הצפון כרמיאל 12.01.24

/ דורון סולומון /

המחאה נגד הממשלה התחדשה ביום שבת האחרון. אמנם לא במעוזה הרגיל בקפלן, אלא צפונה משם, בחיפה, עם אלפים שצעדו לאורך שדרות מוריה וקיימו עצרת בצומת חורב. בין הנואמות בעצרת הייתה הסופרת צרויה שלו, שקראה להשבת החטו־ פים, השמיעה ביקורת חריפה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם טענה שיש לחזור להפגנות המחאה בתל אביב, וב־ שאר המוקדים בארץ. ואז היא עלתה להתקפה חריפה במיוחד: "לפני שנה יצאנו לרחובות ולכיכרות למחות נגד ההפיכה המשטרית שאך זה הוטחה בפרצופינו. חודשים ארו־ כים הזהרנו וביקשנו, זעקנו והתרענו, התפללנו והתחננו ולא שעו לנו. היכן הייתה ההססנות המפורסמת של נתניהו כשכפה עלינו את ההימור המסוכן הזה, כשהפקיר אותנו לתוצאותיו האיומות? כמה היסס מול חמאס ואילו עלינו, אז־ רחי ישראל, התנפל כאחוז אמוק, ועוד התיר לשותפיו לעשות בנו ככל העולה על רוחם. אנחנו, אזרחי הארץ הזאת, היינו האתנן שנתן להם כדי שיאפשרו לו להישאר בשלטון". מלחמה גורלית בדבריה בעצרת קראה שלו לנתניהו 'לשחרר את העם מלפיתתו': "אפילו עכשיו אחרי האסון המחריד אליו הוביל אותנו, נתניהו אינו מוכן להרפות. לא מן המדינה ולא מן ההפקרות", אמרה. "האתנן הוא יומיומי. אפילו בעיצומה של מלחמה גורלית שעדיין איננו רואים את סופה. "אבל גם אנחנו לא נרפה מן הקריאה - שחרר את המדינה שפעם אהבת. תראה מה עוללת לה" תקפה בחמת זעם, "במ־ קום לשמור עליה כעל היקר שבאוצרות החלשת אותה במריבות מיותרות, פגעת ביודעין בביטחונה למרות שידעת כמה רבים מבקשי רעתה, עד שהפקרת אותה לגרועים שבאויבים. "בתום השנה הנוראה בתולדותינו אנחנו קוראים – לך! עזוב אותנו!" לטענת הסופרת הידועה, ההפקרות בממשלה נמשכת: "ביזת התקציב, המ־ תקפות על הרמטכ"ל, השיקולים הפולי־ טיים המזוהמים. לא כשנראה שסיומה של המלחמה מפחיד אותו יותר מאשר המחיר הנורא שתגבה הימשכו־

ימיט עלינו שואה נוספת. חובה עלינו לקרוא להפלת הממשלה ולקיום בחירות עכשיו", זעקה, תוך כדי כך שהיא מתכ־ וונת, כאמור, שיש להחזיר את המחאות בתל אביב, בחיפה ובשאר האזורים בהן היא התקיימה עד למלחמה. רסיסים מתנפצים לעצרת בחורב הגיעה שלו מביתה בשכונת דניה. אחרי שנים בהן התגוררה בירושלים, ואף נפצעה בפיגוע אוטובוס , החליטה לעבור לחיפה עם בן 2004 בשנת זוגה, הסופר איל מגד. איפה תפסה אותך "השבת השחורה"? "הייתי במיטה עם קורונה באותה שבת. בשעה הראשונה עוד קיוויתי שמדובר בה־ זיית חום. כמו כולנו הייתי המומה ומזועז־ עת. כבר במוצאי שבת התחילו להגיע בק־ שות לראיונות מכלי תקשורת בחו"ל. מאז אני מתראיינת בכל מקום אפשרי וכותבת מאמרים לעיתונים בחו"ל כדי להסביר את הצד שלנו. בהתחלה הייתה כלפינו אמפ־ תיה אבל מאז לדאבוני המצב הולך ומיד־ רדר וצריך שוב ושוב להזכיר מה קרה כאן. "אין לי קרובים בין הנפגעים והמפונים אבל ברור שאני מרגישה קירבה ואבל ושותפות גורל מלאה עם כל מי ששילם את המחיר הכבד. נענית לכל פנייה לעז־ רה. בכתיבה או בכל דרך אחרת". מה היו התחושות באותה שבת ומה השתנה בזמן שחלף? "בשבת המחרידה ההיא הכל התנפץ ומאז רק נשבר לעוד ועוד רסיסים. חלחלה וזעזוע ותדהמה ואי אמון. ובעצם עוד לא ידענו כלום כמעט על מימדי האסון. עוד היינו תמימים. עד היום זה בלתי נתפס, ההפקרה הזו שהולכת ונמשכת. בעיקר כלפי החטופים". עד כמה את עוקבת אחר החדשות ומ־ עורבת בנעשה? "אני עוקבת מאוד באינטנסיביות. מעו־ רבת במה שאפשר. מרגישה שאלה ימים 64 קריטיים ואסור להרפות. אני כבר בת וזו התקופה הכי גורלית שחייתי בה. חשוב לי לעקוב ולעשות כל מה שביכולתי. אם זה להתראיין לטלוויזיה האוסטרית או לא־ פות עוגות לחיילים, או להשתתף במפג־ שים של יהודים וערבים". את בקשר עם משפחות חטופים? מגי־ עה לעצרות והפגנות? "אין לי קשר ישיר עם המשפחות של החטופים. דיברתי בכיכר הח־ טופים בחנוכה, בעצרת של נשים עושות שלום, וכמובן שקראתי לעשות הכל כדי לשחרר אותם בדחיפות עליונה. הייתי פעילה

