השרון 22.09.23

תרבות

/ מירית גולן /

בלדה לקיבוץ ספר הביכורים של דורון פז, "אם השבילים בקיבוץ יכלו לדבר" עוסק בהתבגרותו בקיבוץ מגל ובחוויות בעקבות אובדן משפחתי 42 לעצמו הוא הוציא רק בגיל 40 מרגשות וטרגיות שעבר ‰ את מתנת יום ההולדת / ספרים /

) יליד קיבוץ מגל השיק את 42( דורון פז ספר הבכורים שלו "אם השבילים בקיבוץ יכלו לדבר", שראה אור בהוצאת ספרי ניב. הספר מביא את סיפורה של תנועה, של תקו־ פה וגם את הסיפור האישי של פז, כשהגבו־ לות בין האישי לכללי ולקיבוצי, היטשטשו. כל האירועים המשמעותיים שמתרגשים על גיבור הספר, החל מהנשיקה הראשונה ועד לקבלת הבשורה על כך שחברו הטוב נהרג, מתרחשים על השבילים בקיבוץ. חברות מיוחדת פז הוא אב לשניים ועוסק בפיתוח עסקי של חברות בתחום האנרגיה המתחדשת. בנערותו למד בבית הספר האזורי עם ילדי קיבוצי האזור ואת שירותו הצבאי עשה בחיל התותחנים, במהלך האינתיפאדה השנייה. לאחר שנים של מילואים בחיל, לאגף ההסברה של פיקוד 2015 עבר בשנת העורף. בהיותו סטודנט עבד כיועץ פרלמ־ נטרי בכנסת ובין היתר היה יועצו של חבר הכנסת לשעבר, יוחנן פלסנר, שכיום מכהן כנשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. מה הביא את פז לכתוב פרוזה חשופה ולהוציאה לאור? לדבריו, הוא השתעשע עם הרעיון במשך שנים. "בסופו של דבר שני דברים הניעו אותי , 40 לכתיבה: החלטתי שלכבוד יום הולדת אותו חגגתי לפני כשנתיים, אני מעניק לע־ צמי מתנה וכותב ספר", הוא אומר. "הדבר הנוסף, הגיע ממקום טרגי. חברי הטוב ובן כתתי שגיא בן ארויה ז"ל, בן קיבוץ משמר השרון, נהרג בתאונת טרקטור בבריכות , 1997 הדגים של הקיבוץ בערב ראש השנה כשהיינו בכיתה י"א. ידעתי שארצה לכתוב על האירוע ולהעלות את זכרו ואת החברות המיוחדת שהייתה בינינו. התחלתי את הכ־ תיבה מהאירוע הזה ומכאן זה התפתח לסי־ פור התבגרות של נער בקיבוץ של שנות התשעים, סיפור המשתלב באירועי המדינה ובשינויים בקיבוץ. ציר הזמן המרכזי הוא ." 2003 מתחילת שנות התשעים עד שנת את הספר אמנם כתב כמתנת יום הול־ לעצמו, אולם רק כעת כשהוא 40 דת הוא ראה אור. פז מסביר 42 נושק לגיל כי אובדן משפחתי הוא שעיכב את הוצאת הספר במועדו המקורי: "את הספר כתבתי לפני שלוש שנים ואז באופן מצער אמא שלי נפטרה, אחרי שנים של מאבק במ־ חלת הסרטן. מספר חודשים לאחר שהיא נפטרה, גילינו בתדהמה שגם אבא חולה. אלא שבניגוד לאמא שנאבקה שנים, אצל אבא המחלה התגלתה כבר בשלבים סו־ פיים ולא הייתה אפשרות להילחם. יצא ששני ההורים נפטרו בהפרש של תשעה

