חדרה 15.09.23

האהבה לשפה. הזיכרונות שלי נעים בין הנופים של נחליאל לבית אליעזר". מקום נוסף שהוא אוהב הוא חוף הים של אולגה: "חוף אולגה היה משהו מסח תורי כזה שמאוד אהבתי, כי אף פעם לא הסתובבנו שם. הרי בית אליעזר רחוקה מאולגה. דוד שלי אבנר סבוראי לימד באולגה ותמיד סיפר לנו על המקום, הוא גם כתב ספר על חדרה. אני זוכר שהיינו לוקחים שני אוטובוסים כדי להגיע מעח רבה לים. אני זוכר שהייתי בקייטנה של מועדון יחדיו בבית אליעזר ונסענו באוטובוס לים, היינו נוסעים ונוסעים ואז איך שרואים מרחוק את הקו הראשון של הים שרים 'ה-נ-ה ה-י-ם' זה היה מצחיק. כשהתקרבנו ממש וכבר ראינו מה צבע הדגל שרנו 'ד-ג-ל א-ד-ו-ם'!. לאחרונה הגעתי לגינת קפלן וראיתי שצריף העץ המיתולוגי של יחדיו נהרס. זה קצת צבט לי את הלב". אשתר כתב בעבר, את "מסלול האקפח ליטוס" של "נחלים" בחדרה והקליט בקוח לו את ההדרכה. "בזכות המיזם הזה עברתי בין כל הנקודות, עשיתי את הטיול הזה ושילבתי את הזיכרונות האישיים שלי עם ההיסטוריה של העיר והאגודות שהקימו אותה", הוא מספר. "הרגשתי, שזה מחבר אותי יותר לעיר. יש גאווה מסוימת שבחח רו בי כבן העיר לפרויקט. אגב, בתיכון מי שעוד חיבר אותי לתרבות של העיר היה המורה יגאל הינדי, שלימד ספרות והיה אחראי על התרבות. בכיתה ט' הוא נכנס לכיתה ושאל אם משהו מתנדב להנחיה ומשחק וכולם צעקו 'אסף' ובאמת הנחיתי מסיבות פורים בבית הספר, פסטיבלים וכו'. בעיר ערכו אז טקסי זכרון ביד לבנים וכל שנה מי שהיה אחראי על התוכן זה תלמידי תיכון חדרה שנחשבו יותר איכוח תיים מעמל, כי היינו בית ספר מקצועי. התפקיד שנתנו לנו תמיד היה לעמוד מעל חומת הנופלים עם לפידים. הרגשנו סוג ב' ויגאל התעקש שיש מספיק כוחות טובים בעמל שיודעים להנחות ולשיר. האמונה שלו זה גם משהו שדחף אותי להיות שחקן מבלי שהוא בכלל ידע. ליח מים פגשתיו והוא אמר לי 'ידעתי שאתה מוכשר לא ידעתי שתהפוך שחקן'". בעמל, הכיר אשתר גם שניים שצמחו להיות כוכבים בעולם התרבות הישח ראלי: "עד שהמפיק והבמאי רונן פלד הגיע לבית הספר אני הייתי השיא, הכי מוכשר ומצחיק ופתאום מישהו מהכיתה בא ואמר לי 'הגיע תלמיד שנה מתחתינו כמוך, ויותר מצחיק ממך'. לימים שיחקנו יחד ואחר כך עבדתי איתו הרבה. אני זוכר שאחיו אילן פלד בא לראות, וזמן קצר אחר כך כבר פרץ עם הדמות שלו". בימים אלו שוקד אשתר על עיבוד חדש ל"סינדרלה" בו יככבו עדן בן זקן ולירן דנינו, כשההצגה צפויה לעלות בחנוכה. מה אתה מאחל לעצמך לשנה החדשה? "להמשיך לעשות את מה שאני אוהב ולהגיע ללבבות, להמשיך לשאת את דגל התרבות, העברית והזמר העברי. להתפח ח � . ל 80 או 70 תח כשחקן גם כשאהיה בן דרה אני מאחל שתתפתח, תשגשג, תהיה עיר תרבותית שכיף לכולם להגיע אליה. לי תמיד יש התרחבות הלב כשאני מגיע אליה כי זה השורשים שלי אבל אני רוצה שככה יהיה אצל כולם".

"אני בעד התפתחות השפה, בעד סלנג, אבל לא בעד לקחת עילגות וחוסר רצון ללמוד ולהגיד 'רק זו השפה'. אני משווה את השפה לארון בגדים, כמו שיש לך בגדים לחג ובגד לקומזיץ, ככה צריך שבשפה יהיו לנו הרבה סגנונות של מילים ונוכל לבחור לנו את הרובד "אני זוכר שהייתי בקייטנה של מועדון יחדיו בבית אליעזר ונסענו באוטובוס לים, היינו נוסעים ונוסעים ואז איך שרואים מרחוק את הקו הראשון של הים שרים 'ה-נ-ה ה-י-ם' זה היה מצחיק. לאחרונה הגעתי לגינת קפלן וראיתי שצריף העץ המיתולוגי של יחדיו נהרס. זה קצת צבט לי את הלב"

