חדרה 12.01.24

‰ בשכונה נזכרו 85 עובדיה יחזקאל, דמות מיתולוגית ואהובה בגבעת אולגה, נפטר בגיל השבוע בסדרן האהוב של "קולנוע גל" שהכניס בחינם ילדים לסרטים ובבעל הקיוסק במתחם שמנע מצעירים להתדרדר לפשע הסדרן ובעל הקיוסק האגדי של גבעת אולגה נפטר "הוא היה הפנים של הקולנוע בשכונה"

תערוכת תמונת השנה

תערוכת "תמונת השנה" המסוי רתית מוצגת בימים אלה בבית האומנים יד לבנים בחדרה. ו � ע 80 במסגרת התערוכה, כ - לים חדשים, צלמים מקצועניים וחובבניים, מאילת ועד קריית שמונה, מציגים את צילומיהם ובסופה ייבחר הצילום הטוב ביותר. התחרות בנויה לפי עשר קטגוי ריות (אופנה, טבע, ארכיטקטורה ועוד), כשהשנה, לאור מאורעות לאוקטובר, נוספה קטגוריה 7 ה נוספת בשם "ביחד ננצח" בה מוצגים צילומים אשר נותנים ביטוי לרוח הגבורה והישראלית. משתתפי התחרות והשופטים החליטו פה אחד בשיתוף עיי ריית חדרה, לתרום את צילומי התחרות לקהילת יד מרדכי אשר פונתה למלון ג'ייקוב ריזורט בעייר כבר בתחילת הלחימה. סגן ראש העירייה, רומן גישר, שמלווה את התערוכה ואת האומנים: "מזה חמש שנים נעי רכת בעיר תערוכת הצילום ותחרות 'תמונת השנה' והיא מעוררת עניין רב בחדרה – זה מחמם את הלב. אני מודה לנציי גות קהילת יד מרדכי שכיבדו אותנו בנוכחותן ואנחנו מחזקים אותם בשעתם זו". קושמרו בחדרה מאות נשים הגיעו בשישי האחי רון לסינמה סיטי לאירוע במסגי רת "בוקר נשי" של קהיללה וני שות חדרה, כאשר הפעם במוקד היה שדר החדשות דני קושמרו. במשך שעה וחצי הרצה קושמי רו על החיים מאחורי החדשות עם דגש על מה שעובר עליו, על המדינה ועל התקשורת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. האירוע, שאורגן על ידי חברת המועצה ומחזיקת תיק הוועדה לקידום מעמד האישה, עו"ד מירי נחשונוב, נערך במעמד ראש העירייה ניר בן חיים, סגנו, רומן גישר ומנכ"לית העירייה, זיוה הימברג. מירית גולן

צילום: אלבום פרטי | בצעירותו

צילום: אלבום פרטי | עובדיה יחזקאל ז"ל. איש גדול עם נפש עדינה

והיינו טסים כמעט במהירות האור לתוך האולם הזה שהיה לנו לשביל הבריחה. צריך להבין, עובדיה במעשים אלו סיכן את מקום העבודה שלו, כל זאת בימים שהעבודה לא היתה מצויה לרוב... אף פעם לא הבנו אנחנו הילדים איך באיש כזה גדול, יש נפש כה עדינה". אוליאל הוסיף: "גם כשלקח את הקיוסק במקום, המשיך להיות זה שנתן לחמניה חמה עם נקניקיה לאלה שכל כך היו זקוי קים לה. אני רוצה לספר לכם על עובדיה שלי. זה שנתן לי את האפשרות לחלום, זה שלקח אותי כשאני מלא דמעות וסיפר לי על היכולות שלי, על כמה אני מיוחד ואהוב ואחר כך היה מכניס אותי לאולם הקולנוע, לא לפני שהיה מצייד אותי בעוגה הארוי כה ההיא מלאת הסוכר, מתבל אותה בגזוז מתוק. כששואלים אותי מה האובססיה שלי להנציח את גיבורי ילדותנו מאולגה, הנה הסיבה. היא מונחת ממש כאן מולי חורכת את נימי נפשי". תושב אולגה לשעבר סיפר על יחזקאל: "עובדיה לא רק היה כרטיסן, הוא היה האיש שאומר לך על מה הסרט, מספר את העליי לה ואומר לך מתי הסרט מסתיים. הוא היה הפנים של המקום, קיבל את כולם בחיוך. הקולנוע היה מרכז החיים של אולגה". לתמר גרטנר, תושבת אולגה לשעבר, סיי פור משעשע על יחזקאל. "זה היה הסינמה פרדיסו שלנו", היא מספרת. "כשהייתי בת שנתיים הייתי מכורה למוצץ והוא אבד לי. לא היו אז בתי מרקחת כמו היום ככה שלא היה היכן לרכוש חלופי. אבי הסתובב חסר אונים ופגש את עובדיה ששאל אותו 'מה קרה'. הפתרון שלו לבעיה היה לתת לאבא סוכריה מהקיוסק בצורת מוצץ שהייתה פוי פולארית אז ובאמת נתנו לי כתחליף מוצץ לדקה שתיים עד שנרדמתי". כפפה ליד בתו של עובדיה ז"ל, גילה גואטה,

