השרון 23.02.24

הוועידה שקראה

איפה הנשים בקבינט ? המלחמה המונולוג המרגש של דניאל אלוני, החטופה ששוחררה, לא השאיר אף אחת אדישה בוועידת 'גיבורות מקומיות' של "ידיעות בוועידה שהתקיימה השבוע במכללה האקדמית נתניה ‰ תקשורת" בחסות חברת שטראוס, חזרו אלוני ודוברות בכירות נוספות על המסר: חייבים לתת לנשים בישראל מקום ליד השולחן של מקבלי ראשות רשויות, נשות עסקים ‰ ההחלטות, בעיקר בתקופת מלחמה פעילות חברתיות וכאלו שהפכו למנהלות חמ"לים במהלך המלחמה - כולן הדגישו את חשיבותו של הכוח הנשי העולה בישראל של , ואת המקום הראוי שהוא צריך לקבל בהתאם לכך 2024

גיבורות מקומיות

/ צילומים: אביגיל עוזי /

מדינת ישראל חייבת נוכחות של נשים במוקדי קבלת ההח־ לטות שלה, ובראשם קבינט המלחמה והממשלה – זה היה המסר שעבר כחוט השני מפיהן של הדוברות השונות בוועידת 'גיבורות מקומיות' של רשת "ידיעות תקשורת", שהתקיימה השבוע במכללה האקדמית נתניה בחסות חברת שטראוס. שתי מנחות הוועידה, שרון כידון וענת לב־אדלר, דילגו בכישרון בראיונות בין עדויות קשות לסיפורים מרוממי לב ונפש מפיהן של המרואיינות שהופיעו על הבמה. "רק אישה תבין" הוועידה נפתחה בדבריו של המארח, פרופ' יעקב הרט, נשיא המכללה האק־ דמית נתניה, שפתח ואמר: "לכבוד הוא לנו שיתוף הפעולה של המכללה האקד־ מית נתניה בכנס החשוב הזה. יום זה זהה לימים קודמים, גם בו ניתן לראות את החוסן שלנו כעם בזכות הנשים היוש־ בות כאן ובזכות נשים שמאז השבעה באוקטובר לא מפסיקות ליזום, לתת ולחבק. אתן התקווה". הוא הוסיף: "המלחמה הדגישה את

שיפנבאור- ויס מחברת שטראוס: "חייבים רציפות עסקית. אנחנו חברת מזון. משק לשעת חירום, ויש לנו משימה - לא להפסיק לייצר, ואפילו יותר מתמיד בזמן המלחמה"

במספר מילים, משהו שבוער בי דווקא 49 מעל במה זו. כשאני שוחררתי אחרי ימים הייתי על אדי התקווה האחרונים, ולכן חשוב לי להעביר את המסר החשוב הזה. אני אתכם, עם ישראל כולו איתכם. אנחנו לא נוותר ונמשיך להלחם על כל אחד ואחת מכם עד שתחזרו הביתה. זוהי מטרת העל שלנו, להשיב את כולכם הביתה עכשיו". איך התמודדה אמיליה עם השבי? "אמיליה לפני השבעה באוקטובר הייתה ילדה סקרנית ורעבה רוב הזמן. מהרגע שעולמה התהפך עליה משהו השתנה בה ומילדה רכה ותמימה היא הפכה לילדה בוגרת שנאלצה להסת־ גל למציאות חדשה. היו לה הרבה רגעי גבורה שלא מאפיינים ילדים בגיל הזה. למשל כשלא היה אוכל שאליו היא רגילה - היא אכלה. כשלא היה אוכל היא לא ביקשה והבינה. היו ימים שאני הייתי מסתפקת בארבע כפות אורז בצהריים כדי לשמור לה קערת אורז וחצי פיתה בערב. ידענו גם חרפת רעב וזה בכלל לא היה אכפת לי, לא רציתי שהילדה שלי תהיה רעבה ותישן על קיבה ריקה. "בשבי לא היו לנו מים חמים והיא לא

התלוננה על מים קרים. היא אפילו הת־ חננה שאקלח אותה כדי שאוריד ממנה את הדביקות הזאת שהייתה. אני אפילו אני לא העזתי להיכנס למים הקרים. היא שרדה את הצחנה שהייתה באוויר, סיר־ בה להתכסות בשמיכות ולא אמרה על זה שום דבר, לא היה אכפת לה. הגבורה האמיתית שלה הייתה להתהלך במנה־ רות כשהובלנו ממקום למקום. הלכנו במנהרות אפלות וחמות אחרי הטראומה שעברנו. הובלנו על ידי שני שומרים חמושים שהאיצו בנו 'יאללה יאללה' ובתי לא פצתה את פיה. היא הלכה שם בעוז וגבורה עם פנס רוב הזמן, מסתכ־ לת לאחור ושואלת אם כולם בסדר. היא ראויה להיקרא גיבורה". אלוני הדגישה בדבריה, שזכו לאהדה רבה בקהל: "צריך לצרף אישה לקבינט המלחמה כי רק אישה תבין את הסימנים שיותיר השבי אצל החטופות. אני מתח־ ננת – להשאיר כל שיקול פוליטי בצד, לשים בצד את מחאת קפלן, כי לחטופות ולחטופים הזמן אזל מזמן. אסור לעכב או לדחות כל עסקה שעומדת על הפרק. באוקטובר, 7 הפקירו מדינה שלמה ב ודי להפקיר את החטופים והחטופות, שחררו אותם עכשיו".

כוחן של הנשים בכל העיסוקים: כוחות הביטחון וההצלה, היזמיות המובילות בכל הזירות. אני מוקיר את תרומתכן לא רק בימי מלחמה, אני יודע שהדרך ארוכה לנו כחברה. אני מבקש להודות לכן על עשייתכן המשפחתית והנשית. אני מודה לכל הגיבורות על העשייה למען החברה, למען משפחות החטו־ פים והמפונים ובמיוחד לכל מי שזקוק לסיוע. מבחינתי אין גיבורות מקומיות - אתן גיבורות עולמיות. "גם אצלנו במכללה האקדמית נתניה יש גיבורות: סטודנטיות שגוייסו בצו ו � ורק לאחרונה חזרו ללימודים, סט 8 דנטיות שמשפחתן איבדה את הפרנסה והן במצוקה כלכליות. סטודנטיות עם אתגרים אישיים וכלכליים ממשיכות בלימודים" הראיון המרגש של הוועידה התקיים עם דניאל אלוני, שנחטפה עם בתה אמיליה מקיבוץ ניר עוז ושתיהן שו־ חררו. "נחטפתי עם בתי אמיליה בת החמש וחצי ושאר בני משפחתי מקיבוץ ימים", סיפרה 49 ניר עוז והיינו בשבי אלוני. "שבוע לאחר חזרתי התייצבתי במטה משפחות החטופים ושאלתי במה אני יכולה לעזור. הייתי שמחה לפתוח

23.2.2024 ˆ ידיעות השרון 20