צילום: יעל בריל | " דורון פז. "בספר אני חשוף. רציתי ללכת עד הסוף

תומר, הדמות המרכזית, לבין הרב שלימד אותו לקראת העלייה לתורה. הנער הקיבו־ צניק והרב מהמושב השכן שומרים על קשר ומדברים על האירועים במדינה. הקשר נמדד באירועים דרמטיים כמו רצח רבין ." 1996 ובחירות מה קורה למשפחה שלך בציר הזמן הקיבוצי עליו כתבת? "הוריי שהתגוררו בקיבוץ עין החורש, החליטו לעזוב אותו לאחר שאחותי הגדו־ לה נולדה, באמצע שנות השבעים, בעק־ בות הלינה השיתופית. הם הסכימו ביניהם שזה הדבר הנכון לעשות. עבור אמא הלינה השיתופית הייתה צעד אחד יותר מדי. הם עשו מעבר ביניים לנעורים ולאחר מכן הגיעו לקיבוץ מגל. אני נולדתי במגל "מספר חודשים לאחר שאמא נפטרה, גילינו בתדהמה שגם אבא חולה. אלא שבניגוד לאמא שנאבקה שנים, אצל אבא המחלה התגלתה כבר בשלבים סופיים ולא הייתה אפשרות להילחם"

חודשים ובאופן טבעי, אחותי, אחי ואני היינו עסוקים עם ענייני ההורים. כמה חודשים אחרי שאבא נפטר החלטתי שאני חותם עם הוצאת ספרים ומוציא את הספר. בערב האחרון, כשנפרדנו מאמא, הבקשה האחרונה שלה ממני הייתה 'יש לכם אבא, 25 תשמרו עליו'. למרות שהם היו גרושים שנה. אחרי המקרה עליתי לקברה, בכדי לספר לה שלא הצלחנו. מבחינתי זה כי־ שלון". חוויות חדשות ספרו הנוסטלגי של פז מביא את סיפור התבגרותו האישי כשהוא שזור באירועים של הקיבוץ והמדינה. "הייחוד מבחינת ציר הזמן הוא שהספר מביא את סיפור ההתבג־ רות של נער בקיבוץ, חברה ראשונה, מעבר למגורים בבית הנעורים בקיבוץ, לאבד חבר באופן טרגי, להיפרד, לחזור, חוויות חדשות והכל כשהאירועים משתלבים בתקופה סו־ ערת במדינה: הסכמי אוסלו, רצח רבין ז"ל, ועוד", הוא אומר. "יש שיגידו 1996 בחירות שהקיבוץ היה חממה, כשגם הלימודים הת־ קיימו בבית הספר האזורי, אבל באים לידי ביטוי בספר חלקים אחרים בחברה הישרא־ לית. כך למשל, בספר מתרחש דו שיח בין

. עשרים שנה לאחר מכן הם היו 1981 בשנת חלוקים בדעותיהם בנושא ההפרטה והשי־ נויים בקיבוץ. אמא תמיד הייתה חלק מה־ זרם שבעד השינוי ואבא האמין שהדברים צריכים להיעשות במחשבה יתרה. שניהם מאוד אהבו את הקיבוץ בתור ילדים. יכול להיות שאבא ראה בזה משהו שכבר לא יח־ זור". פז מספר כי התגובות שהוא מקבל על ספרו חיוביות וכי הערכה מיוחדת הוא מקבל גם על העובדה שלא הסתיר בו מאום. "אם השבילים יכלו לדבר הם היו מספרים שהם שומעים תגובות טובות ומרגשות", הוא אומר. "בספר אני חשוף. רציתי ללכת עד הסוף מבחינה זו ולא לצנזר אירועים ואני זוכה על כך להרבה פירגון. התגובה השכיחה ביותר היא 'כל הכבוד על האומץ להיחשף'. תגובה נוספת שמצחיקה אותי היא שאנשים מנסים לנחש מי דמות מסוימת ומנסים לאשר איתי אם צדקו". באשר להמשך דרכו בעולם הספרות, סיפר פז כי יש לו הרהורים על כתיבת ספר נוסף בעתיד: "מחשבות תמיד יש. מעט אחרי סיום השירות הצבאי טסתי לטיול במרכז אמריקה ובדרום אמריקה. מאוד מד־ גדג לי לכתוב פרק המשך, לעלילת הספר".

24

22.9.2023 ˆ ידיעות השרון