חדרה 07.02.25

"שכולם יסתכלו עלינו, זה לא מזיז לנו"

למה בחרה לקרוא לספר שלה 'על קצות האצבעות', איך מגיבים ברחוב כשרואים אותה עם בעלה ישראל ספיר חיים, מחנכת ומורה לתיאטרון, היא נמוכת הקומה הכי גבוהה ‰ ועם הילד יאיר, ומה דחף אותה קדימה "פעם הייתי נפגעת מאנשים, היום אני כבר לא רואה אף אחד ממטר, תרתי משמע" ‰ שתכירו

אשר אטדגי / הרבה יותר בטוחה "היום אני ושלמה עם מי שאני, אני כבר לא מת־ ביישת. אני ובעלי ישראל, שהוא אהבת חיי והנשמה הכי גבוהה שאני מכירה, הולכים יחד ברחוב כאילו אנחנו במופע ושכולם יסתכלו. זה לא מזיז לנו, רק נמצא איתנו, זה 6 כשיאיר בני בן ה צורם לי ואני חושבת 'איך הוא מרגיש עם זה, האם זה משפיע עליו והוא לא מראה את זה?, אולי אנחנו מביישים את הדבר הכי מופלא שקרה לנו'". ) מנתניה 34 אז תכירו את ספיר חיים ( שהוציאה לפני שבועיים את הספר "על קצות האצבעות'. היא נשואה לישראל, נמוך קומה גם הוא, ולשניים יש את יאיר, ילד רגיל ומתוק: "שכל הזמן חושב איך הוא יכול לעזור לנו". "בחרתי אחרת" דומה שאין אישה שמחה ומאושרת ששוחחנו איתה בשנה האחרונה כמו ספיר, מחנכת ומורה לתיאטרון מנ־ תניה. בספרה היא מתארת בחינניות קולחת את את סיפור חייה המופלא: ילדה קטנה, הנמוכה היחידה במשפח־ תה, שאביה הביולוגי עזב אותה בגיל שלושה חודשים, והיא נשארה עם אביה החורג "שהוא הרבה יותר מאבא בשבי־ לי, הוא הנשמה והחיים שלי". היא מס־ פרת על המשברים והרצון להיות כמו כולם. "טרפתי את החיים, במועדונים ובמסיבות, עברתי הכול", על החזרה בתשובה, ההיכרות עם ישראל נמוך הקומה, "אני בכלל רציתי להתחתן עם גבוה, והיו לי כמה כאלו, אבל בסוף מצאתי את שאהבה נפשי", על טיפולי ההפריה שהביאו לעולם את יאיר, על בעיות הבריאות, "עברתי הרבה מאוד ניתוחים", וגם הרצון להביא ילד נוסף לעולם.

בעברי. עברתי הכול, טרפתי את החיים במועדונים ומסיבות, לא ויתרתי על כלום, אבל בכל זאת, השקט והביט־ חון שבאמונה בקב"ה נותן הסתכלות אמיתית ונוקבת על החיים ועל נפש האדם". איך הכרת את בן זוגך? "הכרנו דרך אתר שידוכים. החלום שלי היה להתחתן עם בן אדם רגיל. אחרי שאני וישראל הכרנו, יצאנו תקופה והיו לי המון קונפליקטים עם עצמי. 'האם אני רוצה נמוך קומה כמו־ ני', 'למה לא לצאת עם נמוך קומה, הרי אני כזאת'. מצד שני זה כמו להסתכל במראה על המגבלה שלך. בסוף נפר־ דנו, והתחרטתי. ישראל בהתחלה לא רצה לחזור. כשהכרתי אותו הוא היה בן . אחרי שנפרדנו 21 , אני הייתי בת 29 הייתי בלימודים לפני התואר בחינוך והוראה. ואחת המרצות הייתה גרושה שניסתה לסדר לי שדכניות. היא נתנה לי כמה מספרים. "התקשרתי לשדכנית הראשונה, הצ־ גתי את עצמי. ואז השדכנית אומרת לי 'בואי נראה מה יש לי פה. טכנאי מוצרי חשמל בשם ישראל חיים'. לא האמנתי. אמרתי לעצמי שזה מלמעלה. רציתי שנחזור. ישראל אמר לי שאם אני כל כך רוצה, אז ארבע פגישות - ומתחת־ נים. היום הוא האהבה הכי גדולה שלי בחיים". אבל ספיר רצתה עוד, היא רצתה ילד. שבע שנים ארוכות עברו ישראל וספיר טיפולי פוריות בהפריות חוץ גופיות. "בעצם עשינו את הטיפולים על מנת לבודד גן, כדי שלא ייצא קומפקטי וח־ מוד כמונו. יאיר הוא ילד רגיל לגמרי, הוא כל הזמן חושב איך הוא יכול לסייע לנו, ואנחנו מנסים להעניק לו ביטחון, כי אותנו כבר לא מרגש מה החברה חושבת, אבל לפעמים כואב לנו עליו, אז אנחנו בונים לו את החוסן הנפשי, שלא יתבייש, שיהיה חזק כמו אמא ואבא. אנחנו גם רוצים להביא עוד ילד לעולם. "בעצם זה המסר שלי לא רק לילד, אלא גם למי שקורא את הספר, לת־ למידים שלי ולכל מי שרוצה לשמוע. לעולם אל תעצרו את עצמכם ואל תתנו לאף אחד לעצור אתכם. המטרה היא בידכם, אתם בשנייה יכולים לה־ שיג אותה באמונה ובביטחון. תזכרו - ללכת כנגד כולם, ולעשות את הטוב אם לי זה הצליח זה ביותר בשבילכם. יכול להצליח אצל כולם". ¿

ספיר, ישראל ויאיר. | " "טרפתי את החיים צילום: יאיר שגיא

"היו לי את כל הסיבות ליפול ולהתייאש, אבל תמיד בחרתי אחרת והשתדלתי להתמודד ולתת את המקסימום בגבולות היכולת שלי"

רואה אף אחד ממטר, תרתי משמע. בניתי מאוד את הביטחון, כמובן בז־ כות ההורים שלי, שהם העוגן שלי לכל דבר. היו נקודות שבירה, ברור. אנשים מרימים גבה על הנראות שלנו, הכול טוב. תשתו מים קרים, יעבור לכם. על כל אחד שמרים גבה, יש אחד שמתפעל על מה שהשגנו. לאנשים קשה לקבל שוני. זה לא יפה להם בנוף. למרות שאני מהממת". ואיך מסתדרים בבית? "אני חיה בבית של גבוהים, זה לא פשוט, אבל זה קטן עלינו". ישראל שלה בנסוף לקשיים הנפשיים, היא עברה גם ניתוחים רבים: "אני כולי חלקי חי־ לוף, פשוט הרכיבו אותי מחדש, לקחו חלק ועוד חלק", היא צוחקת, "המנת־ חים קיבלו פיג'ו חבוטה, והוציאו משם שנה היא חזרה 14 מרצדס". לפני כ בתשובה: "האמונה נותנת כלים לה־ תמודדויות עם אתגרים לא פשוטים. אבל אני לא דוסית, אני גם חילונית

מאוד חינוכי, שמיועד לכל מי שחווה משברים ואתגרים, פיזיולוגיים או נפ־ שיים, איך אף פעם לא להרים ידיים. היו לי את כל הסיבות ליפול ולהתייאש, אבל תמיד בחרתי אחרת והשתדלתי להתמודד ולתת את המקסימום בגבו־ לות היכולת שלי. לכל מקום שרציתי הגעתי בכוח ובמאמץ רב ולכן בחרתי לקרוא לספר 'על קצות האצבעות'". "נולדתי בבני ברק כילדה הקטנה למשפחה 'גבוהה' ורגילה. הקשיים שלי

"עשינו טיפולי הפריה על מנת לבודד גן, כדי שלא ייצא קומפקטי וחמוד כמונו. יאיר הוא ילד רגיל לגמרי. אנחנו בונים לו את החוסן הנפשי, שלא יתבייש"

כנמוכת קומה פגשו אותי כל הזמן. אם זה כשהייתי קטנה אז מבטים, שאלות, צח־ קוקים. וזה המשיך, גם איתי וגם עם בעלי, בכל מיני מקומות, בקבלה למקומות עבודה למשל. אלה קשיים פיזיים וחב־ רתיים. פעם הייתי נפגעת מאנשים, הייתי בוכה ממש, היום אני כבר לא

נתחיל מהסוף. מה הביא אותך לכתוב ספר על חייך? "הכתיבה היא כל העו־ לם שלי, הרבה יותר קל לי להתבטא ולהוציא את כל העומק בכתיבה, זה נשמע די מצחיק, כי אני מחנכת, מורה לתיאטרון, מרצה, אבל זו האמת. החיים שלי הם מגי־ רה על מגירה, הרבה רבדים, הרבה אתגרים, והצלחתי לע־ מוד בכולם. ויש בזה גם מסר

הספר. "הכתיבה היא כל עולמי"

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה: michtavim@yedtik.co.il ראשון לציון 1 נח מוזס "ידיעות נתניה חדרה":

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

09-8625550 טל' מודעות ומנהלה: 6343234־04 פקס מודעות ומנהלה: 03-6898430 טלפון מערכת:

9

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 7.2.2025