השרון 27.12.24

"מצאתי שהריקוד נותן לי את הרוח ואת הכוח לזעוק את הזעקה שלי באיזושהי

מציאות מקבילה למציאות הנוראית הזו"

כרמל במופע מחול

"אסנת אמרה לי 'כרמל את תהיי בסדר'. אמרתי לה אבל כולם אומרים לי שהכול נגמר, והיא ענתה 'ברור לך מה אין, אבל יש גם דלי של

לקרוא פתאום בתנ"ך? והוא אמר לי: 'אמא זה לא בשביל להתחבר למעלה אלא כדי להתחבר למטה, לשורשים, להבין למה אנחנו נלחמים'". כרמל סיפרה על כך באחד הראיונות ברדיו, ובמקרה אחד המאזינים היה הרב ד"ר בני לאו. "סיפרתי שבן השאיר לי אתגר גדול, גם להשלים עם הרבה כעס על למה זה קרה לי וגם לקרוא בתנ"ך כי אני חייבת לעשות את מה שבן עשה". הרב בני לאו שמוביל את חוג התנ"ך , פרויקט של קירוב לבבות ולמידה 929 סביב התנ"ך, האזין במקרה לראיון והח־ ליט ליצור קשר עם כרמל. הוא ביקש ממנה להיפגש. אבל כרמל לא מיהרה. "לקח לי קצת זמן. אמרתי לו בני, תק־ שיב אולי הצטיירתי כמשהו אחד אבל אני לא, אבל הוא התעקש". כעבור זמן מה הם נפגשו ובאותו מפגש הציע לה הרב לאו לרקוד ולספר על בן בבית 929 באירוע של חוג התנ"ך מיזם הנשיא. "היה לנו מפגש קסום, הוא אחד האנשים שבאמת השפיעו עליי מאוד לטובה", מספרת כרמל, "הוא אדם דתי ואני לא. הילדים שלו לוחמים כמו היל־ דים שלי, היה לנו מפגש מאוד מעצים, ואז הוא פתאום אמר 'אם אבקש ממך לרקוד באירוע בבית הנשיא תהיי מו־ כנה?' אמרתי לו, תשמע איפה שאני יכולה לספר על בן, שאנשים ידעו את הערכים של הילד הזה, ולא רק שלו, של כל הדור הזה, אני אהיה'. זה דור שלם שגדל עם תנאים מאוד נוחים להיות אגוצנטריים ולחשוב על עצמם, ולא. הם לא. שני הבנים שלי אמרו לי בשבעה באוקטובר 'לנו לא קו־ ראים, אנחנו הולכים' והם רצו ול־ חמו ואני נשארתי. לא הבנתי אפילו את גודל השעה. הם הבינו ברגע, ויש לנו כל כך הרבה ללמוד מהם". כרמל השיבה לרב בחיוב ומשם זה התגלגל לאירוע מרגש שהתקיים בשבוע שעבר בבית הנשיא, שבו היא ובתה מיקה

יש ואותו תצטרכי ללמוד למלא'"

אסנת וישינסקי ׀ צילום: דנה קופל

אלא להמשיך ולהציל חיי אדם. אז איך נהיה ראויים? נלך בדרכו, נסתכל על האחר. יש אנשים שיותר קשה להם ממני, ויש אנשים שאין להם את האישיות לאסוף את עצמם ואם אני יכולה לעזור במשהו, אפילו בלרקוד כשמישהו אומר לי שעזרתי לו להרים את הראש, אז אני אומרת: 'בן בן נהיה ראויים'. "בן היה חדור מוטיבציה להציל את החטופים. הוא כל הזמן אמר אני מוכן להיהרג רק תנו לי להיכנס. הוא האמין שזו המשימה שלו והלך איתה עד הסוף. הלוואי שהוא לא היה מת, שהוא היה גי־ בור חי, אבל אני מכבדת את ההחלטה שלו כי אני יודעת שבמקומו הייתי עושה אותו דבר. תמיד הערצתי אותו ועכשיו אני מעריצה עוד יותר".

ואני לא יכולה שהם יפסידו פעם שנייה. לכן חיפשתי דרכים איך אני יכולה לה־ תמודד ומצאתי שהריקוד נותן לי את הרוח ואת הכוח לזעוק את הזעקה שלי באיזושהי מציאות מקבילה למציאות הנוראית הזו ומכאן בעצם נולדה ההח־ "ככרמל? באפיסת כוחות טוטאלית, אבל כאמא של בן עם המון המון עוצמה. "יש אמירה שאני לא אוהבת שאומרים לי: 'שנהייה ראויים'. כי הרבה אומרים את זה וממשיכים בחייהם. בן לא חשב על עצמו. הוא היה יכול לחיות חיים מאוד הוא התעקש 669 נוחים אבל כלוחם להיות במקומות הכי מאתגרים בצבא. התעקש ביום האירוע לא לצאת מעזה לטה לחזור לבמה". איך את מרגישה?

על הבמה בבית הנשיא הבקשה של הרב בני לאו במהלך השבעה הגיע אל המשפחה הנהג של 'האכזרית' שהיה עם בן בעזה. הוא הביא איתו תמונות של בן מהמילואים, מאושר, מחייך ומחזיק בידו ספר תנ"ך, עם הנשק עליו בתוך ההריסות של עזה. בתנ"ך החל בן לקרוא בתקו־ פת המלחמה וזה מאוד הפתיע את הוריו. "אנחנו משפחה מושבניקית חילונית אדוקה, תנ"ך בשבילי זה אפי־ זודה מהבגרות בבית הספר, ובאחת ההפו־ גות של בן, שאלתי אותו, מה גורם לך

19

ידיעות השרון ˆ 27.12.2024