חדרה 11.10.24

שחר ז"ל עם האמא ליז וחגית צילום: פרטי |

חגית גולן גורמן, מהבעלים של מועדון הגלישה בחוף ארגמן בנתניה, איבדה את אחיה שחר בן נעים ז"ל חודשיים לאחר ‰ במסיבת הנובה מותו החליטה להקים סדנאות גלישה בשילוב שיחות עם מטפלים ופסיכולוגים למשפחות שכולות ושורדי הטבח לזכרו ולא רק: המועדון מארח בכל יום שישי ‰ לוחמות, לוחמים ומילואימניקים לשיעורי "הבטחתי לאמא שלא ‰ גלישה בחינם ישכחו את שחר, ככה אני משאירה אותו חי בלבבות של האנשים" הים נותן להם כוח האחות השכולה והסדנה לניצולי הנובה:

מירית גולן // צילום: יאיר שגיא

שלא ישכחו "הבטחתי לאמא את שחר. כמה שהכירו אותו בחייו, אין מי שלא יכיר אותו עכשיו". כך אומרת השבוע חגית גולן גורמן מצור משה שאיבדה את אחיה שחר בן נעים במסיבת הנובה הקטלנית, וכמעט מיד החלה להנ־ ציח אותו במועדון הגלישה 'בלו ביי סאפ אנד סרף', שהיא מנהלת יחד עם חברתה מעין גנור, בחוף ארגמן בנתניה. במסג־ רת זו מתקיימות סדנאות גלישה בשילוב שיח עם מטפלים ופסיכולוגים לנפגעי הנובה ומשפחותיהם אליהם מגיעים שו־ רדי נובה ומשפחות שכולות מכל רחבי הארץ. העמותה לזכרו 'אור השחר העולה' ופעילותה כבר מוכרת על ידי הביטוח הלאומי, יש גם שיתופי פעולה עם 'יד לבנים', וכיום היא מצויה בתהליך דומה מול משרד הביטחון. "התמונות של שחר נמצאות בכל מקום ואני מחלקת מדבקות שלו. באחת הפעמים עשינו מעגל גול־ שים להנצחתו והתגובה הכי יפה שקיב־ לתי עד כה, היתה מאבא שכול שאמר לי 'גם אני מנציח את בני, אבל לעולם לא אשכח את שחר'", אומרת האחות חגית ), גרושה ואמא לשניים. 45( אהבה אינסופית ("קשר שאי אפשר להסביר") הקשר בין שני האחים היה הדוק מאד ולדבריה כך גם היה הקשר בין שחר ז"ל ) לבין אמו ליז: "שחר מאד אהב את 42( המשפחה, הוא היה מגיע לארועים מש־ פחתיים ומביא איתו מן הילה כזו. בינו ובין אמא היה קשר חזק שאי אפשר להס־ ביר במילים. כאילו היא לא ניתקה אותו מחבל הטבור. גדלנו הוא ואני עם אמא לביאה שעבדה בשלוש עבודות כדי שלא יחסר לנו מאום והיא היתה עבורנו אמא

ואבא גם יחד. יש ביננו רק שנה וחצי הפרש בגיל. יש לנו עוד חצי אחות מאבא אבל הוא לא בתמונה". מי היה שחר? "שחר היה אדם של טבע, מלא רוח חופש ועצמאות. הוא אהב לרכב על סוסים, אהב את הים והיה גולש. בשנתיים האחרונות היתה לו חוות סוסים ביקום. הוא מאוד אהב חיות וכילד היה מביא הביתה חיות עזובות ומגדלן. יש לו שלושה ילדים שאחת נולדה אחרי השבעה באוקטובר והוא מעולם לא היה נשוי. המונים הגיעו ללוויה שלו. אנשים אמרו עליו שכש־ נכנס לחדר היה מכניס איתו אור גדול. קיבלתי הודעות מכל מיני אנשים שהוא עזר להם בתקופות חשוכות". לדבריה, בשבת השחורה יצא אחיה, יחד עם חבריו ליאור אסולין ז"ל, חנן יבלו־ נקה ז"ל, מרסדס אוריה עמר ז"ל והילה קליין ז"ל לחגוג יום הולדת לאסולין שיום ההולדת שלו חל בשישי באוקטובר. זו היתה נסיעה ספונטנית, לא היו להם כרטיסים ורק ברגע האחרון החליטו הח־ לטה גורלית לנסוע דרומה: "קצת לפני השבת השחורה שחר ערך בחווה מסיבה של הנובה, השכיר להם את המקום, כך שהוא הכיר את המפיקים של הנובה. באוקטובר הוא כלל לא היה אמור 7־ ב להיות במסיבה. הם חגגו לליאור בחווה ואיכשהו ספונטנית החליטו לנסוע לשם. שחר יצר קשר עם המפיקים והם ארגנו לו כרטיסים וככה יצאו החמישה למסיבה שאף אחד לא חזר ממנה בחיים".