אסף אשתר. "לי תמיד יש התרחבות לב כשאני מגיע לחדרה"

2 ז"ל לפני המון שנים ושודרה בערוץ בזמנו. שחקן קומי יכול תמיד להפתיע בדרמטי וההפך הרבה פעמים לא עובד". אנחנו רציניים? את חדרה עזב, בעקבות היכרות עם חברתו כוכבה, איתה גם נישא. "הייתי חמש שנים קצין קשר בצבא, שם הכרתי את חברתי, אשתי כיום ואם שתי בנוח 23 תיי", הוא מספר. "השתחררתי בגיל וכל בוקר הייתי הולך לחפש עבודה זמח נית בחדרה מצויד בקורות חיים. ידעתי שאני רוצה ללמוד משחק. הייתי עובר בחנויות ברחוב הנשיא, הרברט סמואל והגיבורים ומחפש עבודה. עד שכוכבה שגרה בחיפה, שאלה אותי 'אנחנו רציח ניים או לא? אם כן בוא נשכור דירה ביחד'. מצאנו דירה קטנה בשכונת עזרא בתל אביב ומאז נשארנו במרכז". יש לך מקום אהוב בחדרה? "אני זוכר את הדרך בין בית אליעזר לעיר, שהיינו הולכים ברגל בין פרדסים למגרש גרוטאות. היום כבר הכול הפך לשכונות מגורים, אז היה הרבה ריח פרח

דסים, היום הכול השתנה. כשאני מגיע לבקר את אימי בבית אליעזר, אני תמיד מחפש לקלוט את הנקודות שלא השתנו. בהופעות אני מדבר על השיר 'חורשת לקבוצת 50 האקליפטוס' שנכתב לכבוד כנרת. הפזמון הוא 'אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה'. זו התחושה שלי כשאח ני בחדרה. בטיולים בעיר אני מחפש את חורשת האקליפטוס שלי, הגשר, הסירה אצלי זו החנות הזו, הכיכר, הפיאצה. אני אוהב את עיר ילדותי, קשור אליה כל הזמן. כשאני שומע 'חדרה' משהו בי זז. לאחרונה הייתה פגישת מחזור, של בית הספר היסודי קפלן בו למדתי. לצערי לא הגעתי כי הייתה לי הופעה, אבל סיכמנו שנעשה עוד אחת". רבים מבני משפחתו עדיין מתגוררים בעיר. חלק מילדותו עבר עליו גם בשכוח נת נחליאל שם התגוררו סביו וסבתותיו: "אחיי גרים בחדרה ואחותי 'הרחיקה' משם רק עד גבעת חיים. אימי מתגוררת בחדח רה ובנחליאל הכירו אבי ואימי. בשכונה הזו גדלתי חצי מהזמן. בחגים הייתי מגיע עם סבא לבית הכנסת. ההגיה, התפילות והפיוטים הם עוד משהו שהחדיר בי את

הרבה בזכות דמותו של "יש לי, יש לי" שהתמחה בפאנצ'ים כושלים. שנה. אני שמח שיש חלק 30 "זה היה לפני שמכירים את זה כי ההורים שלהם הראו להם", הוא אומר. "יש מי שבאים ואומרים 'אמא ביקשה שתעשה לי יש לי יש לי', וברגע שתלמיד אחד יודע זה כבר עובר ביניהם. יש מורות צעירות שזוכרות אותי כ'נחשון כל יכול' אחת הדמויות המוביליות ב'הופ' שהתמקדה באוריינות ובקריאה. הרבה זוכרים אותי מהישרדות, חלק מסח דרות כמו 'לבד בבית'. אני גם מופיע בחיח נוכית, בסדרה 'מלון הוטל', עם איציק כהן. חלק באים לעשות איתי סלפי ושואלים איך אומרים סלפי בעברית תקינה?" אשתר מגדיר עצמו בראש ובראשונה כשחקן: "הייתי רוצה תפקידים יפים ומאתגרים בתיאטרון. תיאטרון זו אהבה גדולה. הייתי רוצה להשתלב יותר בסח רטים, וסדרות. יש הרבה דברים מצוינים שנעשים כאן ולטעמי אני עושה מעט מדי בזה. אני אולי יותר מוכר כלץ מכל מיני תפקידים, אבל היו לי גם כמה תפח קידים דרמטיים למשל, השתתפתי במוח נודרמה 'אופנת דוד' שהפיק מודי בר און

המתאים לאירוע"

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, © בדפוס או במדיה אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: ליאת שרון / מנכ"לית: גיא בן יהושע עורך ראשי: דפוס ידיעות אחרונות בע"מ הדפסה:

ראשון לציון 1 נח מוזס ˆ " "ידיעות נתניה michtavim@yedtik.co.il

/ פקס מודעות 09-8625550 : טל' מודעות ומנהלה 03-6898430 : / טלפון מערכת 04־6343234 : ומנהלה

ידיעות נתניה, חדרה ˆ 15.9.2023 15