חדרה 15.07.22

רגע לפני שהוא עולה עם מופע קומי יחיד, דניאל סטיופין (אנטולי, בשבילכם) פותח את הלב וחושף את האישמאחורי דמות הקצב עם המבטא המפורסם, שמדינה שלמה התאהבה בו ‰ עכשיו הוא מדבר על הילד שחלם על במה, על אביו שנפטר וממנו לא הספיק להיפרד, על הגזענות, וגם על הרגע הקטן ההוא, אחרי יום עבודה, כשנכנס לחדרה של בתו הקטנה והתפרק בבכי: "לקח לי הרבה זמן להבין מה זה אבא, אני מסתכל על העולם היום אחרת לגמרי" מ"קופה ראשית" למופע יחיד: תחושתהזרות שלי לאתיעלם לעולם ואני לא נלחםבזה"

סטיופקין. "הייתי יושב בכיתה ולא מבין מילה בעברית"

| צילום: ריאן | | אשר אטדג י

|

יכולים לעשות אותו, במופע שלי יש רכבת הרים של רגשות, ממצחיק עד דמעות, ועד לעצב, ודברים אישיים, אז כן, אני עכשיו מתחיל לקצור מעט את הפירות שנזרעו בעמל רב". ואכן דרכו של סטיופין להצלחה הייתה מאתגרת: "המודל שלי זו אמא שלי. ראיתי איך היא קורעת את עצמה בעבודות כדי לפרנס אותי ואת שני אחיי. ההורים שלי התגרשו, אבי נשאר באוקראינה, ואמא שלי עבדה שעות רבות. בקטריולוגית בהכשרתה, ולא היססה לרגע לעבוד בניקיונות כדי לפרנס אותנו. היום היא עובדת כבק ־ טריולוגית בבית חולים, אבל החוזקה והעוצמה שלה הם המודל שלי. מגיל צעיר עבדתי כדי לקנות לעצמי את מה שדרוש לי, גם כשוטף כלים אחרי הלימודים, ולא שהלימודים לנער מהגר היו קלים עבורי. אני זוכר שהייתי יושב בכיתה ולא מבין מילה, החלטתי להכריח את עצמי ללמוד, לקחתי מי ־ לון ובלימוד עצמי שהיה קשה מנשוא, הייתי חורש אותו. עד שידעתי עברית על בוריה". אתה באמת מתנסח מצוין. "שמע קטע, כשהייתי בצבא, הת ־ גייסתי לחיל חינוך, לא קיבלו אותי

ללהקות צבאיות, ואז החליטו שאני אלמד עברית עולים חדשים, כי שמעו את ההתנסחות שלי. זה שבכיתה ח' לא הבין כלום מהמורה, הפך להיות מורה ועוד בלימוד עצמי". עננת הזרות את אתגר השפה הוא ניצח אבל המ ־ בטח עדיין נשאר: "כמה שתדע עברית מצוין, יש עדיין את המבטא, וגם הר ־ גשת הזרות. באוקראינה הייתי זר, לא חוויתי אנטישמיות בוטה, אבל ידעו שאני יהודי, שם בעיר שלי התחילה הז ־ רות, ותחושת השונות. כשהגעתי לארץ זה לא פסק, אולי אפילו החמיר. תמיד הסתכלו עליי מבחוץ". במה זה התבטא? "אני זוכר שפעם אחת הזמינו אותי למסיבת פיג'מות, ולא ידעתי מה זה בכלל, לא ידעתי שזה פיצה, סרט ויא ־ ללה ערב חברים. אז אמא שלי אמרה לי שלא יפה לבוא בידיים ריקות לבית של חברים למסיבה, ובאתי עם חצי אבטיח. הם השתינו מצחוק. אני די זרמתי עם זה, אבל עובדה שזה נחרת בי. הייתה עוד פעם בצבא שדווקא כן פגעה בי. היה איזו כינוס של המחלקות, כל מחלקה

ליולי ומתגורר בדירה מרווחת בהר ־ צליה, כבש סטיופין את היעד הראשון עליו חלם כל חייו, עוד כילד בעיר חמ ־ לניצקי באוקראינה: "הייתי ילד שטורף במה, הייתי הכוכב של חמלניצקי, מה שנקרא. תמיד אהבתי במה, ולמען האמת בהתחלה לא חשבתי על משחק בכלל. הייתי מנגן על גיטרה, היה לי אפילו הרכב מוזיקלי ואפילו עשיתי מפגשי הכנה בבית ספר רימון, אבל באיזה שלב בחיים, די במקרה, זה היה בצבא, החלט ־ תי ללכת ללמוד משחק בבית צבי ומשם למעשה הקריירה שלי קיבלה תפנית". והיום? "היום אנחנו בצילומים לעונה הר ־ ביעית של 'קופה ראשית', אני משחק בקאמרי בהצגה 'החבדניקים' שתעלה בקרוב, משחק בתיאטרון העברי בהצ ־ גה של ברוך ג'מילי, אני עושה סדנאות משחק פרטיות בסטודיו שלי בתל אביב וכמובן הבייבי החדש שלי, מעלה מופע קומי יחיד (ראה מסגרת) שנקרא בשם הצנוע: 'המופע של דניאל סטיופין'". כלומר, סטנדאפ. "לא, זה מופע קומי, ולא בגלל שאני מזלזל חלילה במופעי סטנד אפ, להיפך, אני חושב שזה מקצוע בפני עצמו שרק אנשים המוכשרים לכך

"היום אני נמצא במקום טוב בחיים. הילד האוקראיני הקטן, המפוחד והסקרן

לישראל, ותוך 13 שעלה עם אימו בגיל חמש שנים כבר התחיל ללמד עולים חדשים עברית, זה אחד שצריך להיזהר ממנו בכל הקשור לשפה ולדיבור, ואני מדבר הרבה, אז תפסיקו אותי כשצריך". גם כ'אנטולי' הקצב בסדרת הקאלט 'קופה ראשית' אתה לא מפסיק לדבר. "אני עושה הרבה כאב ראש לניסים". כשהוא נשוי 36 נתחיל מהסוף. בגיל לסהר, שחקנית אף היא, אבא

הדמויות אנטולי קירילנקו וניסים צילום: יח"צ | שמעוני כאן תאגיד השידור

15.7.2022 ˆ ידיעות נתניה, חדרה 36