השרון 25.07.25

איתי מזרחי עזב עסק מצליח ביבשת השחורה, התמודד עם גזענות ושנאת יהודים, ומצא בארץ הזדמנות חדשה היום הוא מנהל בית קפה ברעננה שמושך עולים וישראלים מכל העולם ‰ לצד אשתו שהתגיירה דרום אפריקה פינת אחוזה: אנטישמיות, אהבה ובית קפה חדש

אשר אטדגי איתי מזרחי עזב את העסק שלו בעיר דרבן בדרום אפריקה רק כדי לחזור ליש־ ראל. בראיון הוא מספר על אשתו שהת־ באוקטובר, 7 גיירה וסירבה לעזוב גם ב על החיים תחת גזענות ואנטישמיות ועל בית הקפה החדש שלו בעיר, שמושך אליו רעננים מכל רחבי הגלובוס העזיבה והקושי עזב מזרחי עם משפחתו לדרום 14 בגיל אפריקה, שהייתה אמורה להיות רק עוד יעד ברשימה ארוכה של מעברים. "אבא שלי היה איש כוחות הביטחון, וכשגרנו בישראל הספקתי לעבור כבר המון פע־ מים", מספר מזרחי, "הייתה תקופה קשה פה בסוף שנות השמונים מבחינה כלכלית, אז ההורים שלי החליטו לחפש את מזלם בדרום אפריקה. הגענו עם חמישה דולר בכיס, שש נפשות בשני חדרים". המשפחה השתקעה בסופו של דבר בעיר השקטה דרבן, שם איתי פגש את אשתו, ג'ואן. "לא הייתה בכלל התנגדות במש־ פחה לזה שהיא נוצריה", מספר, "ההורים שלי היו מאוד פתוחים לגבי זה. הם היו מאוד ליברלים. הם גידלו אותנו לעשות מה שאנחנו חושבים לנכון". הזוג הצעיר בנה בית בעיר, והחל לגדל את שלושת ילדיו. אבל מהר מאוד החל לשטוף את המדינה סחף גזעני לצד ניחו־ חות אנטישמיים קבועים. איתי ומשפחתו מצאו את עצמם סובלים פעמיים, פעם אחת בגלל צבע עורם, ופעם שנייה בגלל יהדו־ תם. "אחרי שהיינו נשואים כבר חמש שנים, התחלתי לראות איך דברים מיתדרדרים בדרום אפריקה מבחינת השלטון", משחזר. מה זאת אומרת? "בשלב מסוים קצת נמאס לי מלעבוד בחנויות, אז עשיתי תואר בהנדסה אז־ רחית, וכשהגיע הזמן לעבוד, הייתי לבן מדי. אף חברה לא רצתה להעסיק אותי. העבודה היחידה שיכולתי למצוא זה לח־ פור בורות עבור גרושים. "אז המשכתי לעבוד בקמעונאות. נהיה קשה מאוד ללבנים לחיות בדרום אפרי־ קה". בסופו של דבר פתח עסק לקליית קפה. יש גזענות גלויה כלפי לבנים? "חד משמעית. זה יותר גזענות ממוסדת. אנשים מסתדרים אחד עם השני ברחוב. יש עדיין את המתח הבין גזעי, אבל אנשים בסך הכל הסתדרו. אבל האפליה הממוסדת מצד הממשלה, מצד השלטון - היא עצו־ מה". מה לגבי אנטישמיות? "לצערי יש לא מעט. הייתי מעורב בא־ בטחת הקהילה היהודית, היינו בקשר עם משרד הביטחון בארץ ועם השב"כ לגבי איומים. היינו מאבטחים בתי כנסת, את בתי הספר היהודים. היינו רואים רכבים שממש מתצפתים ובודקים אותנו, אוס־ פים עלינו מידע. היו לנו קשרים טובים עם המשטרה המקומית, אבל תמיד ידענו

"בשבעה באוקטובר המשפחה של אשתי התקשרה אליה והזמינה אותה לבוא לניו זילנד עד שיירגע, אבל ג'ואן לא מוכנה לעזוב את ישראל תמורת כל כסף שבעולם"

צילומים: יאיר שגיא | מזרחי בבית הקפה

"באופן כללי בדרום אפריקה הקהילה היהודית מנתה כמאה אלף בשנות השמו־ נים ולאט לאט הלכה והתמעטה ונחתכה כמעט בחצי. גם בדרבן: בשיאה היו עשרת אלפים יהודים בקהילה, היום יש בערך . הבן הבכור שלי היה בכיתה עם עוד 800 חמישה ילדים בבית הספר היהודי". לפני שנים ספורות החליטו איתי ומש־ פחתו לעשות עליה ולחזור לישראל. איתי החליט למכור את עסק קליית הקפה המ־ צליח שהיה בבעלותו. ג'ואן, אשתו, הת־ גיירה בינתיים, ואף הובילה אותו לחזור בתשובה. "לא הייתי מקורב ליהדות לפני הגיור שלה", מספר, "לגמרי התאהבתי מחדש בדת וגיליתי הכל דרך העיניים שלה". איך החלטתם דווקא להגיע לרעננה? "העניין העיקרי מבחינתנו היה מה אנח־ נו מציעים לילדים, וברעננה יש המון מה לתת להם. שמענו גם שברעננה יש המון דרום אפריקאים, גם כאלה שהגיעו מד־ רבן. ההשתלבות פה היא מדהימה. אשתי שלא ידעה עברית כשעלינו - מסתדרת פה יותר טוב ממני". באוקטובר? 7 איך המשפחה הגיבה ב- "ישבנו המומים מול הטלוויזיה ובכי־ נו ממה שראינו. אחרי הזעזוע הראשוני, המשפחה תפקדה מדהים. הבכור שלי אילון באותו היום התקשר לחברים שלו כדי להתחיל להכין סנדוויצ'ים לחיילים. המשפחה של אשתי התקשרה אליה והז־ מינה אותה לבוא לניו זילנד עד שיירגע - אבל ג'ואן לא מוכנה לעזוב את ישראל

שבעת הצורך, יהודים שומרים על יהודים, כי לאף אחד אחר לא אכפת. 2001 "אני זוכר מקרה בולט אחד, שב הייתה את ועידת האו"ם נגד הגזענות בדרבן, שדה פקטו הפכה לכנס אנטי-יש־ ראלי. זה מאוד הפחיד אותנו. הגיע לשם שגריר ישראל בדרום אפריקה, והוא הת־ חיל להרגיש מאוים בכנס, כוח האבטחה של הקהילה היהודית היה צריך להצטרף כדי לעזור לחלץ אותו". איך השפיעה האנטישמיות על הקהילה שלכם?

תמורת כל כסף שבעולם". קפה עולמי

The לאחרונה פתח איתי את בית הקפה , שמתפקד 106 באחוזה Coffee World כבית קפה תוסס במהלך היום - ובר יינות אינטימי במהלך הערב. "אני מאוד אוהב את הקהילה שנוצרה סביב העסק", הוא אומר, "יש לי לקוחות מדרום אמריקה, שוודיה, צרפת, דרום אפ־ ריקה. זה מדהים איך בעיר הזאת אתה יכול לפעמים להרגיש בבית ובחו"ל באותו הזמן". מה יש בבית הקפה שהופך אותו לעו־ למי? "זה היה השם של העסק בדרום אפריקה, וזה היה טבעי בשבילי שאני אשתמש בשם. בסופו של דבר בכל העולם שותים בערך את אותו הקפה בוריאציות שונות. אנחנו מנסים תמיד למצוא דברים מיוחדים מכל רחבי העולם, קפה קון לצ'ה מספרד, קפה קובנו מקובה, תה מאצ'ה מיפן, קפה לאטה מאיטליה – אנחנו כל הזמן רק מנסים לחדש ולהביא את הבשורה בתחום הקפה". מה לדעתך מושך עולים מכל הגלובוס לכאן? "קודם כל קפה טוב. זה הכי חשוב, האיכות. דבר שני, האווירה נעימה, המו־ זיקה טובה, כיף לשבת פה ולהירגע. בבוקר עם כוס קפה או בערב עם כוס בירה. הדב־ רים האלה מתרגמים את עצמם לכל שפה בעולם". ¿

"יש לי לקוחות מדרום אמריקה, שוודיה, צרפת, דרום אפריקה. זה מדהים איך בעיר הזאת אתה יכול לפעמים להרגיש בבית

ובחו"ל באותו הזמן"

איתי וג'ואן. התעקשה להישאר

18

25.7.2025 ˆ ידיעות השרון