חדרה 04.05.22

מ.פרסומי

שרית רואה היום את המחר

חיזוי מפתיע ובמידה מסוימת מצמרר (בפרט לאלה הנקלעים לראשונה למפגש כזה) ניתן על ידי שרית, המהווה מוקד עלייה לרגל לכל אלה החפצים לדעת את העתיד, אלה המבקשים למלא ליבם תקווה וסקרנים גרדא. ראיית הנולד מתאפשרת למול כל אדם בדרכים רבות: קריאת מחשבות, בחינת חודש הלידה והשפעותיו, קשר בין צבעים, קריסטלים ועוד. שרית נעזרת בעבודתה בקלפים ובקריאה בכוס קפה, דרכם היא הלכה למעשה מתקשרת עם עולמו של האדם היושב מולה. עבור שרית מהווים אמצעים גשמיים אלה מעין מסך צפייה שעליו היא מקרינה לעצמה חלקים מהותיים בחייו של האדם. בשיחה עמה שרית מתארת אף את יכולתה לראות, כמו מוקרן לפניה סרט, עובר המתהווה בבטן אמו ואף את איכות התפתחותו, תקינות. בהליך התקשור המתבצע על ידי שרית באפשרותה לספר לאדם המבקש לדעת, אודות חלקים שונים בחייו: בריאות גופנית-מנטלית, חיי אישות, ילודה, עסקים, מקום עבודה ועוד. שרית במהלך התקשור מעלה מידע מגוון. חלקו מנבא את הטוב ביותר, חלקו מידע אודות רעה קרבה, אולם תמיד שרית תשאל את האדם מה ברצונו לדעת, אם מה ביכולתו להתמודד ובמידה ואדם יבחר לשמוע גם את הקשה מכל, היא תדע לומר זאת בהמון רגישות וחום. במקרים רבים היא תוכל אף להציע, שוב באמצעות תקשור מנחה, את שמוטב לאדם לעשות. דוגמא נפלאה לכך הנה אודות אישה שהתקשתה להרות ושרית הנחתה אותה לגשת לעזרה רפואית לרופאים שחזתה כי אכן יוכלו לעזור לה. אותה אישה הרתה ובחודשי הריונה המוקדמים, בעקבות בדיקות רלוונטיות הורו לה לגשת להפלה. האישה שבה לבקר את שרית וזו שכאמור ביכולתה לראות את העובר המתהווה המליצה לשוב ולבחון את העניין שוב באמצעות רופאים רלוונטים, שכן בחזיונה בריאות העובר הייתה מובטחת. האישה פעלה שוב בהמלצת שרית וכיום הנה אם לילד. כמה צער מיותר נמנע על ידי מפגש זה בין האישה לשרית. דוגמא נוספת המלמדת עד כמה רלוונטית היא הידיעה מראש הנה מתחום הזוגיות. בחייה בעודה רווקה, התקשתה מאוד ליצור קשר 40 – דלית שהתקרבה לשנת ה עם בני המין השני. היא התקשתה לתת אמון ומצאה את עצמה מתפשרת בדברים מהותיים מידי. לחייה שב בחור איתו הייתה בקשר בעבר וניראה היה שכעת, בפעם השנייה