שלו. פעילות מאחורי הקלעים לשחרור צילום: | החטופים שרון צור

מספיק. זה יהיה פצע נורא בלב של המדינה הזו אם ניכשל במשימה הק־ דושה של שחרורם". המחאה מתחדשת אך נתניהו לא ממהר להתפטר. "ההיאחזות של נתניהו בשלטון גם אחרי האסון המחריד שקרה במשמרת שלו ובאחריותו המלאה היא בושה וח־ רפה, אבל זה כמובן לא מפתיע. המ־ חאות צריכות להתחזק עד שהוא לא יוכל להיראות בשום מקום. לא יעלה על הדעת שיישאר בשלטון אחרי שהוביל אותנו לאסון הזה. אני מא־ מינה שהוא יילך איכשהו. או שכמה מחברי הקואליציה יאזרו אומץ סוף סוף לעשות מעשה פטריוטי. או שבן גביר יפיל את הממשלה באחד הצמ־ תים, אחרי שגנץ ואייזנקוט יפרשו". כינית את הטבח בדרום 'שואה'. "אין ספק שמדובר באסון הגדול

שמיע קול זעקה, מעוררת את כעסה של שלו. "הדברים ששרה נתניהו אמרה הם בלתי נסבלים, כמו הרבה ממה שקורה כאן", היא אומרת. "ברור שהמשפחות צריכות לזעוק. ברור שזו המשימה הכי חשובה והכי קריטית כרגע. לדעתי זו הייתה המשימה הכי דחופה מהרגע הראשון. נחוצה כאן תעוזה ויצירתיות ואנחנו לא עושים "סבתא שלי חוותה פוגרום בילדותה ובעקבותיו נשבעה לעלות לארץ. היא .1912- הגיעה לכאן ב מזעזע שקצת יותר ממאה שנה אחר כך התחולל כאן הפוגרום הזה"

תה המיותרת. לא כשהוא עלול לנצל את המלחמה הגורלית הזו כדי להציל את נפשו". שלו מוסיפה כי עוד לא היתה שעה בתולדותינו, שבה היה צורך דחוף יותר בהחלפת

מאחורי הקלעים במאמץ של אנשי תרבות לסייע לשחרור הילדים דרך קשרים בינלאומיים". תנו להן לזעוק קריאתה של שרה נתניהו למשפחות החטופים, שלא לה־

השלטון. "נתניהו הוא האחרון הראוי להנהיג את העם בזמן הזה. נתניהו מסכן את קיומנו. חובה עלינו למ־ חות ולהתנגד בכל האמצעים הבלתי אלימים העומדים לרשותנו בטרם

שלו. "אם נכשל בשחרור החטופים זה יהיה פצע בלב צילום: | " המדינה אלעד גרשגורן

16

12.1.2024 ˆ ידיעות הצפון, כרמיאל