היא מנהלת המחלקה לחינוך קדם יסוי די בעיריית חדרה. "אבא עלה ארצה כנער צעיר", היא 1951 מעיראק בשנת מספרת. "בגיל שנה כבר התייתם מאביו שהיה מעלה יהודים ארצה ונרצח על נישא לאימי נדיה 19 רקע זה. כשהיה בן במעברת אגרובנק בגבעת אולגה. אבא עבד בכל מיני עבודות מזדמנות ובאזור החל לעבוד כסדרן בקולנוע גל, 25 גיל מה שהתלבש לו כמו כפפה ליד, כי מיי לדות הוא אהב סרטים וקולנוע. במהלך השנים הוריי רכשו את הקיוסק ששייך לקולנוע וזה הפך לעסק משפחתי". אבא היה מאוד רגיש לילדים שלא יכלו לקנות כרטיס. "שנות השבעים והשמונים באולגה היו קשוחות והיו המון משפחות נזקקות. אבא הכניס הרבה ילדים לקולנוע והוא ואמא גם דאגו לארוחה חמה ושלא יסתובבו ברחובות. זה שהוא הכניס אותם היה סוג של מסגרת עבורם. הוא דיבר איתם כל הזמן על כמה חשוב לא להסתובב ברחוב ולא להתדרדר לפשע ולמקומות לא טובים. הוא ואמא גם לקחו חסות על כמה ילדים. הקולנוע היה שנה כמעט. הוא נסגר 50 כל חייו במשך בשנות השמונים. ההורים המשיכו עוד קצת עם הקיוסק ובראשית שנות התשעים גם זה נסגר". גואטה מספרת: "לאבא סיפור חיים קשה. י � שנה אחותו היחידה, סביחה נ 19 לפני סים, נהרגה בפיגוע בשוק בחדרה. למרות נסיבות חייו, הוא היה אדם אופטימי, שמח ואוהב אדם. אהב את החיים ונהנה מהם, בצנעה ובפשטות. אולגה מבחינתו הייתה הבית, הוא אהב את האנשים, הפשטות, הביחד, והערכים. המשפחה שלו הייתה כל עולמו." עובדיה ז"ל הותיר אחריו, את נדיה רעייתו, שבעה ילדים ונכדים ונינים רבים. דמותו האייקונית מונצחת גם בפרויקט "חותם" שמוצג סמוך למתנ"ס גבעת אולי גה.

מירית גולן

הלך 2023 ביום האחרון של שנת לעולמו עובדיה יחזקאל, הסדרן ומפעיל הקיוסק האגדי בקולנוע

היה 85 גל המיתולוגי בגבעת אולגה. בן במותו. "קולנוע גל" שפעל בשנות השיי שים, השבעים והשמונים היה הלב הפועם של השכונה. תושביה מצאו בו מפלט מקי שיי היום ונמלטו לתוך מערבונים, סרטי קראטה, סרטים הודים ולהיטי התקופה כמו "האחים בלוז" ועוד. מערת הקסמים בין כסאות העץ החורקים והאסקפיזם שעל המסך זוכרים התושבים היטב את דמותו מאירת הפנים של עובדיה שקיבל את באי הקולנוע. לפי עדויות התושבים עובדיה הסדרן רחב הלב, הכניס אותם לעי תים ללא תשלום, תוך שהוא מסכן בכך את מטה לחמו. רפי אוליאל, שתיעד את גיבורי השי כונה בספריו "סיפורים מהגבעה" ו"בלורות" הספיד את יחזקאל בבית הקי ברות: "אני מביט בך, דומם מולי ולרגע קט עוצם עיניים, חוזר אחורה בזמן, אל בית הקולנוע ההוא שהיה לנו למערת קסמים נהדרת, שם בין כסאות העץ החוי רקים הפלגנו לאוקיינוסים אדירים, דהי רנו במרחבי המערב הפרוע. מה לעשות שהפרוטה לא מצויה בכיסנו. עמדנו על הברזלים האלה שמובילים אל עולם השי כחה ובפתח עומד עובדיה המופלא והוא מביט על הילדים האלה שהיו לו לילדיו שלו, מאחור בעמדת השמירה עומדים כספי ושותפיו, בודקים שהאיש הגדול הזה, לא מכניס שוב ילדים בחינם ועוי בדיה מפציר בנו בעיניו הטובות להיות בסבלנות, לחכות שאלה מאחור יעזבו ולו לרגע את השטח וכמו באגדות הטוי בות היה עובדיה מחכה להזדמנות ההיא

הבת גילה גואטה: "לאבא סיפור חיים קשה. לפני שנה 19 אחותו היחידה, סביחה ניסים, נהרגה בפיגוע בשוק בחדרה. למרות נסיבות חייו, הוא היה אדם אופטימי, שמח ואוהב אדם. אהב את החיים ונהנה מהם, בצנעה ובפשטות"

צילום: אלבום פרטי

מימין: רומן גישר, מירי נחשונוב, דני קושמרו, ניר בן חיים וזיוה הימברג

22

12.1.2024 ˆ ידיעות נתניה, חדרה