הדברים הולכים טוב יותר... לפחות בתחילה. דלית הרגישה שמצד אחד היא נכונה להתפשר ומצד שני אותה התפשרות מלווה בחששות כבדים. דלית פנתה לשרית, אותה הכירה ממפגשים בעבר אשר היו מעין גלגל הצלה ותקווה לעתיד טוב יותר עבורה. שרית בחנה את המתרחש בחייה של דלית בדרכיה שלה ויעצה לה לעזוב את הקשר הנוכחי שכן לא יצמח ממנו הדבר לו דלית מצפה. היא הוסיפה כי היא רואה בעתיד הקרוב, תוך שלושה חודשים, מפגש בין דלית לבין בחור שיתפנה עבורה ויהפוך להיות מהותי בחייה. דלית ניסתה להבין את המושג " התפנה" אולם שרית אמרה שהיא מת ־ קשה לראות מה הן הנסיבות אך היא רואה כי כעת הוא לא פנוי למפגש. כעבור שלושה חודשים דלית יצאה למסיבה שחברה לחצה עליה להצטרף ושם היא שמה עינה על בחור שמהרגע הראשון שבה את ליבה. אותו בחור איבד את רעייתו חודשים לפני המפגש בין השניים. נכון להיות הם נשואים ובדרכם 4 – במחלה קשה כ להרחיב את המשפחה. דלית אינה מתפשרת. ולבסוף סיפור המשלב בתוכו מהתחום האישי והעסקי. איש עסקים שנהג לבקר מידי פעם אצל שרית הגיע לפגישה נוספת על מנת לבקש את ברכתה לעסקה גדולה שהוא ושותפו לעסקים מזה זמן רב עמדו לסגור עם גורם שלישי נוסף. בהליך התקשור שרית העלתה כי שותפו לעסקים מנהל מזה זמן מה רומן עם רעייתו. איש העסקים התקשה להאמין. הוא בחר לשכור שירותי בילוש ומצא כי מה ששרית ראתה היה נכון. אותו איש עסקים פרק את השותפות ובהמשך שיקם את קשרי המשפחה. שמחות, מפגשים, מפחי נפש ואכזבות הנם חלק מחיינו. ידיעה מראש מביאה לא פעם לקידום עינינו. ניתן באמצעות ידיעה עתידית לקדם את הטוב העתיד להתרחש ולמנוע את הרע מכל. שרית בסגולותיה הייחודיות הנה כלי ממשי בידי כל המעונין לפענח את חיינו העתידיים. למול התרחשויות שונות בחיינו ובחינה חוזרת ונישנת של דרכי התמודדות של כל אחד מאתנו, נראה כי נדרשת המון רציונאליות וחשיבהבהירהוריאליתלפתרוןוהתמודדותעםקשייםואףשמחות. אין ספק כי אותה רציונאליות הנה אבן יסוד לחיים נכונים, אולם למולהנראהכירביםמאתנוזקוקיםלעידודופיקוסמאדםשביכולתו לחזות ולנבא את העתיד להתרחש. שילוב בין שני אלה הנו מנצח. , קומה ד', נתניה 10 סמילנסקי רח' 09-8620393 :' לתאום פגישה עם שרית טל