| בן נעים ז"ל צילום: פרטי

קום, המשכנו להתכתב עם שחר שסיפר לנו ששני חבריו נרצחו, יש מחבלים ויריות ואין לו כמעט סוללה. הוא דיבר איתנו שלוש פעמים בטלפון עד כמעט נ � ביקשנו שי 8:56 הרגע האחרון. בשעה כתבתי לו מה 9:24־ סה לשמור סוללה. ב קורה שחר יש חדש? והוא לא ענה יותר. בדיעבד אנחנו יודעים מהטלפון של אחת הם כבר 9:24־ הבנות שנרצחה איתו שב לא היו בין החיים". הוא נפרד מכן בשיחות הטלפון? "לא כי הוא לא חשב שהוא לא ייצא מזה, אף אחד לא האמין שהוא לא יחזור". בתוך אי הוודאות לגורלו של שחר וב־ כאוס הגדול ששרר בשבת ההיא, ניסתה המשפחה לאתר כל בדל מידע אודותיו: "מאחר ושחר לא ענה עוד ולא ידענו שנרצח, ניסינו למצוא מתנדבים שיגי־ עו למיקום ששלח לנו. הייתי בטלגרם כל היום מתוך נסיון למצוא מידע אולי רואים משהו, הלכנו גם לתת דגימת די. אן. אי. למשטרה. רצינו לנסוע בעצמנו דרומה. בראשון בבוקר החלטתי לחפש אותו בעצמי. לקחנו סכין ואקדח עם כדורי פלסטיק ויצאנו לדרום. קצת לפני

שיש 6:41 משם. שלחו לנו הודעה בשעה מלא אזעקות ושהם יוצאים לכיוון המ־ רכז. בצומת מפלסים הם נתקלו במחב־ לים, שם יבלונקה כנראה נרצח ואחר כך נחטף. רק אחרי כמה חודשים החזירו את גופתו ארצה. בצומת הזו גם ליאור נפגע. שחר ושתי הבנות הספיקו לנסוע קילו־ מטר, ואז הרכב נעצר להם. שחר התקשר למד"א, את זה למדנו בדיעבד מהפלאפון שלו, וסיפר שיש לו פצוע ברכב. ניסו להסביר לו מה לעשות, ברקע יריות, מחבלים. הם לא יכלו לעשות שום דבר", היא אומרת, "אז שחר אמר לבנות בואו נצא אין מה לעשות עד שהאמבולנס יגיע ואז הם ברחו לפרדס. כל זה קרה . שומעים אותו רץ לפרדס, אבל 6:57־ ב הם היו מאד קרוב לכביש כי חיכו לנהג האמבולנס שיגיע. בדיעבד נהג אמבול־ נס הגיע ונרצח גם הוא". לדבריה, שחר לא רצה להדאיג את אמא שלו ולכן לא ענה לטלפון. "כשהבין שאין מה לעשות הוא התקשר אליה והיא התקשרה אליי בצעקות ואמרה ששחר במסיבה. עוד לא הבנתי מה העניין עם המסיבה הזו. בינתיים הוא שלח לנו מי־

"הם חגגו לליאור אסולין יום הולדת בחווה ביקום, ואיכשהו ספונטנית החליטו לנסוע למסיבה. הם הגיעו לשם בארבע בבוקר, חמישה חברים שאף אחד לא חזר ממנה בחיים"

צומת המוות ("הם לא יכלו לעשות דבר")

על ארועי השבת ההיא היא מספרת: "בארבע בבוקר בערך הם הגיעו למסי־ בה. מיד כשהתחילו האזעקות הם התפנו

נתניה חדרה

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: יפה נחמני / רכזת מערכת: יעל קדר / עורכת: קרן חי-אטיאס מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: גלוריה אלקלעי, מאירה כהן, גילי זרד יועצות פרסום: שלומית נח / רכזת מינהלה: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

חורחה נובומינסקי צילום: | יאיר שגיא ‰ מיטל סלבין צילום: | גולשים בשער: עוז מועלם, אינסטגרם צילום: | ‰ עושים סולחה

10

11.10.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה