השרון 3.3.23

אותך. מגיע ילד והוא ער ואני רוצה שת ־ דברי איתו'. עדיין לא עודכנו מהשטח מה מצבו או מצב האבא. "כל הרופאים של מיון ילדים חיזקו אותי וזה היה רגע מאוד קשה לראות את הילד נכנס ובוכה לצד המיטה של אביו שנמצא בהלם מוחלט ומבולבל - כש ־ לשניהם הצוואר מקובע והם לא יכולים לראות האחד את השני. התחלתי לדבר איתם והצלחתי להרגיע גם את האבא וגם את הילד. בשלב מסוים חיברתי להם בין הידיים והם אחזו האחד בשני, נרגעו ולא עזבו. "ברגע שהמטופל מרגיש שותף לסי ־ טואציה ובשליטה, הוא משתף פעולה ויש היענות טובה יותר לטיפול. בעקבות כך, בשנים האחרונות אנחנו הליצנים נכנ ־ סים לחדרי ניתוח ואנו נמצאים שם כחלק בלתי נפרד מההכנה לניתוח להורים ולי ־ לדים, לבדיקות האולטרסאונד ועוד". גם באמבולנס לא רק בבין כתלי בית החולים מתנדבת פני, אלא לפעמים, ובמקרים היותר מר ־ גשים, גם מחוצה לו. "אחד הפרויקטים המקסימים שלנו בעמותת רופאי חלום הוא ה'ליצנבולנס' שדרכו אנו מגשימים משאלות לילדים שמתמודדים עם שגרה לא פשוטה של חולי. לא פעם המשאלות האלו מעניקות לא פחות למשפחה של הילד, לאחים שלעיתים מקבלים פחות תשומת לב וההורים שצריכים רגע אחד של הפוגה. "אחת ההגשמות שריגשו אותי במיוחד הייתה של ילדה שסובלת ממחלה גסט ־ רואנטרולוגית והייתה מאושפזת אצלנו קרוב לשלושה חודשים עם חולשה אדי ־ רה. הצוות הרפואי, הסיעודי, של המרכז החינוכי ואנחנו ממש בינינו לה מעין ממלכה משלה באותם חודשים והיא נכנסה לכולנו ללב. כששאלתי אותה מה החלום שלה היא פתחה את העיניים היפות שלה ואמרה 'אקסטרים'. מתוך החולשה היא מצאה את הכוח לחלום הכי גדול שאפשר ואכן מספר חודשים לאחר מכן כשהפתענו אותה ויצאנו לסנפלי ־ נג במצוקי שילת, היא היתה הרוח החיה של היום הזה, זה הרגיש כמו היום הטוב "לפני מספר שנים עברתי תקופה אישית מורכבת. אחד הדברים שהצילו אותי היה לקום כל בוקר לעבודה עם המאושפזים בבית החולים. לכל בית חו ־ לים, או מרפאה שבהם אני עובדת, יש את הייחוד שלו ומקום בלב, אבל בעבורי מאיר הוא הבית, כאן גדלתי, התפתח ־ תי והפכתי למי שאני והאנשים פה הם משפחה גם ברגעים קשים. כשאני נכ ־ נסת עם האף האדום לבית החולים, אני זוכה לקבל מיד בחזרה אינספור חיוכים, ולי נשאר לחייך בחזרה והלב כבר מר ־ גיש הרבה יותר טוב. אני באמת מאמי ־ נה שיש רגעים שאי אפשר לשנות את הסיטואציה, אבל אפשר לשנות את זווית ההסתכלות, וזה מה שאנחנו הליצנים הרפואיים עושים כל הזמן גם פה לילדים ¿ וגם בחיים הפרטיים שלנו". ביותר בעולם לכולנו". אין לך רגעים קשים?

צילום: שקד כביר | צוות הליצנים של מאיר

הליצנים של 'מאיר'

בבית החולים מאיר פועלים שבעה ליצנים רפואיים המו ־ כרים בשמותיהם לוליפאפ, פופיק, בורקס, טילה, פוליפ, ליפה ופיפי. "כולנו פועלים מתוך שיתוף הפעולה הנפלא של 'עמותת ידידי מרכז רפואי מאיר' ו'עמותת רופאי חלום' ואיפה שיש ילדים, אנחנו שם. מיון ילדים, מחלקת ילדים, טיפול נמרץ ילדים, חדרי ניתוח, כירורגית ילדים, מחלקות עיניים, אשפוז יום ומרפאות, גסטרואנטרולוגיה ילדים, וזמינים להתייצב בכל מקום אליו אנחנו נקראים", מספרת פני חנוכה. "כחלק בלתי נפרד מביסוס התחום אני גם מעבירה הרצאות לסטודנטים לרפואה ולסיעוד על ליצנות רפואית וגם משתפת בכלים מהתחום בהם הם יכולים להשתמש. ביחד עם קולגות נפלאות שלי בנינו קורס המיועד לצ ־ וותים רפואיים על 'רפואה, ליצנות ומה שביניהם' שייפתח בחודש מאי הקרוב בטכניון", היא מספרת בגאווה. "במהלך שנות עבודתי גם פרסמתי ספר מקצועי על שילוב ליצנים רופאיים בפרוצדורות רפואיות". פני מוסיפה כי "היינו הראשונים ב'מאיר' ששילבו ליצנים רפואיים בפרוצדורות רפואיות. לא פעם נשלחתי לצדו של פרופ' יוסף עוזיאל, מנהל ראמוטלוגיה ילדים, להר ־ צות וללמד צוותים בבתי חולים בחו"ל את המתודולוגיה שבנינו אצלנו. במאיר נערך המחקר הראשון של השפעת הליצנות הרפואית בפרוצדרות רפואיות שפתח את הדלת לחדר הטיפולים לליצנים הרפואיים". ¿

צילום: דוברות בית החולים

פני ומנהלת סיעוד טיפול נמרץ ילדים, אורנה הדרי, בטיפול בילד

ידיעות השרון ˆ 3.3.2023 25