מסע ישראלי

אזור המלונות באילת "יש את אילת ויש את שאר הארץ. אנחנו חיים כאן בסוג של בועה. מנותקים. מצד אחד יפה כאן, העיר מקסימה והחיים זולים וטובים, אין מע"מ, אין רמזורים, מעט פקקים, ומנגד חייבים להתפשר, כי יש כאן המון חסרים. למשל בתחומי הרפואה והתרבות. אנחנו גם רחוקים מהמשפחה המורחבת ולפעמים גם מהילדים שעוזבים. אי אפשר להיות ספונטנים ולקפוץ למרכז הארץ או לצפון, כי הכל רחוק" (מתוך הפרויקט) ירדן: "לכל מקום יש את האפיון הדרמטי שלו. לפעמים האפיון הזה מתבטא בשפה. המילה ספונ ־ טני חזרה באילת בכל המפגשים שלי. ספונטניות לא קיימת שם. זה בוודאי משפיע על כל אורחות החיים וההתנהלות של האנשים".

דבר קלטתי את המקום שלהם". על מה למדה בכל מקום ירדן פחות רוצה לדבר. "אפשר לנסח המון תו ־ בנות מהפרויקט – חברתיות, כלכ ־ ליות, דתיות, מגדריות. אני משאירה את החיתוכים למי שבוחר לראות את הפרויקט. המסע הזה גורם לי אושר. בישראל מנסים כל הזמן להוביל אות ־ נו להיות רק ליד מי שדומה לנו. ומי שלא דומה לנו הרבה פעמים זה מית ־ רגם אצלנו ל'בוגד', 'חלאה' וכו'. אני חיפשתי במפורש את מי שלא דומה לי. אני רוצה לפגוש מורכבויות, אני לא רוצה עוד כמוני. יש לסארטר את המ ־ שפט 'הזולת הוא הגיהנום'. בשבילי זה לא נכון וככל שאני מגיעה למקומות ככה אני רוצה להכיר יותר את המרחב שלנו. והכי הייתי רוצה שאנשים יירצו להכיר, שייצאו למסעות גילוי". בכמה מקומות עוד תהיי? "שאלה שאין לי כרגע תשובה עליה. אני רוצה להיות בכל סוגי היישובים וצורות החיים. עדיין לא הייתי למשל ביישוב בדואי או חרדי. לא הייתי ביישוב שכולו נוצרי ויש עוד. אני מע ־ ריכה שאני אזדקק לפחות לעוד שש שנים". ככה זה, מסע שמתחיל כשזוג משק ־ פיים הולך לאיבוד מוביל בסוף ליכולת להעמיק מבט וגם להישיר אותו לה ־ רבה חלקים של המציאות שקודם, גם עם המשקפיים, בכלל לא היו פתוחים או גלויים או נמצאים בהכרה. חלק קטן מהמבט הזה שלעיתים הוא מראה עדינה ומחוספסת, ובכל מקרה אנושית ומקורית, על ישראל, מופיע כאן. הפ ־ רויקט המלא (והגדל כל הזמן) באתר של נורית ירדן. https :// www . nurityarden . / com

מכון וולקני, על הקשיים בדרך הארו ־ כה, המאמצים הגדולים והאכזבות. ופתאום ראיתי אותו בטלוויזיה אחרי שהוא הצליח. זה ריגש אותי". אז כמה אנחנו דומים, הישראלים? "הייתה לי מחשבה כשרק התחלתי שאני אמצא מרחב אנושי הרבה יותר הומוגני ממה שבאמת קיים. וגם גיליתי שזה לא רק שאני לא מכירה מספיק או בכלל צורות חיים אחרות משלי. כולנו לא מכירים. הצפון לא מכיר כל כך את הדרום. הדרום לא מכיר את הצפון. גם את תל אביב לא מכירים. אני מקווה שלא רק אצלי נשברו סטריאוטיפים וסטיגמות במהלך המסע הזה אלא שגם אנשים למדו לראות שתל אביב היא לא בועה, שאין באמת דבר כזה 'מדינת תל אביב'". את שואלת את האנשים שאת פוג ־ שת שאלות פוליטיות? "לא. יש כמובן מקומות שטומנים בתוכם קונפליקטים פוליטיים כמו למשל קיבוץ ברעם שיושב על אד ־ מות פלסטיניות, אבל אני לא שאלתי שאלות פוליטיות במובן הזה. אני גם לא מכוונת לשום מקום ספציפי. אני שואלת על המקום עבורם ואנשים אומרים את מה שבליבם. יש לי כמובן דעות פוליטיות, אבל בפרויקט הזה ני ־ סיתי להתרחק מעצמי, לשים את עצמי בצד כמה שאפשר ולהיות הכי פחות שיפוטית שאני יכולה. אמרתי להם, אבל קודם כל לעצמי, שבאתי כדי ללמוד מהם על המקום, לא כדי לה ־ שמיע להם את דעותיי. אחרי כן כמו ־ בן יצאתי לצלם. אני לא יכולה באמת לברוח מעצמי. הצילומים הם המבט שלי על המקום, אבל אני מצלמת אחרי שפגשתי את האנשים. לדברים שלהם בכל זאת היה משקל באיך בסופו של

4.5.2022 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 26