חדרה 14.06.24

באוקטובר ירדנו מהמטוס 10־ ב לשדה תעופה ריק מרוסיה לנוף הגליל: משפחת יאשין ), ארכיטקט תוכנה בהיי טק 43 ) גננת, ומייקל ( 37 אוולינה ( נעים מאוד: ) 10 ואליסה ( באוקטובר מסנט פטרסבורג, לאחר תחנת 10 "הגענו ב- מאיפה ולאן: ביניים בטורקיה והתמקמנו בנוף הגליל, ברחוב שבו מתגוררת דודתה של אוולינה". ו � "אחרי שירדנו מהמטוס, גילינו שדה תעופה ריק לחל רגע הנחיתה: טין. אפשר להבין, גם אנחנו חששנו שהטילים ישיגו אותנו באמצע הטיסה. הטיסה המקורית שלנו בוטלה בגלל המלחמה, חברת התעופה הטורקית איחדה מספר טיסות, ובסופו של דבר שלחה לכאן מטוס כמעט ריק: היינו . יכולנו להשתרע על ארבעה 400 איש בבואינג ענק שיש בו מקום ל־ 20 מושבים ולישון. היחידים שטסו לכאן היו חיילים או אנשים שעברו דרך ישראל למקומות אחרים. היינו מאושרים כשהמטוס נגע בקרקע. התרגו שנו מאוד". "העלייה לארץ תוכננה כמה למה דווקא עכשיו, באמצע המלחמה? חודשים מראש. לגור ברוסיה זו לא אופציה מבחינתנו כרגע, ובכל מקום אחר נהיה סתם מהגרים, ללא שורשים. לחיים בישראל יש משמעות. היינו בטורקיה תקופה קצרה לצורך מעבר, והיה מסובך לצאת משם. השלמנו את כל ההכנות, המסמכים, הכרטיסים, המטען. היינו מוכנים לצאת לדרך, ואז באוקטובר וניסינו להבין מה עושים עכשיו. לא הייתה שום סיבה 7 הגיע ה להישאר בטורקיה, אבל הטיסה לתל אביב בוטלה. החלטנו שאנחנו לא עוו צרים את התהליך, והסוכנות עזרה לנו להגיע בכל זאת. האמנו שהמלחמה תסתיים וישראל תנצח. אין אפשרות אחרת". מ � : "אליסה מתאמנת באקרובטיקה מגיל ארבע, ו כיצד הגיבו הילדים צאנו בשבילה מרכז אימונים טוב בעפולה. היא השתלבה יפה, השתתפה כבר בתחרויות ואנחנו מקווים שתגיע לנבחרת הלאומית. היא אוהבת להיות בישראל וכבר מדברת קצת עברית". "לא כרגע, אולי בעתיד. אנחנו בני משפחה נוספים מתכננים להגיע? מקווים להחליף בהמשך את הדירה השכורה בדירת קבע ולהשתקע כאן". "את האנשים. הישראלים כל כך חמים ופתוחים, זה משהו הכי אוהבים פה: שאנחנו לא מכירים מרוסיה. ההתגייסות לעזרה מאוד בולטת. מכל המקומות בעולם, בישראל זו הפעם הראשונה שראינו כזו פתיחות בין אנשים". "רק את המלחמה. והשבויים. אנחנו מתפללים שהם ואוהבים פחות: יחזרו הביתה". מירית קושניר–סטרומצה

"הרבה בירוקרטיה, אבל החוף מושלם" מדרום אפריקה להרצליה: משפחת לויט Southern ) מנכ"ל ובעלים של חברת יבוא היין 44 דניאל ( נעים מאוד: ) 5 ), ומיכאל ( 11 ), עידן ( 17 ) לוחם בצה"ל, מנחם ( 20 ), אליהו ( 42 , מרים ( Yard ס � "בעבר התגוררנו ביוהנסבורג, כשסיימתי את לימודיי נכנ מאיפה ולאן: תי לעסקי המשפחה (עוד לפני שהפכתי לעצמאי) שכללו נסיעות רבות לחו"ל, בין היתר לארצות הברית. "בברוקלין פגשתי את אשתי מרים, התחתנו ועברנו לקייפטאון. הבן אליהו במסגרת נוער עולה והוא דרבן אותנו להגיע. בחרנו בהרצליה 15 הגיע בגיל ומדהים כאן. התגוררנו בעיר חוף בדרום אפריקה ורצינו עיר חוף בארץ, מה גם שיש כאן קהילה של יוצאי דרום אפריקה". : "נחתנו בעיצומה של המלחמה לקבלת פנים נחמדה, ולמרות רגע הנחיתה ששדה התעופה היה שקט, כולנו הרגשנו שהגענו הביתה". "העלייה תוכננה שנה וחצי לפני למה דווקא עכשיו, באמצע המלחמה? שהגענו, אף אחד לא האמין אז שתפרוץ מלחמה. היה לנו ברור שהמלחמה לא תעצור אותנו, להיפך, היא עודדה אותנו להיות בבית שלנו כשכל זה קורה, להיות מאוחדים עם המדינה והעם שלנו". ? "הם היו הרבה יותר להוטים מאיתנו, השתלבו נהדר, איך הגיבו הילדים מצאו חבר'ה, הפכו לעצמאים, זה מדהים". "לא ממש, אבל את המתקפה מאיראן חווינו ועוד איך, אלו חוויתם אזעקות? היו רגעים מאוד סוריאליסטיים". דניאל: "הוריי כבר עברו לכאן בני משפחה נוספים שמתכננים להגיע? ש � והם מתגוררים בירושלים. יש לי עוד שני אחים גדולים עם מ 2019 בשנת פחותיהם, לחלק אפילו נכדים שגרים בדרום אפריקה. אנחנו מנסים להסביר להם כמה המדינה שלנו נהדרת". "האנשים, שמכילים, שמחבקים, שעוזרים. לכן אנחנו הכי אוהבים פה: אופטימיים ומאוד מאמינים בעם ובמדינה שלנו". "יש כאן הרבה בירוקרטיה, דברים לוקחים קצת יותר מדי ואוהבים פחות: זמן". אשר אטדגי

משפחת לויט. "היה ברור שהמלחמה לא תעצור

אותנו" צילום: | יריב כץ

משפחת יאשין. "החלטנו לא לעצור את | " העלייה צילום: אלעד גרשגורן

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 14.6.2024 13