס באופן קבוע ('עד החו־ דש השביעי בהריון שיחקתי'). מנהלת קריירה של שמונה שנים בחברת ההייטק 'ברייט דאטה' שהחלה עובדים. 500 כסטרטאפ והפכה לחברה מובילה עם חיים מאוד אינטנסיביים בקטע הטוב של המילה. "אבל הנימולים בידיים לא הרפו, יותר מזה, כשהייתי שוטפת ידיים המגע של המים היה נראה לי מוזר. קבעתי עם אמא שלי ליום שישי של אותו שבוע ליום כיף, עם ספא, מסאז'. להשתחרר קצת. נכנסתי לבריכה, המים הרגישו מוזר, ואז התחי־ לו כאבים, ממש כאבים חזקים. כל הגוף שלי כאב, אפילו לאכול כאב לי. לא יכולתי לשבת, רציתי רק לישון. "חזרתי הביתה, לשכונת נווה זמר ברעננה, שם אני מתגוררת עם אמרי וקאי, והכאבים החמירו.

"בהתחלה בבית החולים חשבו שיש לי התקף חרדה, וולטרן קצת, קלונקס, ושחררו אותי. הרגשתי שזה לא נכון, אבל מי שאני שאתווכח. מה גם שכאב לי נורא, ורציתי לישון ולהיפטר מהכאב"

"אוויר לנשימה,

מים לשתייה, כמה דברים פשוטים שאנחנו עושים בשגרה מבלי להיות מודעים לכך, לא ידעתי כמה הם קשים וכמעט בלתי אפשריים לביצוע"

אשר אטדגי // צילום: יריב כץ

הרצליה כפר–סבא הוד השרון רעננה צילום: | יריב כץ. קומיקס ‰ איור: מישל קישקה. מפל אדם ז"ל צילום: | ליאור פינסלר בשער: מיכל נחמה צילום: | צילום: פרטי ‰ ספורט | אתר נפגעי איבה. אריה זגה

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: יעל קדר / עורכת: קרן חי אטיאס מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: ספיר שוקרון רכזת מערכת: שלומית נח / רכזת מנהלה ומודעות: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

19.4.2024 ˆ ידיעות השרון 10